מקדש מלך על ספר הזהר א:תצד

כללא דאורייתא פי' כ"ב אתוון שמתחילין מאל"ף ועד תי"ו וכדמפרש: ואת הארץ כללא דכ"ב אתוון פי' ו' שהוא זעיר נותן א"ת שהם הכ"ב אתוון להארץ:

ושמים כליל כולא כחדא פי' שהזעיר נוטל חלקו וחלקה ואח"כ על ידו נותן לה הכ"ב אתוון:

ברכות אביך ודאי דהא יעקב וכו' ושיעור הפ' ברכות שנתברך אביך יותר מברכות שנתברבו הורי שהם אברהם ויצחק וכולם תהיינה לראש יוסף. מרישא לעילא. פי' שיוסף עולה בסוד הדעת ומושך הטיפה מן המוח. תו מעדן מחכמה עילאה נגיד כולא. פירוש אבא הנקרא חכמה ונמשכת הארתו עד היסוד בו ויסוד דאבא מסתיים ביסוד דזעיר. וז"ש לאתמשכא ועביד נהרא הוא יסוד דאבא שמתפשט ביסוד דזעיר כמ"ש ואתמשכא עד דמטי להאי דרגא שהוא יסוד דזעיר. האי עד תיאובתא דאינון גבעות עולם גרסינן תיאובתא לינקא מאימא עילאה פירוש עד שהוא זעיר מתאוה לקבל מה' ראשונה ולהשפיע לה' אחרונה:

אבל בפרשת וארא פירש עד תאות גבעות עולם גבעות עולם שהם תרין ההי"ן הם המתאוים והא והא איתנהו כי הוא מתאוה להם והם מתאוים לו. ה"ג בג"כ כולהו תהיינה לראש יוסף. ושבת עד ה' אלהיך. פי' מ' נקראת עד והיא תשובה תתאה. ה"ג לא הוה אכיל קרבנא אחרא. ההוא אתר דאיקרי עד ואיהו וכו' לפי פי' זה עד הוא זעיר שהוא כסא לבינה. ה"ג וזמן אכילה בצפרא הוא והאי עד הכי נמי לעילא הכי אתקרי דכתיב בטחו בה' וכו' ור"ל מלבד שמלת עד יש בה שני פירושים שקדמו עוד יש בה פי' ג' שפירוש ע"ד היא הבינה והוא אכד"טם שהוא בבינה עילאה ושם הוא הבטחון כמ"ש הרב זלה"ה. היינו קרבן לה' פירוש שמקרבים המ' לזעיר הנקרא ה'. תננא סליק. פירוש התעוררות מ"ן מן התחתונים. וקיימא דא לקביל דא. פירוש המ' עומדת נגד זעיר פנים בפנים: