מקדש מלך על ספר הזהר ב:קמ

בהאי חיזו וכו' פי' מ' והיינו בדמות אלהים שהיא מ' הנקרא אלהים ד"א בדמות אלהים דיוקנא דשייפין דכר ונוקבא. פי' שמ' נקרא אלהים וגם הזעיר נקרא אלהים כמ"ש באידרא רבא.

אחור לעובדא דבראשית פי' שהוא סוף הבריאה כל מה שברא הקב"ה.

ומ"ש וקדם לעובדא דמרכבה פי' שבתחלה עלה במחשבה להבראות קודם הכל.

תו ספר וכו' ענין השרטוטים אלו אין להם הבנה נכתב בגליון הזוהר זו היא חכמת הפרצוף שהיה ידוע האר"י ז"ל ואנו אין אתנו יודע עד מה

:בת עינא דלגו אחזי כל דיוקנין וכו' חייביא חמאן לון חייכין רחמי וכו' לבתר תוקפא ודחילו וכו' בסע"ה דף ל"ה ע"ב וז"ל הנך יפה עיניך יונים מבואר בזוהר פ' ויחי שז' עיני ה' הם ע' סנהדרין ובסוד הפנימיות שהוא רזא דבינה הוא סוד סנהדרי גדולה שהוא שם מ"ה עם הוי"ה פשוט וד' אותיותיו גי' ע"א ולכן הסנהדרין הם ע' כי הם עיניה ונקרא יונים ע"פי מ"ש בזוהר יתרו בת עינא דלגו וכו'. והוא סוד הנזכר כי הע' סנהדרין המאירים בהיכל הזכות לדון את האדם בהשגחה פרטית. ואע"פי שנראה שהם דין מ"מ הם גי' שם מ"ה ושם הוי"ה שמורה ג"כ על רחמים גמורים. ולכן אומר הזוהר שהם מקרבין ומרחקין ומכח העינים נענש שלמה המלך כמ"ש בזוהר שיר השירים וז"ש עיניך כיונים: