מקדש מלך על ספר הזהר א:תמא
Mikdash Melekh on Zohar 1:441 · מקדש מלך על ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →דהא צדיק כפות הוא בכל סטרין פירוש שכולל כל הו"ק והוא קשור עמהם. וקטיר בכולא. פירוש קשור בת"ת ובמ' בסוד כי כל בשמים ובארץ. דא כנסת ישראל. פירוש מלכות. בגנתא דעדן. פירוש בינה: משקיו דנחלא עמיקא פי' בינה ומפרש השרון לשון שריית מים. כד"א והיה השרון כערבה גרסינן ור"ל מקום שיש בו שריית מים ואינו ראוי לזריעה ולהליכה יהיה כערבה שהוא יבשה.
שושן עדות סהדותא לישראל וסהדותא ליחודא עילאה איתא בס"עה בדף י"ח ע"ב על פ' כשושנה בין החוחים וכו' וז"ל יש להתבונן אם טבע של זה הצומח לגוון אחד מפני. מה משנה את טבעו להרבה גוונים וכו' ע"ש שהאריך ובפ' אני חבצלת השרון הביא ל' הזוהר פרשת ויחי דף רכ"א ע"א ר"ש פתח וכו' עד דבקדמיתא בעדנא דבעיא לאזדווג' במלכ' איקרי חבצלת. בתר דאתדבק' במלכ' באינון נשיקין איקרי שושנה בגין דכתיב שפתותיו שושנים. ופי' בו כי קודם הזיווג שמה חבצלת שעליה ירוקין ככרתי וגוונה נוטה למראה תכלת כי ת"ל שבמלת חבצלת גי' ה' פעמים אלהי"ם ושאר התיבה גי' ק' סוד שם אלהים פשוט עם י"ג אותיות המילוי וכו' ולפיכך קודם הזווג היא ירוקה מפני שהיא עדין סוד הדין ולא נתמתקו גבורותיה ולפיכך הוא משוררת בסוד השיר של הלוים קול צוחה על היין דבעי לארמא קלא. וז"ש השרון. ואומרת שמכל מקום מצד הפנימיות אני נקראת שושנת העמקים. שמצד הפנימיות נקראת שושנה עילאה שהיא בינה כי רוחא מששה קצוות דבינה נכנס בי מצד פנימיותה:
ואז נקראת בשם הבינה העמקים וז"ש הזוהר מההוא אתר דנחלין עמיקין נפקין ולא פסקין וגם היא כוללת כל הי' עמקים שבס"י שהם עומק מזרח מערב וכו' ונקראת שושנה כי אחר הזווג כנז"ל אז היא מקבלת מנשיקין דזעיר גוון חוור וכמ"ש בזוהר בפרשת פנחס שושן עדות שהוא סהדותא ליחודא עילאה כי הוא מורה על יחוד האורות עליונים מתיחדים בשכינה כי היא שלימו דכל ספירה וכל מה שברא הקב"ה לא ברא אלא לכבודו וגווני השושנה מורה על יחודו ית' שהקב"ה מנהיג את עולמו בסומק וחוור כי השושנה הוא אדום וכשמוצקין אותו חוזר ומתהפך ללבן וכמ"ש בזוהר בס' שמו' דף ב' ע"ש עכ"ל בקיצור דקיימ' בעמיקתא דכולא פי' אבא. חבצלת מההוא אתר דשקיו דנפלין. פירוש הוא הפירוש ראשון אלא שמבארו היטב.
בתר דאתדבקת במלכא באינון נשיקין איקרי שושנת בגין דכתיב שפתותיו שושנים בסע"ה דף נ"ט עמוד א' כתב הבנת הדברים הוא כי מנח הנשיקין דרוחא ברוחא שהמלכות מקבלת משפתים דזעיר ששם החסד שבגבורות ומשם מקבלת רחמים וחסדים. וזעיר מקבלת משפתיה דין ונעשים שפתים דזו"ן תרין שושנים כי כל אחד כולל דין ורחמים רק כיון שגם הה"ג דמלכות מקבלת מזעיר ולכן שפתותיו הוא שורש לתרין שושנים. ואח"כ אומרת נוטפות מור עובר: כי מבואר בע"ח דרוש בזו"ג כי הה"ג יוצאים מפה זעיר ולחוץ ונעשים מקיפים בסוד תוכחת מגולה. רק שהם נעשים מקיפים לה"ס שהם חג"ת נ"ה ואח"כ יורדים ליסוד בסוד פנימיות: וחז"ל דרשו מור לשון מרירות מפני. שהם ה' גבורות. ולכן מו"ר גי' ב"פ ק"ך צירופי אלהים כמבואר בסוד הקטרת ויש עוד ו' יתירה להורות שהוא מסוד הדעת שהוא סוד ו' כי חו"ב הם סוד י"ה והדעת הוא ו' ודעת גניז בפומא דמלכא וגבו' הדעת נוטף לחוץ על הה' ספירות דזעיר ואח"כ עובר ויורד ליסוד בסוד פנימיותו והחסדים יוצאים לחוץ ונעשים מקיף ליסוד: בסוד והבוטח בה' חסד יסובבנו: