מקדש מלך על ספר הזהר ב:קיא

אתר אית ליה לקב"ה וכו' פירוש מ'.

בסופא דדרגין ואקרי והב פירוש המ' נקרא בשמות אלו בסופא לפי שהיא סוף הספירות ונקרא והב בשביל הגבורות שבה. ומאמר זה פי' אותו האר"י ז"ל ואף על פי שהוא ארוך בשביל רובו התועליות שבו נעתיקנו כי כמה מאמרי הזוהר בהקדמ' זו. וז"ל האריז"ל הנה בק"ש נכנסו מוחין דו"ק דאימא ואז מתגלים הארת הגבורות מיסוד דאימא ומתפשטים בזעיר כנודע אע"פי שלא נכנסו עדין תלת פרקין קדמאין דאימ' עכ"ז ממקומ' מאירים ויורדי' תוך זעיר ובברכת אבות נכנסו תלת פרקין קדמאין דאימא ותלת פרקין תתאין דאב' בבת א' והנה האר' הגבורו' הוא שירדו תחלה אך הגבו' עצמם דאימא שצריכים לירד ברחל לצורכה כנודע עדין לא ירדו מפחד הקליפות שלא יתאחזו בהם כשירדו בגבול רחל לבנותה ואע"פי שנכנסו ג"פ תתאין דאבא עכ"ז לא יספיקו למנוע יניקת הקליפות מהגבורות התקיפין אלו דאימא כי אין כח בתלת פרקין תתאין דאבא הנשארים למעלה בראש זעיר לבטל הקליפות למטה במקום רחל ולכן כיון שאינם יכולים לירד למקומם נשארים למעלה ברישא דזעיר עליו ולא נכנסו בזעיר והנה צריכים אלו הגבורות לירד למטה לתיקון רחל ויש להם פחד לירד לכן מה עושים חוזרים אל ח"ג דאימא ומצטרפי' עם ה' גבורות דיסוד אבא ועולים אלו העשר' בסוד מ"ן עד מקום או"א ועושים זווג שני דאו"א ומוציאי' ה"ג דאבא וה"ג דאימא שהם עשרה. ונודע כי הקדושה עושה רושם תמיד וא"כ ל' גבורות הם כי עשרה הם הראשונות ונשאר רשימו שלהם טרם עלותם אח"כ עלו בסוד מ"ן הרי עשרים. אח"כ ירדו בסוד זווג הרי עשרה אחרות הם ל' גבורות. ואחר הזווג השני הזה שבאו עשרה אחרות נתערבו עם הראשונות ונתבסמו יחד ואין פחד אז מהחיצונים ואז ירדו בזעיר עד רחל ובנו פרצופה וסוד זה הוא מ"ש הזוהר בפ' בשלח דף נ"ו ואת הנחלים וכו' כי זווגא עילאה השני של או"א נקרא ארנון אשר על ידו נתקנה רחל שהיא מואב וז"ס כי ארנון גבול מואב כי כל גבולה ופרצופה ע"י הגבורות דאו"א ובזה תבין כי שם בזוהר כל כוונתם בפ' הזה רמזו על כח הגבורות וכמ"ש את והב בסופה כמ"דא לעלוק' שתי בנות הב הב. בסופה ים סוף והיא רחל אשר שם הגבורות ואחרי אומרו ארנון זווגא עילאה אמר ובדא משתרשין שרשין לאושטא קרבוי וכו'. והענין כי ע"י נחלים אלו שהם ה"ג דאבא וה"ג דאימא והם הנחלים שבשני יסודות הנקרא גם הם נחלים ואלו יוצאים מזווג שני דאו"א הנקרא ארנון וע"י נתקנה מואב וירדו בה השלשים גבורות וז"ס את והב בסופה הם הגבורות היורדות שם. ושם ארנ"ן חסר ו' גי' ש' והם סוד שלשים גבורות הנזכרות כל א' כלולה מעשר הם ש' ואלו הם הנחלים היורדים מארנון עילאה אל מואב שהיא רחל.

וז"ס על כן יאמרו המושלים הם או"א השולטים העליונים בואו חשבון פי' אומרים להג' הראשונות בואו בסוד זווג וביאה עליונה של או"א בסוד מ"ן אלא מחשב' עילאה וז"ס בואו חשבון אב ועי"ז תבנה ותכונן עיר סיחון שהיא רחל כנז"ל כי אש יוצאה מהחשבון הם השלשים גבורות כל א' כלולה מעשר הם אש עם הכולל כי כולם דינים ואש זו יצאה מחשבון מחשבה עילאה כי מזווג השני הנקרא ארנון יצאה האש הזו ואחר שנכנסו ברחל שהי' עיר סיחון אז יצאה להבה מקרית סיחון ואכלה ער מואב הם הקליפות הנקראים ערוה הנאחזות במלכות הנקרא מואב וכולם בעלי במות בעלי רמות ופסילים בגבור' היוצאים מארנון עילאה:

ונחזור לענין כי המ' נתקנה ע"י חשבון אבא עילאה שהוריד הגבורות מטיפ' דיליה ומיתקו הגבורות הראשונים וע"כ נבנית רחל וע"כ נק' מואב כי תיקונ' מאבא וז"ס ה' בחכמה יסד ארץ ושמור כלל זה בכל מקום שנזכר בחינת הארה מיסוד אבא אל רחל בסוד ותתצב אחותו מרחוק מרחוק ה' נראה לי וז"ס רשפיה רשפי אש שלהבת יה כי הגבורות שהם רשפים וגחלים הם אש ל' גבורות שהם גי' א"ש ומהיכן יצאה אש זה. משלהבת שיצאה מי"ה שהם או"א עכ"ל האר"י ז"ל. ובזה מובן מ"ש הזוהר בכ"מ שהמ' היא מאבא כמ"ש בפ' שמות בדף י"ב ע"א בפ' ותתצב אחותו ולעיל בדף נ"ו ע"ב הנה שם ה' בא ממרחק. ובפ' מצורע רשפיה רשפי אש שלהבת יה כל זה מובן בהקדמה זו. ובסה"כ כתוב כשעולה מ' לאבא כגון בשבת ז"ס ה' בחכמה יסד ארץ. ואיתא בסה"כ בכוונת אמן דע כי מילוי שם ע"ב שבאבא גי' מ"ו וז"ס הטיפה של אבא כי שרש הבן מהאב והנה מכח מילוי זה נעשה הזעיר שם מ"ה דאלפי"ן עם הכולל גי' מ"ו וכשהזעיר מגדיל למ' נותן לה המילוי שלקח מאבא שהוא מ"ו ומילוי שלו של מ"ה שהוא י"ט כמנין חו"ה שהי' נוקביה שממנו יצאת תחלה מן המילוי שבו וכשנותן לה ג"כ מילוי דאבא שהוא מ"ו אז נעשית הנוקבא שם אדנ"י גי' מ"ו י"ט וז"ס ה' בחכמה יסד ארץ כי ה' שהוא זעיר נשתתף עם החכמה וע"י שניהם יסד ארץ בנה הנוק' הנק' ארץ כי הוא נתן לה י"ט וחכמה מ"ו יסד ה' שהוא זעיר את הארץ שהוא המלכות עכ"ל:

ה' איש מלחמה מלכות ה' שמו זעיר וכן וה' המטיר על סדום מ' המטירה מאת ה' זעיר כדין אתברו דרגין עלאין ודרגין תתאין גרסינן. ופי' חג"ת דקליפה הם דרגין עילאין ונה"י הם דרגין תתאין והם רמוזין בפ' מרכבות פרעה הם נה"י שהם מרכבה לחג"ת. וחילו הם חג"ת שעליהם: אבל חב"ד הם ומבחר שלישיו כמ"ש הזוהר לקמן וז"ש בדף שאחר זה וכמה חיילין וכו' מנהון אחידן וכו' עד הה"ד מרכבות וכו'. שכל הפסוק יפורש על הקליפות שיש בהם עליונים ותחתונים:

ירה בים הוא המלכות ויפורש ג"כ על פרעה וחילו וים של מטה וז"ש בים סתם דהיינו ים העליון שהיא מ' וים של העוה"ז:

פורקנא דקינטא קשוט פירוש גאולה של ישראל שיעברו בים ולא ימות אמת אבל המצריים למה ימותו וז"ש מ"ש אלין מאלין למה יומתו המצריים היה לך לדחותם מעל ישראל ולא ימותו. ה"ג אמר לי' קב"ה קטול כל אינון אוכלוסין לבתר חפי עלייהו הה"ד מרכבות פרעה וכו' לבתר ארמי לון לבר: