מקדש מלך על ספר הזהר ב:קא

היכלא קדישא הוא ציון של מטה היכלא עילא' קדישא הוא ציון של מעלה שהוא יסוד דנוקבא. קרתא קדישא היא ירושלים של מטה:

קרתא עילאה ירושלים וכו' היא עטרת היסוד דנוקבא הנק' ירושלים:

כחיותא לקביל האי נ"ב ר"ל בבריא'

אמר ס' המה מ' עיין בפ' שמות דף י"ד ע"ב כי שם פירושו וכאן נ"ב אי לאו דמסתפינא אמינא ששבח הוא לנוקב' דאצילות היורדת בבריא' וס' מלכות הם אותם שבשש היכלות דנוקבא עשר בכל א'.

רומחין וסייפין וכו' נ"ב עשרה כלי זיין הם

כל מלין דמלכא בידא דמטרוניתא וכו' כל אינון מאני מגיחי קרבא הה"ד הנה מטתו שלשלמה וכו'. בסע"ה דף ל"ט ע"ב וז"ל כמגדל דוד צוארך כי היסוד דמלכות שהוא ציון שהוא מגדל דוד שם יש שם אדנ"י במילואו וגי' אד"ני עם י"ב אותיות מילואו גי' מג"דל וגי' ע"ז וזהו מגדל עז שם ה' כי במגדל הזה יש כל הכלי זיין של הגבורות כמבואר בזוהר בפ' בשלח וז"ל אפיק מלכא כרוזא כל מלין דמלכא בידא וכו'. עד אשתכח דכולא וכו'. והנה בחינת קשת הוא ביסוד כמ"ש בתיקונים קשת דא יסוד. גם שיסוד הוא עיקר כל הגבורות ולפיכך מרוב הגבורו' שהוא הצימצום נעשה היסוד דמ' שקוע. ונמצא היסוד דמלכות הוא המגדל עז עם כל כלי זיין והטעם הוא מפני שכל אחיזת החיצונים היא ביסוד כמ"ש ערו ערו עד היסוד בה. וכל מגמתם לבא נחש על חוה:

ולכן הכלי זיין אשר שם מגרשי' החיצונים ולכן יוצא מפסוק מגדל ע"ז שם ה' וכו' שמות גדולים להגן מן אחיזת האיצונים. ולכן מדמה הפסוק כמגדל דוד ששם צריכים השומרים לעמוד על תרע"א דמלכא. כמו כן הוא צוארך ששם מקום הדינים ושם כל תכשיטי אשה כמ"ש בזוהר בפ' ויגש ומבואר הפ' בנוי לתלפיות ופי' בתיקונים תל דא צדיק שהכל פונים בו. פיות דא נצח והוד. וסודו כי נה"י דאבא אשר ממנו נתייסדה קומת המלכות כמ"שה ה' בחכמה יסד ארץ כי קומת המ' מתחלת ממקום שמסתיים יסוד אימא. ויסוד אבא מתפשט עד סוף יסוד זעיר ובפרט בימי שלמה שאז נאמר ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומפרש בתיקון יו"ד שהיתה בסוד חכמה ולכן אמר שלמה בלשון זכר שיר שהוא שר י' וכמ"ש בפירושי זוהר שמות כי יו"ד דאד"ני הוא נשמת המלכות והוא זיו זוהר חכמה עליונה שהוא יו"ד שבראש שם הוי"ה והיא יו"ד שבשם אד"ני. פי' הדבר שיסוד אבא שהוא בריח התיכון מראש אצילות עד יו"ד שכ אד"ני. והוא תל שהכל פונים אליו בסוד ד' יו"דין דשם ע"ב דאבא ושם הוי"ה פשוט עם ד' אותיותיו הכל גי' ת"צ. וכל הפנות פונים אליו פה העליון הוא בינ' ופה התחתון דאצילות היא מ' וז"ש בנוי לתלפיות כי מהיסוד דאבא מקבלת י"ג תיקוני דיקנא שהם רחמים גמורים והם הממתיקים לדינים שבצוארה וגם כל התכשיטין מאירים בצוארה. שמקבלת מז' תחתונות דזעיר השבעה שמות דמרגלאן וג' שמות היוצאים מיה"ו שהוא בנה"י דזעיר הוא גי' זי"ת שהוא יסוד הכותש את החסדים המגולים וממנו יוצא שמן למנורה שהיא מלכות וכנ"זל תל דא צדיק. ויסוד הוא כנגד קו אמצעי שלה ויוצא ומאיר בצווארה הז' שמות דמרגלאן עם שם אהי"ה דההי"ן גימטריא אל"ף וזהו אלף המגן מן החיצונים. כי כשאלו השמות מאירים בה יוצאים החיצונים לנוקבא דתהומא רבא ואמר הכתוב הטעם שאלף המגן תלוי עליו כדי להכניע כל שלטי הגבורים שבגרונם שהם שמות אלהים ומהם יוצא הצואר שהוא אלהים דההי"ן כמ"ש בתיקון ו' מתיקונים אחרונים כמגדל דוד צוארך דא ירושלים. וסודו כמבואר בלק"ת בפ' וישב כי במציאות הגרון לא נמצא בעשר ספי' כי ג"ר הם סוד הראש והז"ת הם קומת כל הגוף תרין דרועין וכו'. וביאר שם כי אבר הגרון נעשה ממוחין דקטנות שיורדים שם ומהם נתהוה אבר הגרון וז"ש בתיקונים צוארך דא ירושלים כי במלת ירושלים נרמזו כל המוחין דשמות אלהים ש' אלהים דיודי"ן רי"ש שם אלהים באחוריים ושאר אותיות גי' פ"ו אלהים פשוט וידוע בזוהר ובכתבים שבנוקבא הה' גוברת בכל השמות ולכן ניכר אצלם אלהים דההי"ן גי' צואר:

את הוי נטרא לי גרסינן ונ"ב ר"ל שלא יכנס אדם בלי רשות. הה"ד ויקח שש מאות רבוא רתיכין אלא שהכתוב קיצר ולא כתב רבוא:

בחור נ"ב ס"מ נק' בחור שודד הפך הקב"ה שנקרא בחור כארזים: