מקדש מלך על ספר הזהר א:שפז

דנהר דא יוסף הצדיק פי' יאור הוא יסוד שיוצא מנהר הגדול ודוקא במצב זה שרומז לאור היסור שיורד לדעת בריאה נקרא יאור

דהא מנהר דא שהיא היסוד דאצילות המגיע באורו עד הדעת דבריאה שתחתיו הם ז' היכלות דז"ון והם דרגין דלתתא ולפיכך קוראים דרגין שהם מעלות הכסא דרגין דכורסיא ממש. בגין דההוא נהר וכו' הוא יסוד אימא שהוא נגיד במקום הסתום ונפיק במקום הנגלה הוא אשקי לזעיר: וזן לכולא לנוקבא: ויוסף איהו נהר פי' בו יש בחי' לברך ולהאיר למצרים וזה כשיורד אורו למטה אל הדעת של בריאה שבאחוריו אחיזת ז"ון דקליפה פרעה ומצרים כי מילוי פרעה פ"ה רי"ש עי"ן ה"ה גי' מצרי"ם נוקביה.

ות"ח ההוא נהר וכו' ירצה שני בחי' הן המאירות בבריאה א' היא מן תנה"י דזעיר שבק"ק כאמור ויסוד זעיר מאיר בהיכל הרצון ששם באחוריו ה"ס מצרים. שנית היא כללות אימא דמקננא בבריאה כנודע והוא מ"ש ההוא נהר דנגיד ונפיק וסוד החלום ז' שבלים רומזות למדריגת יצירה כי ד' נמצאים שבעול' דצח"מ הם נגד ד' אותיות הוי"ה ולפ"ז הפרות שהן ב"ח בסוד בריאה ה' ראשונ' של שם. שבולים הם צומח בסוד ו' דהיינו יצירה וידוע שר"י ס"ל חטה מין אילן הוא שהוא ע"הד טו"ר ועיקרו בנוגה דיצירה שה"ס הז' מדורין הנז' בפ' בראשית ואיתא בס' א"י שהם בנוגה דיצירה וראשם מלאכים טובים וסופם רע מהחזה ולמטה ע"כ. ונודע שנוגה לפעמים מתחברת לקדושה ונעשית כולה טוב וזו היא בחי' ז' שבלים הטובות

דאינו' מסטרא דימינא ט' ימיני דמט"ט והוא סוד שם הוי"ה במספר קטן העולה טו"ב ולפי שכולן טובות עולות בקנה א' שאין בהם פירוד בהתיחדם לצד ימין. וז' השניות יש בהם בחי' טו"ר ולכן תמצא רק ב' שנים היה רעב גמור אבל משם והלאה התחילו לזרוע כי המדור הג' שהוא בחי' נצח אינה כ"כ רעה כשני התחתונים ולכן היו זורעים וקוצרים:

אלין על אלין היכלות הבריאה העומדות על של היצירה ואלין לקבל אלין לימין ושמאל וכולהו חמא פרעה שהוא באחורי הדעת דבריאה שממנו מתפשטים ז' היכלות והמדורין כל אחד בעולם השייך לו:

כגוונא דלהון חמא ירצה לא ראה אותן ח"ו למעלה במקומן אלא דוקא ההתפשטות המתנוצץ ע"י הפרגוד והמסכים המבדילים בין כל עולם ועולם. גם נכון לומר שנודע שגם בעולם הקליפות יש מדריגות אבי"ע ופרצופים ועיקרו היה ודאי בעולמות הקדוש' כי גזרת ה' היתה להשפיע לבריות שבע ולחזור ולהרעיבן וחלום הפרות היה בבריאה וחלום השבולים היה ביצירה וכשנתגלו לפרעה היה בבריאה ויצירה של הקליפה וז"ש כגוונא דלהון חמא שהן כקוף בפני אדם:

ודע שנמצא כתוב שהחלומות מיוסדים על סוד עולם התהו והתיקון שידעת שהעולם מתוקן כשנולד אדם וזהו חלום השבע ואח"כ חטא וחזר התהו לקלקולו וישראל הקרויים אדם גלו לתקן עולם וסתמא תחלת התיקון ע"י יוסף דאיהו הדר. עכ"ל הרמ"ז זלה"ה:

ד"א ואת ז' הנערות וכו' כתב באוצ"ח דהיכלות ז"ון דבריאה נקראים ז' הנערות והיכלות דא"וא דבריאה נקראים ז' הסריסים לפי שאינם נפתחים אלא ביום השבת כמ"ש בפ' בראשית וז"ש כד"א ואת ז' הנערות ועל דא ז' פרות וכו' ששבע פרות הטובות שראה פרעה הם ז' הנערות שהם היכלות דז"ון דבריאה: ולקביל דא כתיב ז' הסריסים פי' שהם היכלות דא"וא דבריאה:

רבי יצחק וכו' פליג את"ק דס"ל ז' פרות הטובות הם ז' הנערות אלא ס"ל ז' פרות הטובות הם היכלות דיצירה או דעשיי' דקדוש' שהם עליונים על ז' דקליפה. ר' יהודה מסייע לרבי יצחק שלא ראה פרעה היכלות דז"ון דבריאה שהם עליונים. אלא דעשייה או דיצירה שהם עליונים על ז' דקליפה: ואיהו חמא באינון דרגין דלתתא: פי' לעולם לא ראה רק שבעה דקליפה אבל מתוך נהירו דקיק שבתוך הקליפה ראה כמציץ מן החרכים ז' דקדושה: