מקדש מלך על ספר הזהר ב:קיב

באתר עילאה פי' בזעיר:

במלכותא דלעילא פי' בנוקבא:

ד' כרסוון פירוש ארגמ"ן. ה"ג וכולהו אתמסרו בידה דמלכותא. ומבחר שלישיו הא אתמר ושלישים וכו' כתב הרב מבחר שלישיו הם חב"ד דקליפה שחג"ת הם ג' וכן נה"י וחב"ד הם מבחר שלישיו. ד"א חדא דעשר אצבען. י' מ' הכתה בעשר ספירות שלה לס"א.

עשר אמירן דקב"ה פירוש עשר ספירות דזעיר:

האי דימא תקיף נ"ב דקריעת ים סוף היה על ידי עתיקא:

ורומיה ת"ק שנין פירוש עובי הרקיע.

הילוכו באורכיה נ"ב לפי שכולל בו ג' רקיעים כל אחד ת"ק עכ"ל ולפ"ז רקיע ערבות אורכיה ת"ק שנין אבל הרקיעים האחרים הם מאתן שנין ולפי שכולל ג' רקיעים של ת"ק הם אלף ות"ק. לעילא מערבות רקיע פירוש הוא המסך שבין עשייה ליצירה שהחיות הם ביצירה וכן מ"ש לקמן רקיע לעיל מקרני החיות הוא המסך שבין יצירה לבריאה.

כ"ה אלפין חולקין וכו' נ"ב משיעור הנז' במקום אחר שהוא ר"לו אלפים רבוא רבבות פרסאות לחשבון הזה יהיה שיעור זה כ"ה אלפים מן הר"לו עכ"ל:

והובא בפרק ב' מפרקי היכלות כל פרסה ופרסה של הקב"ה אלפים באמה והאמה שלו ד' זרתות. וזרת שלו מסוף העולם ועד סופו שנאמר מי מדד בשעלו מים. וז"ל הרב באוצ"ח שם יו"ד ה"י ו"ו ה"י בגי' רל"ו והוא שיעור קומתו של הקב"ה רל"ו אלפים רבבות פרסאות כמנין גדול אדוננו ורב כח כי שם הנזכר בריבועו הפשוט והמלא גי' ע"ב קס"ד כזה י' י"ה יה"ו יהו"ה יו"ד יו"ד ה"י יו"ד ה"י ו"ו. יו"ד ה"י ו"ו ה"י גי' רל"ו והוא בחי' נשמת המקיפים בזעיר דזעיר דעשייה עכ"ל. הנה מבואר מ"ש הזוהר משיעורא דקב"ה דהיינו רל"ו וכו'. אין הכוונה על א"ס ב"ה כי אין לו שיעור ולא גבול חלילה וחס אלא הכוונה על שם זה שהוא נשמת המקיפים דזעיר דעשייה ושיעורו רל"ו אלפים וכו' והחיות הם חלק משיעור הנזכר כי החיות הם מלאכים. אבל שם זה הוא אלהות שהוא נשמה למקיפים. ומכאן יקיש האדם לשמות אחרים שביצירה ובבריאה. ושבאצילות שאין קץ לשיעורם ולחשבונם:

ד' נחתין בדרגייהו הם ד' מחנות שכינה מלרע:

כמה רתיכין בימינא ושמאלא פי' מלאכים שהם מימין כגון מחנה מיכאל וכן משמאל כגון מחנה גבריאל וז"ש מתחות ימא שטאן שהי' המ'. ומ"ש כולהו נוני ימא הם המלאכים כולם מתקבצים ע"י האור שממנו יונקים כגון צד ימין מחסד וצד שמאל מגבורה.

וז"ש אתכנפו בזיוהון מסטר שמאלא תתאה. עכשיו מדבר על הקליפה:

ואיילתא קיימא פי' לאה עיין בפ' שמות דף יו"ד.

ועאלת במאתן היכלין דמלכא הם או"א שכל אחד הוא מאה שעשר ספירות דאבא הם מאה וכן דאימא ולאה מקבלת מהם בלילה כי עמה הוא הזווג ובבוקר הוא השלמתו בסוד ויהי בבוקר והנה היא לאה: