מקדש מלך על ספר הזהר א:שלה

מ"ט בגין דלא פלח לאבוי פי' נקט ג' מילי שעל ידם פחד יעקב מעשו כדי לסתור ג' קושיות שהקשה דאדם קדמאה יהב ליה שבעים שנין פי' אדם רומז לזעיר ונתן הארה לדוד משבעה תחתונות א"נ נודע ששלשה חסדים פחות שליש הם מגולים והם גי' ע' ב' חסדים דנ"ה הם ב' הוי"ות וב' שלישים הם ח"י הרי ע' ומשם נגדלת המלכות כמ"ש לעיל באורך. וז"ל הרב זלה"ה הנה טפחות נתת ימי ב' טפחות ב' ידים ה' אצבעות בכל יד ה' גבורות בלאה וחמשה גבורות ברחל וחלדי שהיא רחל כי חלד גי' מ"ב והמ"ב הוא בז' קצוות דזעיר כנודע והם מקום רחל לכך נק' רחל חלד כאין נגדך דלית לה מגרמה כלום. אך הב"ל כל. הם ל"ז שנים כמנין הב"ל שנתן יוסף שהוא היסוד שנק' כ"ל לדוד. ובזה דוד נצב מאדם סלה. אדם נתן לה תחלה ע' שנה לבנינה והאבות נתנו לה לצורך הזווג והם ה"ג המתפשטים בז' קצוות דזעיר עכ"ל הרב ובזה יתורץ אחר שנתן אדם ע' שנה למה חזרו האבות ליתן שנית:

בגין דדוד מלכא מסטריה וכו' פי' דוד למה אין לו חיים לפי שהוא מחושך וא"כ יצחק שהוא חושך אין לו מה ליתן.

בגין דאיהו חושך וכו' ולית ליה חיים אין להקשות דא"כ גם יצחק שהוא חושך מהיכן היו לו חיים. די"ל שאני המ' דלית לה מגרמה כלום אלא מה דיהבו לה מלעילא ולכך כיון שהיא חושך לית לה חיים אלא מה דיהבו לה. אבל יצחק כליל בחסד שכן חסד כלול בגבורה וגבורה כלולה בחסד ומצד כללות החסד שיש בו יש לו חים: ואי תימא יוסף אמאי. למה נתן לו יותר מכולם