מקדש מלך על ספר הזהר א:תיג
Mikdash Melekh on Zohar 1:413 · מקדש מלך על ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →וכי האי מלה דקאמריתו הכי הוא רזא דמלה הכא ז"ל הרב בסידור זמן הקימה בין בקיץ בין בחורף הוא אחר ו' שעות וכן פי' בזו ה' פ' ויגש דפי' שתין נשמי היינו ו' שעות כנגד ו"ק זעיר עכ"ל. ומזה יובן לשון זה כי ר' יוסי ס"ל ס' נשמי כפשטה ולכן תירץ מה שתירץ אבל ההוא בר נש ס"ל כמ"ש הרב ז"ל שהם ו"ק דזעיר כל א' כלול מעשר הם ס' ולכך היה דוד ישן ו' שעות ראשונות מהלילה שהם כנגד ו"ק דזעיר והם נשמי דחיי כי זעיר הוא אילך החיים ומ' ובי"ע כלולים עמו ושינה אינה מזקת לו. ומשם ואילך הוא רזא דמותה שהיא הקליפה ולכך אם ישן מחצות ואילך יטעום טעם מיתה לכך כתיב חצות לילה אקום להודות לך. וזהו שתמה עליהם וכי האי מלה דאמריתו הכי הוא שמדבריכם נראה שלא היה ישן דוד כי אם שתין נשמי בכל הלילה. והאמת אינו כי. ששש שעות היה ישן כמ"ש בשם הרב וקשה איך שש שעות ראשונות שהם דינים נקראים נשמי דחיי ושש אחרונות שמתעוררים בהם הרחמים נקראים נשמי דמותא ואדרבה ראוי להיות להפך:
וי"ל כי שש ראשונות עולים העולמות לינק חיותם עולם העשייה עולה לינק מהיצירה ויצירה מבריאה ובריאה מאצילות ולהיות שהעולמות עולים לינק חיותם נקראים ס' נשמי דחיי. אמנם שש שעות אחרונות אחר שנתעוררו העולמות נקראים נשמי דמותא למי שנשאר ישן וטועם טעם מיתה הנשאר ישן בהם וז"ש בזוהר וכד אתפלג ליליא וכתרא קדישא אתער בעא דלא לאשכחא ליה לדוד מתקשר באתר אחרא באתר מותא. כן תירץ מורינו זלה"ה:
א"נ י"ל כי שש שעות ראשונות כיון שהם ס' נשמי דחיי שהם ו"ק דזעיר אין אנו מפחדים מס"א ולכן נתן הקב"ה שליטה לס"א אז כמ"ש בו תרמוש כל חיתו יער והדינים מתעוררים ואין פחד ח"ו. אבל בשש שעות אחרונות שהם דרגא דמותא אלו היתה שליטה לס"א אז תחרב העולם ח"ו לכך רוח צפון אתער בחצות שמבטל ס"א והדינים נכפים והרחמים מתעוררים ותירוץ זה דומה למה שתירץ הרב זל"הה בענין שערות המ' שהם אדומים ודזעיר הם שחורות: והקשה הרב כי שחורות הם דינים קשים יותר מאדומות והיה ראוי להיות להפך שחורות במ' אדומות בזעיר ותירץ אלו היו השחורו' במ' תחרב העולם ח"ו לפי שממנה יונקים הקליפית ולכך היה הסדר הזה אדומות במ' ושחורות בזעיר כי בזעיר אין פחד מהחצונים עכ"ל הרב.
דס' נשמי חסר חד פי' כדי להרחיק האדם מהקליפות שהם דרגא דמותא לכך לא ישן רק ס' נשמי חסר חד על דרך ועשו סייג לתורה.
וכתרא קדישא אתער פי' לאה שמתעוררת בחצות כדי להזדווג עם יעקב א"נ כתרא קדישא היא רחל שיורדת לבריאה בחצות ויש לה נחת רוח בתורת הצדיקים:
כד ברא קב"ה א"ס. עלמא עולם האצילות. עד דברא אורייתא פי' אבא כי יסוד אבא נקרא תורה כמ"ש הרב באוצ"ח וז"ש דהא בחכמה קיימין כל קיומא דעלמא וכולהו נפקי מגו ה ד"א וכו' עלמא עילאה בינה. לא אתברי אלא מגו אבא: א"נ עלמא עילאה אצילות. מגו חכמה אבא עלמא תתאה בי"ע: מגו חכמה תתאה מלכו' דאצילות: בגין דיעקב תושבחתא דאבהן פי' לפי שיסוד דאו"א מתגלה תוך ת"ת דזעיר לכך נקרא יעקב שהוא ת"ת תושבחתא דאבהן:
ובגין דאיהו אסתלק גו עלמא דאתי פי' שעולה בסוד מ"ן לאימא כדי לגרום זווג או"א
נפק מניה ענפא חד פי' יסוד דזעיר כי כתב הרב שיסוד דזעיר אינו ניתתקן אלא מהארת החו"ג המגולים שביסוד דאימא. ומהארת המוחין ג"כ וז"ש ובגין דאיהו אסתלק וכו' לקבל המוחין לכך נפיק מניה ענפא חדא שהוא יסוד מהמוחין שקיבל: