מקדש מלך על ספר הזהר ב:קכו

ומי אמר דוד הכי פי' וכי דוד צריך לומר זה הפסוק והלא כבר אמר בכל לבי וכו' וא"כ פסוק ממעמקים מיותר:

מעיקרא דכל עקרין פירוש הם א"וא ומפרש סדר ההמשכה ואמר לאמשכא ברכאן מעומקא דבירא. וכתב בספר אור ישראל שהמאמר הזה פירשו האר"י ז"ל בעצמו וז"ל מ"ש בפ' בשלח דף ס"ג ע"ב ביאור הדברים כי האדם יכוין בתפלתו בשרש כל השרשים כי יכוין להמשיך שפע וברכה מעמקי הבאר והוא נתיב הבינה הנקרא עומקא דבירא כדי שע"י כוונה ימשיך ברכות ממבועא דכולא שה"ס דעת העליון נתיב הזכרות כי כאשר נתעורר הנתיב התחתון שבתוך הבינה ע"י הצדיק בסוד מ"ן מתעורר הנתיב העליון שהוא מבועא דכולא לאושדא מ"ד ולא נגדא ברכאן לקבל מ"ן שעלו מנתיב התחתון שבבינה וזה בדרך היסוד עם המ' ומשום דקארי ליה זמנין עומקא דבירא וזמנין מבועא דכולא קבעי מאי הוא ואמר שהוא המקום היוצא ממנו אותו נהר היוצא שהיא בינה כנודע והמקום הזה נקרא עדן ועדן יש בו שני בחינת אחד בחינת הזכרות אשר בעדן וזה נפיק מניה ההוא נהר כי עדן זכר. ובינה נקבה יצאה ממנו ונאצלת ממנו. ולכך אמר ואשתכח מניה. וכנגד שתי בחינות אלו הביא שני פסוקים:

כנגד בחינת הזכרות כתיב ונהר יוצא מעדן כדפרישית וכנגד בחינת הנקבות נהר פלגיו כי משם יתפלגו מים העליוני' כד"א ויהי מבדיל בין מים למים ומיין נוקבין אלו נמשכים מ"ן למ' וזהו ישמחו עיר אלהים. ולכך נקרא עמקא דבירא שממנה נמשכים מ"ן לבאר התחתון ומקום זה נקרא ממעמקים קראתיך שהוא שני עמקים עמקא דבירא ועמקא דכולא. עמקא דבירא נוקבא ועמקא דכולא זכר וז"ש שם ודא איקרי ממעמקים עמקא דכולא ועמקא דבירא. עכ"ל האר"י ז"ל.

כד עתיקא וכו' פירוש אריך:

עמקא עילאה פירוש יסוד אבא:

בירא דנחלין ומבועין וכו' פי' יסוד דאימא שנמשכים ממנו חו"ג שנקרא נחלין ומבועין.

מההוא עמיקא דכולא פי' יסוד דאבא.

יומא עילאה פי' בינה.

שית יומין פירוש ו"ק.

מיומא שביעאה פי' בינה

ויומא שתיתאה פי' יסוד זעיר. מ"ד יום הששי למה ה' יתירה:

לסדרא פתוריה בליליא דשבתא ז"ל הרב ז"ל בסידור יסדר שלחנו כל ליל שבת במפה פרוסה גם פתיתין על השלחן ולא פת שלם משום העורכים לגד שולחן עכ"ל. ובח"י דף פ"ח הכריע שיניח פת שלם ודקדק כן מהזוהר בפ' יתרו וע"ש טעם לשבח:

מההוא מקום וכו' פי' אלפים אמה:

ודא איהו מקום פירוש מ':

דאשתמודעא יקרא עילאה פירוש שע"י המלכית ניכר בחינת זעיר ושיעור הכתוב ברוך כבוד ה' פירוש במה ניכר כבוד זעיר ע"י מקומו שהיא מלכות וכן הוא בפ' ויקהל דף ר"ז ע"א שהלשון הזה כפול שם ופירש אותו שם היטב. ה"ג בגין דאי בפומיה מלולא דחול יפוק מניה דהיינו שידחה מן המ':