מקדש מלך על ספר הזהר א:רסח

הה"ד התנערי מעפר ה"ס חזרת שם ב"ן למקורו וז"ש קומי שבי כי מתוך נוגה תתנער ותקום ותעלה עד אימא ולהיות שגם בזמנים אחרים עולה עד אימא כבשבת וי"ט. הנה תוזרת בחול למטה אבל אז שבי ירושלים תתעכב שם לעולם:

יתקיימו בקיומם יובן במ"ש בספר הגלגולים שבתחיה תבאנה נשמות חדשות ממש שלא נכללו באד"הר ותהיינה עטרות לנשמות שהיו בכל אותם שזכו לתחיה עכ"ל ולדעתי זשר"זל צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ותחילה יקומו במקומם באותה נשמה שהיתה להם בעו"הז ואחר כך יתגלגלו במחילות שהוא צער להם לסוד איזה בירור שיעשו דרך עוברם במחילות הארץ ואח"כ יעלו בארץ ישראל ושם יקבלו נשמתם ר"ל העטרה נפלאה נשמה חדשה ואז יציף הקב"ה כל מיני ריחין ה"ס שפע נוקבא דפרדשקא דאריך שנתקן ממ' דעתיק דמינה נשיב מחד נוקבא חיין ומחד חיין דחיין וכו' כמ"ש בא"ר. וסוד הריח הוא ביסום הגבורות והוא עצם הע"הב שאז השליטה תהיה לגבורות מבוסמות בשרשן הה"ד:

הדודאים נתנו ריח הגם שעתה אין בהם ריח כלל והמשיל גופות הצדיקים לדודאי' הנקרא מאנ"דראגולי שהם צורת אדם כן יציצו מעיר כעשב הארץ ונתנו ריח שמקבלים ממ' דעתיק המתגלות באצילות בסוד החוטם כי ב"ן יעלה לס"ג גי' חוט"ם:

אלא דדודים וכו' האחדות שתהיה בין הגוף והנשמה שלא יתפרדו לעולם עוד והרמז כי בחי' ו"ה תתעלה אל בחינת י"ה בסוד יהיה ה' אחד ונודע כי דודים הם זו"ן ו"ה וריעים או"א שהם י"ה כמ"ש בפ' אכלו ריעים: רנ"א דודאים ממש שהצדיקים נמשלו לדודאים שסגולתם להוליד אהבה בעולם וענין זה בשני בחינות הא' בסוד יסוד הנשיקין שהוא זווג או"א כמ"ש בפ' תרומה והוא הנק' אהבה כנז' בסוד דודים וריעים. ב' כי ענין אהבה הוא מסטרא דאימא כמ"ש בכוונת דחילו ורחימו. והכל הולך אל מקום א' כי אז יגבר כח שם ס"ג ולא יהיה שום סיג המפריד יסוד העצמים והיא הולד' אהבה מחודשת:

ריח כשרון וכו' לפי שהגופות באים מטיפה סרוחה ובמיתם ג"כ סרוחים וע"כ הנשמה אינה יכולה ליהנות מנועם ה' אבל במ"עט זה כחם להשלים החיצונייות הוא הגוף שיזדככו ויתנו ריח טוב של כשרון מע"ט וכו' וריח טוב יושפע עליהם מטל אורות שיורד על הגופות לצחצחם והוא משם כו"זו שה"ס ט"ל. נתנו שבקו כת ב באו"צח שמלאכי שלום הנז' שהם יותר קרובים לנשמות הם מעלים אותם למעלה בכסא כבודם. ואע"פי שאלו המלאכי' הם שחוצבו עם הנשמות כנזכר בהגה"ה אפ"ה אין להם כח לעלות עד מקום הנשמות אלא עולים עד המקום הראוי להם ומשם ולמעלה הכסא נושא את נושאיו ומעלה הנשמה עד מקומה והיינו ממש שבקו כי עוזבים את הנשמה שאין בהם כח ללוותה עד מקומה וכמ"ש במציעא בגוהרקא דר' חייא דמגרמיה סליק ולתשלום הענין מייתי ג' כתות היוצאות לקראת נשמת הצדיק:

ודומה נותן פתקא דומה היה שר של מצרים וכשהורידוהו מגדולתו כתמנה על המתים כמ"ש בפ' שמות על וירא ישראל את מצרים מת וטעם מנוי זה הוא מפני שהמצרים שרשו בעורף ושם הוא העצם הנשאר מן הגוף כמ"ש לקמן במ"ה שנק' בתואל רמאה:

ומכריז וכו' בהודאה והכנעה אל הקדושה חדשים גם ישנים לא מבעיא חדשים שלא הוצרכו להתגלגל אלא גם ישנים אותם שחזרו בגלגול איזהו פעמים כולם צפנתי לך: