מקדש מלך על ספר הזהר ב:קב

נחל קדומים היא מלכות ור"ל נחל קישון גרפם בכח נחל קדומים

ה"ג רי"א דא הוא עננא וכו' ונ"ב מיכא"ל דרגא דחסד ענן יומם:

רא"א כתיב וה' הולך לפניהם וכו' פי' דמשמע שהקב"ה הוא שהולך לפניהם ולא מיכא"ל שהוא מלאך. אלא סיועא דצדיק. הוא דרשימו דיליה גרסינן. ור"ל החסדים דבגו אמת היסוד הם ענן יומם וז"ש סיועא דצדיק שסיוע בא להם מצדיק והארה לבד באה לישראל וז"ש דרשימו דיליה רובם בעלמא:

ועננא אחרא אזיל בליליא פי' הם הגבורות שמהם נבנית המ':

רש"א וכו' פי' מסייע לר' אבא שעמוד ענן הם ה' חסדים ועמוד האש הם ה' גבורות כמ"ש ומה דאמר רבי אבא הכי הוא דעל ידא דהאי דרגא אשתכחו שר"ל ע"י היסוד:

בע' גליפין נ"ב הם ה' חסדים דאבא מסטרא דאימא עילאה. נ"ב ז' גבורות דאימא:

דלביש מלכא עילאה קדישא נ"ב דעת המכריע עכ"ל ור"ל פ' ויסע שיש בו ע' אותיות הם ז' חסדים דאבא: ואע"פ שהם ה' כללותם ביסודו וכללות כללותם במ' דאבא הרי ז'. ופסוק ויבא נגד ז' גבורות דאימא כי הם ה' וכללותם ביסודה וכו'. ופ' ויט נגד דעת המכריע כמ"ש הרב שיש דעת המכריע בין החו"ג: ומ"ש דירית ברא קדישא הוא זעיר שיורש ג' בחינות הנזכרות:

והאי אתר אתגליף חד בחד פי' במ' נתחברו ונעשו שמות וז"ש ואסתלק שמא קדישא וכו': ומאן דאיהו חכימא אע"ג דחמי אנפי דמלכא נהירין אמר מלכא ודאי שלים הוא מכולא דעתיה שלים. (פי' ע"פ מ"ש האר"י ז"ל כי שורש הה"ג הוא בדעת זעיר שאל"כ היה גם זעיר דעת ק"ל כמו המ' ולכן אמר שהוא שלים עם הה"ג) אנא חמי דבהאי נהירו דינא יתיב ואתכסייא אע"ג וכו' בסע"ה דף נ"ט ע"ב וז"ל מראהו כלבנון מבואר בע"ח שאור החיה הבא מחכמה עילאה מאיר ג"כ באחורים דזעיר ולפיכך כשבא אור החכמה לזעיר אז ננסר ממ' לפרצופים נפרדים לפי שאז אין להם פחד מהחיצונים לעמוד אחב"א לפי שאור החיה מאיר מעבר לעבר וחכמת אדם תאיר פניו וז"ש מראהו כלבנון:

בחור כארזים כי אע"פ שהוא הוי"ה בתכלית הגדלות. הדין נסתר בפנימיותו בסוד ה' איש מלחמה שאע"פ שהוא הוי"ה בתכלית הרחמים הוא ג"כ איש מלחמה כמ"ש בזוהר ולכן אמרה אע"פ שהוא מראהו כלבנון בתכלית הרחמים הוא ג"כ בחור כארזים ולכן מלת ארז מורה על דין שהוא בזמן היניקה ימי הבחרות שהוא דין כמ"ש ביחוד שובבי"ם וז"ל הזוהר בפ' בשלח ומאן דאיהו חכימא וכו'. פי' כמו שאמר כאן אע"פ שהוא מראהו כלבנון. הוא בחור כארזים. אלא שהדין נסתר בתוכו. ומכל מקום יש ליראה ממנו תכלית היראה לכל העולמות: