מקדש מלך על ספר הזהר א:ט

לאינון תרעין ומלין דמצויינין כי' הקדמות שמקדים החכם שהם כמו שערים לפתוח בהם הענין: ומלין דמצויינין. הם החידושים עצמם:

דלג ת"ק פרסי אפשר לפי שיונק מפסולת של ה' גבורות שהם ת"ק: שיתא אלפי פרסי. נגד ו"ק שלו כי ס"מ עיקרו הם ו"ק אלא שבחטא אדה"ר נשלמו לו עשרה כלים כמ"ש הרב באוצ"ח ובליקוטים:

בנוקבא דתהומא רבא ז"ל הרב בס' אוצ"ח דע כי הנקבה העליונה בינה דבריאה דקליפה נקראת נוקבא דתהומא רבא בזוהר היא לבדה אכן שאר הנקבות אפילו בחינת הבינה דיצירה או דעשייה נקראת נוקבא דתהומא סתם עכ"ל. וז"ש הזוהר ונפיק לגבי וכו' מגו נוקבא דתהומא רבא שע"י החידוש שאינו אמיתי מתגבר ס"מ ומקבל הארה וכח מבינה דבריאה דקליפה שהיא קליפה גדולה יותר מכולם. ובענין המחדש חידושים בפסוקים ומקדים הקדמות מדברי רז"ל ומדברי קבלה אין בזה עון. כיון שהקדמה אמיתית ומפרש הפסוק עפ"י ההקדמה. אם אותו הפירוש שפירש בכתוב אמיתי מה טוב. ואם אינו אמיתי יהיה הפסוק אסמכתא לאותה הקדמה כמ"ש בגמ' קרא אסמכתא בעלמא:

אבל המחדש הקדמה מדעתו אם היא אמיתית והוא על דרך פשטי התורה יברא על ידה ארץ חדשה ואם היא מסודות התורה והיא אמיתית יברא רקיע חדש. ואם ח"ו חידש הקדמה שאינה אמיתית יברא ממנה ארצות שוא ורקיעי שוא וגורם להרוג נפשות: ונלע"ד אם חידש שום הקדמה ונסתפק בה אם היא אמיתית או לאו יאמר בדרך אפשר אבל לא בהחלט וכן מצינו כמה רבנים שמחדשים איזה דבר בקבלה שאומרים בדרך אפשר ולא בהחלט: