לא למראה עיניו ישפוט נ"ב ואתה תחזה כמשה ולא למשמע אזניו כשלמה ששמיעתו מחיות נושאי כסאו אלא והריחו מצד ריח החוטם עכ"ל. ומ"ש ואתה תחזה כמשה היינו לפי דעת יתרו אבל כפי האמת רוח הקדש הוה אתי לגבי דמשה כמ"ש הזוהר לעיל.
וכלהו אית לון וכו' פי' כל רבוא ורבוא יש לו מפתח אחד