מקדש מלך על ספר הזהר א:תמ

דאחידן בשמא קדישא כגון לולב וכו' כתב הרב כי לולב הוא ביסוד והוא כנגד ו' דשם הוי"ה ואתרוג נגד ה' אחרונה והדס נגד היו"ד דאית בה ג' קוצין קוץ עליון וקוץ תחתון וקוץ אמצעי שהוא גוף היו"ד וכנגדם הם ג' בדי הדס. והערבה נגד ה' ראשונה שהיא צורת ד"ו וכנגדם ב' בדי ערבה וז"ש רז"ל אתרוג זה הקב"ה לולב זה הקב"ה וכו' עכ"ל הרב זלה"ה וז"ש דאחידן בשמא קדישא כגון לולב וכו'. ואע"פי שאמרנו שאזוב רומז ליסוד ועץ ארז רומז לת"ת הרי שגם עץארז רומז לו' דשם הוי"ה התם רמז בעלמא אבל ד' מינים שבלולב יש בהם הארה ממשית מד' אותיות שם הוי"ה ולכך אמר דאחידן בשמא קדישא. לאתערא יקרי בראתיו פי' זה כנגד בריאה שמתקנה האדם ע"י מעשיו. ליחדא לי יצרתיו פי' נגד יצירה. למעבד ביה עובדא אף עשיתיו פי' נגד עשייה:

לאתערא ביה חילא דלעילא פי' נגד אצילות והכוונה שהד' עולמות מתקנם האדם ע"י מעשיו אע"פי שהכתוב לא הזכיר רק ג' בראתיו יצרתיו אף עשיתיו שהם בי"ע. הטעם מפני שעולם האצילות היא נעלמת לכך לא הזכירה:

כל הנקרא בשמי היינו דכתיב פרי עץ הדר פי' כי האתרוג היא המ' והיא נקראת שם ולכבודי בראתיו היינו כפות חמרים. פי' יסוד הוא כפות תמרים ול"ב נתיבות חכמה הם ביסוד כנודע וכבוד גי' ל"ב לכך ולכבודי רומז ליסוד:

יצרתיו היינו ענף עץ עבות כי' הא ת"ת שכולל ח"ג וזעיר מקנן ביצירה כנודע לכך ענף עץ עבות רומז ליצירה. אף עשיתיו היינו וערבי נחל. פי' שערבי נחל הם הגבורות דאימ' כמ"ש הזוהר לקמן ופ"ר דינין שהם הגבורו' הם בעשייה ולכך סנדלפו"ן שהוא שר העשייה נק' שר היער יער גי' פ"ר כמ"ש הרב ז"ל ולפי מ"ש לקמן שערבי נחל הם נ"ה כיון שהם דינים מכנה אותם לעשייה שיש בה פ"ר דינים:

ביום הראשון דהוא חמישאה על עשור כתב הרב בס"הכ כי המ' ממוצאי יום כפור ואילך היא מהחז' ולמטה בפנים שלו וכתב עוד כי ה' חסדים דאימא אנו מתחילי' להכניס במ' רשימו דכללות ה' חסדים שביסוד ומ' דאימא בערב יוה"ך וביוה"ך נכנסים במ' שהיא רחל עצמות כללות ה' חסדים שביסוד ומ' דאימא ובד' ימים שבין יוה"ך לסוכות נכנסים בה ד' חסדים דהוד ודנצח ודת"ת וגבורה חסד אחד בכל יום וביום ראשון של סוכות נכנס בה פנימי דחסד דאימא נמצא שמיו"הך עד יום ראשון של סוכות הם ה' ימים ובה' ימים אלו נכנסים בה ה' חסדים דחג"ת נה"י דאימא עכ"ל ובזה יובן מ"ש דהיא חמישאה על עשירי פירוש כי עשר ספיר' דמ' הם מהחזה ולמטה בפנים דזעיר ממוצאי יוה"ך ואילך כמ"ש לעיל בשם הרב ז"ל ובד' (ובה') ימים שבין יוה"ך לסוכות נכנסים בה חסד א' בכל יום נמצא שביום ראשון של סוכות אז נגמרו ה' חסדים דאימא הפנימים ליכנס במשר ספירותיה וז"ש דהוא חמישאה על עשור א"נ י"ל כמ"ש בס' ק"י בדרוש ז' בחינות דמ' (ובחי' ד' היא שהיא בפנים דזעיר מהחזה ולמטה וה' עליונו' אינם מאירים בה) ובחי' חמישית היא שהיא בחנים דזעיר מהחזה ולמטה וה' עליו נות מאירים בה עכ"ל ולעיל כתבנו בשם הרב שהמ' ממוצאי כפור ואילך עשר ספי' שלה הם נגד תנה"י דזעיר מהחזה ולמטה ולכך אמר הזוהר שביום ראשון דסוכות חמישאה על עשור שבכח הארת החסדים שמקבלת המ' מאירים ה' עליונות דזעיר לעשר ספי' שלה שהם נגד תנ"הי דזעיר מהחזה ולמטה ע"ש בס' ק"י שיש סמך לפי' זה. אלא יום דנפיק ראשון לכולא במבועי דמוין נביעין. פירוש יום ראשון היא הבינה שנותנת למ' ביום א' דסוכות פנימי דחסד דידה ונודע כי החסדים נקראים מים וז"ש במבועי דמיין נביעין. אבל בהאי יומא אברהם שירותא דכולא אי בענני יקר הוא שירות' יובן במ"ש בסה"כ כי ביום א' דסוכות נכנס במ' פנימי דחסד דאימ' ומקיף דחסד דאימא וז"ש אברה' הוא שירות' דכולא שהוא החסד שנקרא אברהם ומ"ש אי בענני יקר הוא שירותא. פי' אי במקיפים שנקראים עננים הוא שירותא שמקיף דחסד דאימא נכנס במ' ביום זה אי במייא הוא שירותא. פירוש אי בפנימיים הוא שירותא שפנימי דחסד דאימא נכנס במ' ביום זה וז"ש דאברהם שהוא חסד דאימא שרי למחפר בירא דמייא שהיא מלכות. א"נ מדבר על חסד דזעיר שנכנס למ' פנימי דחסד דזעיר ומקיף דחסד דזעיר. והכל כמו פי' הראשון. דיצחק אהדר ליה לקב"ה. פי' שע"י העקידה עשה הידור וכבוד לקונו:

וקרא ליה עץ הדר פי' הקב"ה קרא ליצחק עץ הדר לפי שהידר לקונו:

פרי דהאי עץ הדר ידיעא פי' פרי היא המ' עץ הדר הוא יצחק שהוא גבורה ור"ל פרי של הגבורה ובהאי אתמלייא האי באר. פי' ע"י יסוד שנק' כפות תמרים נתמלאת המלכות מגבורת וחסדים וז"ש מבאר מים עילאין נביעין שהם חו"ג שבאים מיסוד דאימא ליסוד זעיר הוא אתמלי בקדמיתא גרסינן ופי' יסוד דזעיר מקבל הארה תחלה ואח"כ נותן למ' וז"ש ומניה אתמליא בירא שהיא מ': עד דאיהו נביעו לכולא פירוש נמשכת הארה לבי"ע:

דא ענפא דאילנא רברבא פי' ענפא הוא ת"ת דאילנא רברבא הוא זעיר:

אתעביד אילנא עילאה פירוש הוא ת"ת דזעיר הנזכר נעשה גם הוא אילנא עילאה:

דאחיד בכל סטרין פי' שמכריע בין חו"ג. ענף דאיהו עץ עבות עץ דאחיד לאבות גרסינן:

אינון תרין נחלין פ.' נ"ה. אבל וערבי נחל ודאי כמה דאתמר. פי' הם הגבורות שבאים מאימא כמו דבר אחר דלעיל:

דא אברהם פי' שהידרו הקב"ה בשיבה ולפי הסוד המלכות שנקראת פרי התכוננותה ע"י החסד:

כפות תמרים דא יצחק פי' שנכפת ע"ג המזבח וכפי הסוד כפות תמרים הוא היסוד והוא נוטה לצד הגבורות כנודע:

דא יעקב פי' שהיה עבות בבנים ולפי הסוד שיעקב הוא ת"ת שמכריע בין ח"ג וכמ"ש לקמן כפת תמרים כפת חסר גרסינן. ואחיד לכל סטרא כמה דאתמר גרסינן. איבא וכנישו דברכאן נפקין מנייהו:

וערבי נחל לא נפקו מנייהו איבא וכו' גרסינן ופירוש שמקשה שכל דבר שהיא רומז למקום עליון צריך שיהיה דומה לו קצת וערבי נחל כפי הסוד הם נ"ה שמהם בא השפע ליסוד ובעה"ז ערבי נחל לא נפקי מנייהו איבא וכו' והיאך יתחבר הפשט עם הסוד וזמ"ש והא אוקימנא וכולא שפיר ר"ל שבמקום אחר תירוץ קושיא זו: