מקדש מלך על ספר הזהר א:תצ

לאחזאה בהו עבידתא לכל עלמא פי' שע"י בי"ע משפיעים הארתם לכל בני העו"הז. ואלין כגוונא דאינון קשירין טמירין דלעילא. פי' זו"ן הם כמו או"א שהם קשורים תמיד ותמיד מזדווגים והם טמירין בגו זו"ן.

נשמתא אחרא פי' זו נשמה שלישית. ה"ג ובג"כ נשמתהון דצדיקייא עילאין. נשמתהון דצדיקייא לתתא מתערין לה. בגין דאינון אתיין מסטרא דמלכא. זהו מסקנא דתירוצא למה שהקשה לעיל דלית שבחא לנוקבא למרדף בתריה דדכורא. דכיון שהנשמות של הצדיקים שהם מסטר' דדכורא הם מעוררים אותה א"כ אדרבה דכורא רדיף בתר נוקבא שהוא המעורר אותה על ידי נשמות הצדיקים שהם ממנו:

כהאי גוונא תיאובתא דנוקבא למשדי מיין תתאין וכו' פירוש כמו שהתעוררות הנוקבא הוא ע"י נשמות הצדיקים כן העלאת מ"ן בשעת הזווג הוא ע"י נשמות הצדיקים. וע"ד וצדיק יסוד עולם כתיב סתם:

פי' צדיק העליון שהוא יסוד דזעיר הוא יסוד עולם שהיא מ' שממנו יונקת וכן צדיק תחתון שהם נשמו' הצדיקי' הם יסוד עולם שהיא מ' שעולי' בה בסוד מ"ן וז"ש ורזא דכולא צדיק איהו יסודא דלעילא שהוא יסוד דזעיר ומ"ש ואיהו יסודא לתתא. פי' צדיק תחתון שהם נשמות הצדיקים:

וכנסת ישראל אתכלילת מצדיק מלעילא ומתתא פירוש שהיסוד מוריד בה מ"ד:

ומתתא שהצדיקים מעלים בה מ"ן וז"ש צדיק מהאי סטרא וצדיק מהאי סטרא ירתין לה ה"ג הה"ד צדיקים יירשו ארץ:

ורזא דכתיב מאשר שמנה לחמו פירוש מאשר שהוא יסוד דזעיר שמנה לחמו היא המ' שהיא לחם של ו' והוא יתן מעדני מלך. פי' אשר הנזכר שהוא היסוד יתן מעדני מלך שהיא מלכות:

ועכ"ד מלה אחרא וכו' פי' מאשר היא הבינה. וע"ד אמרה לאה באשרי. פי' לאה היא אחוריים דמ' דאימא והיא בחינת הבינה ואמרה באשרי נמצא שאשר היא הבינה:

ות"ח מעלמא דאתי אתמשך ונגיד להאי צדיק למיהב וכו' פי' כמו דבר אחר ושיעור הכתוב מאשר שהיא הבינה שמנה לחמו שהיא המ' לחם של ו' והוא אשר הנז' שהיא הבינה יתן מעדני מלך שהיא המ'. וכל זה ע"י יסוד. שהבינה משפעת ליסוד דזעיר ומשם כמשכת הארה למלכות הנקראת לחם: