מקדש מלך על ספר הזהר א:תטו

נפקין מגו האי מזלא לעילא טעם שנקרא היסוד מזלא עיין בפ' וירא בדף קט"ו כי שם הארכנו דהא קריעת ימא פי' מ':

לאפתחא ביה שבילין לעילא איהו פי' ע"י עתיקא קדישא ועיין פרשת בשלח. דהא צדקה דאיהו עביד קאים לעלמא כתב הרב ז"ל כי מצוה ראשונה שעושה האדם ביום נרשמת במצחו וכשעושה מצוה שנייה נבלעת הראשונה ונרשמת השנייה במצחו. אבל מצות הצדקה קיימת לעולם בסוד צדקתו עומדת לעד עכ"ל וז"ש דהא צדקה דאיהו עביד קאים לעלמא וכו' ואיפשר שגם המ' מעלה מ"נ במצות הצדקה תמיד כמו שנרשמת במכח האדם תמיד.

אתו דא כנסת ישראל פי' ולא עמד איש לפני אתו שהיא השכינה שנקראת את ומחוברת עם ו' שהוא זעיר:

אחיו אלין שאר רתיכין פי' הם חיילות בי"ע ושיעור הפ' ולא עמד איש לפני אתו שהיא השכינה בשעה שמשפיע יוסף שהוא היסוד לאחיו שהם בי"ע השפע ע"י המ'.

בזמנא דקב"ה אתי לזווגא פי' ולא עמד איש אתו דזעיר בשעה שרוצה להזדווג עם המלכות: אלא דא לעילא פי' חג"ת ודא לתתא פי' מ'. תוקפהא וחילהא וקיומהא יראה כפל לשון תוקפהא הם הגבורות וחילהא הם החסדים כמ"ש ימינך ה' נאדרי בכח ות"א בחילא נמצא שהימין שהם החסדים נקראים חילא: וקיומהא הם המוחין שקיום הגוף הוא ע"י המוחין:

איהו בשמים פי' ת"ת זעיר שכתרה הוא מהחזה דזעיר ולמטה אחורי הת"ת: דכד יובלא אפתח מבועי פי' יסוד דאימא הנקרא יובלא כמ"ש הרב ז"ל והוא נפתח ומתגלה בת"ת דזעיר וז"ש דכל אינון תרעין כולהו קיימי בשמים כי ה' חסדים נקרא נש"ב וכן ה' גבורות נקראים נש"ב כמ"ש הרב ז"ל והם מתגלים בת"ת הנקראים שמים וז"ש דכל אינין תרעין כולהו קיימי בשמים.

ע"י דצדיק פי' כי כל הארת החו"ג והארת המוחין יורדת עד היסוד בו ועולים ויוצאים דרך נקב האחור שבחזה למ' וז"ש איהו זן ואשקי לה לכנסת ישראל על ידא דצדיק.