מקדש מלך על ספר הזהר א:תצב

רישא דגופא נוקבא פי' בינה. עד דנחית לסיומא. פי' יסוד דזעיר אבל הכא רישא וסיפא נוקבא פי' מלכות וביי"ע כולם נקבות. דהא חמינן דיעקב בריך ליוסף בגו אחוה הקדים ר"ש הקדמה זו שלא תאמר כמ"ש רבי יוסי בפ' מקץ דף ר' וז"ל א"ר יוסי ודאי לא אדכר שמיה דיוסף באינון דגלים וכו' בגין דאתגאי על אחוי וכו' לכך סתר ר"ש סברא זו ואמר דהא חמינן דיעקב בריך ליוסף בגו אחוהי ואי משום דאתגאי על אחוי לכך לא נמנה בדגלים א"כ גם בברכות לא ימנה ומדברכיה יעקב ש"מ שהוא צדיק כאחיו א"כ למה לא נמנה בתוך הרגלים וז"ש לקמן אי תימא בגין חובוי לאו הכי דהא זכאה איהו. יוסף רשימו דדכורא הוה. פי' שיסוד דזעיר אין לו על מה שיסמוך בזעיר כמ"ש הרב ז"ל ומרשימו של הארת חו"ג נעשה יוסף שהוא בחי' יסוד וז"ש רשימו דדכורא הוה:

בן פורת עלי עין פי' מ' נקראת עין לפי שאין לה רק ה' גבורות שהם ה' הוי"ת גי' עי"ן שעולה ק"ל בסוד נשים דעתן קלה ויסוד הוא על גבי מלכות וזהו בן פורת עלי עין. ה"ג בגין דאיהי עלמא דנוקבא: דכתיב מדברך נאוה בגין וכו'. פי' נפתלי הוא רומז לזעיר וכשמתחבר עם המ' נקרא נוקבא כמוה וכשמתחבר עם הבינה נקרא דכורא כמוה. ודא קול נפקא מדרום. פי' זעיר יצא מאימא שנקראת דרום לפי שיצא ממנה חסד דזעיר כמ"ש בפרשת ויצא על פ' חסידה:

לעילא דכר לתתא נוקבא פי' כמ"ש לעיל כי זעיר כשמתחבר עם הבינה נקרא דכר וכשמתחבר עם המ' נקרא נוקבא:

מחשבה פי' אבא לאתר דרוחא שרייא. פי' בינה ששם חונה ושירה זעיר הנקרא רוח:

האי רוחא אתפשט פי' בינה ונקרא רוחא לפי שיצא ממנה זעיר שנקרא רוח:

ואפיק קלא פי' זעיר. הוא מחשבה הוא בינה וכו':

והיא היא מחשבה וכו' פי' כי מאבא נאצלו כל פרצופי האצילות בסוד כולם בחכמה עשית:

אתקשר באין פי' אריך. ה"ג דכתיב בן פורת יוסף בן פורת עלי עין תרי זמני אמאי בן פורת לעילא. פי' כשעולה בסוד הדעת. בן פורת לתתא. פי' כשהיסוד במקומו כמ"ש הרב בפ' משפטים על מ"ש הזוהר האי משכיל איהו לעילא ואיהו לתתא. אי נמי בן פורת לעילא הוא יסוד שבת"ת כמ"ש הרב שת"ת דזעיר נעשה משליש תחתון דת"ת ומשליש עליון דיסוד דזעיר וע"י היסוד הזה מזדווג עם לאה. בן פורת לתתא הוא יסוד דזעיר במקומו. כמ"ש באוצ"ח פרק ה' דעולם התהו. אי נמי בן פורת לעילא כשהיסוד במקומו. בן פורת לתתא כשנכנס ביסוד דנוקבא: