מקדש מלך על ספר הזהר ב:קג

אבל לא אתחזיא אלא בנהירו דאנפין פי' שהת"ת אע"פ שיש בו חו"ג הוא נוטה לצד החסד הפך היסוד שנוטה לצד הגבורות כמ"ש הרב: ה"ג לא דליגנא לאתר אחרא:

אחסין לים בכתרין קדישין נ"ב כי התרין עטרין מתרין כתפין דאריך שעתיק נקרא אריך עכ"ל ואף שאמרנו לעיל שג' ע"ב אותיות הנזכר הם חסדים דאבא וגבורות דאימא ודעת המכריע וכאן אמרנו שהם בתרין כתפין דאריך אפשר כיון שתרין כתפין דאריך הם גנוזים בתוך או"א עיטרא דחסד בגו אבא ועיטרא דגבורה בגו אימא א"כ הא והא איתנהו ששורשם מאריך והם בגו או"א. א"נ ג' ע"ב הנז' באו לזעיר מחו"ג דאו"א ומדעת המכריע ביניהם ובאו ג"כ מתרין כתפין דאריך. ולפ"ז מ"ש לעיל שפ' ויסע הוא חסדים דאבא. ופ' ויבא הם גבורה דאימא אינם אותם עטרין דאריך הגנוזים בתוכם אלא החו"ג שלהם:

כד מטאן לגביה מתעטרי אבהתא פי' כשבאו לזעיר מתעטרים חג"ת שלו הנקרא אבות:

וכד מתעטרא מכוצהו ז"ל הרב בסה"כ מ"ש בפרשת בשלח דף נ"ב וכד מתעטרא מכולהו וכו' כלומר שנצטרפו האותיות ויעשו תיבות בה כדין אתברכא וכו'.

בתקיעותא דרב נ"ב כבר כתבנו דרב תנא הוא וחי ת' שנה והוא רבי אבא עצמו כמ"ש ג"כ ביונת אלם:

תלת ובכן ובכן ובכן ז"ל הרב בסה"כ בזוהר בפרשת בשלח שלא הזכיר רק ג' ובכן שם מדבר נגד האותיות קודם שיבנו בתים ויעשו תיבות. ובתיקונים שהזכיר ד' ובכן שם מדבר אחר שנעשו מהם שמות כי זה במלכות המתעטרת עם כולם עכ"ל:

בהאי שמא קדישא פי' בע"ב שמות הנזכר:

גופא דאילנא אני פי' שם ל"ז הוא אני המתחיל חצי האחרון. ה"ג רישא דכל ענפי אילנא וה"ו וה"ו ור"ל שם וה"ו הוא ראשון לע"ב שמות וה"ו האחרון הוא שם מ"ט המתחיל כ"ד השלישי:

ומ"ש כללא דענפין ונופא ושרשא במ"ח תיבות פי' ענפין הם שאר השמות

גופא הוא אנ"י ושרשא הם וה"ו וה"ו ומ"ש במ"ח תיבותא כיון שוה"ו שהוא מ"ט סמוך לשם מ"ח לכך אמר במ"ח תיבותא:

בתלת עלמין עילאין פי' חג"ת ובתלת עלמין תתאין נה"י. כמ"ש הרב שיש ע"ב שמות בחג"ת וע"ב שמות בנה"י:

קדוש לעילא פירוש בחב"ד. קדוש באמצעית' בחג"ת. קדוש לתתא בנה"י:

קדוש חסד פי' עוד כוונה אחרת ק' ק"ק בחג"ת: