מקדש מלך על ספר הזהר א:שפט

והא כתיב שלח מלך ויתירהו פי' וקשה קרא דכתיב ה' מתיר אסורים: ועוד אמאי מושל עמים ויפתחהו היינו מלך דרישא דקרא:

ומאן איהו דשלח דא מלאך הגואל גרסינן ופי' שלח מלך שהוא זעיר למושל עמים שהיא המלכות נמצא המשלח הוא זעיר והשליח מלכות:

והרמ"ז כתב וז"ל והא כתיב לאו קושיא דא"כ הול"ל כתיב ה' מתיר אסורים וכתיב שלח מלך אלא בניחותא והכי קאמר כתיב ה' מתיר אסורים שהשי"ת נותן בלב המלכים שיתירו אסוריהם והוא מש"ה שלח מלך ויתירהו:

אבל קשה הכא כתיב מושל עמים וכו' כפל הענין ובמלות שונות מלך ומושל עמים אלא וכו' עכ"ל הרמ"ז זלה"ה:

דהא שמא דא איהו שליט וכו' ז"ל הרב בספר הליקוטים דע כי פרעה הוא בחי' אלהים דקטנות ומשם אחיזתו ולא מן הגדלות כי לכן אמר פרעה למשה לא ידעתי את ה' ואמר בזוהר על פ' ויחזק ה' את לב פרעה כי פירושו הוא כי שם הוי"ה שהיה יוצא מפי משה היה מחזק לבו והטעם כי כל קיום פרעה הוא משם אלהים וכל ביטולו היא משם הוי"ה ולכן אמר לא ידעתי את ידו"ה כי אין אחיזתו משם ולכן השי"ת כל שליחותו היה בשם הוי"ה כדי להכניעו ולזה אמר לו יוסף אלהים יענה את שלום פרעה ולא אמר שם הוי"ה רק שם אלהים שהיא בחינתו. ובזה יובן לשון זה:

ר"א אמר ת"ח בההוא רשע דאיהו אמר לא ידעתי את ה' הביא ענין זה לתרץ מ"ט אמר יוסף לפרעה אלהים יענה ולא הוי"ה. פתח ואמר מי כה' אלהינו וכו' וענין פסוק זה לכאן יובן עם מה שסיים שם הרב ואמר כשבאים מוחין דגדלות ודוחין מוחין דקטנות אזי רחמי' בעולם וכשמסתלקים מוחין דגדלות מזעיר אזי עולים מוחין דקטנות ורוצים להחריב העולם ח"ו בסוד אלהים ראיתי עולים מן הארץ וז"ש בזוהר המגביהי לשבת דאסתלק מעל כורסי יקריה דהיינו שנסתלקו מוחין דגדלות שהיו יושבים על מוחין דקטנות למתקם והיו מוחין דקטנות כסא להם וז"ש ואסתלק מעל כורסיא יקריה. ומ"ש המשפילי לראות וכו' קב"ה נחית בדרגוי פי' שהמוחין דגדלות חזרו לזעיר ודחו מוחין דקטנות למטה כן פי' מורינו זלה"ה:

וכל אינון תלת לא יכלין לאשלמא כולא פי' לא מבעיא עין ואוזן שאינם ברשות האדם אלא אפי' הפה שהוא ברשותו לא יוכל האדם לדבר בו כל דברים שנעשו בעולם. ובזה נתרצה קושית מ"ט אלין וקושית כל הדברים יגעים וכי יגעים אינון למללא שטעם שהזכיר ג' אלו לומר שאפילו הפה שברשותו אינו יכול להשיג בו כל מילי דעלמא כמו עין ואוזן שאינם ברשותו. ופי' יגעים שמיגעים האד' דלא יכיל למללא כל מילי דעלמא: וקסטורין חכמי' המודדים כל טיפות שבים מרוב חכמתם: בכמה קסטירין תליין. פי' בגליון פחים.