מקדש מלך על ספר הזהר א:רא

ז' יומין דשארי מותנא וכל יומא אתתקף כתב הרמ"ז וז"ל נראה דבני כפר נורשא היו חכמים והענין לפי מ"ש הרב בס' הכוונות שהמגפה באה כשיש פסול' בתוך הבירורים שלא הובררו והיא המות הממית לאדם במגפה עכ"ל והוא ממש מעין מיתת. המלכים שהיתה מפני שלא הובררה הפסולת כידוע שאז רבו הסיגים משיורי שם ס"ג ולפי שכל עיקרם הם ז' מלכים לכן נצטערו על שהיה המות בעיר ז' ימים ועוד שכל יום הולך וחזק ואחר ז' ימים לא נתבטל שכל זה מורה שאמיץ כחו והודיעו לר' אחא שהיה כח הפסולת מרובה ושלא היה כח בשכינה כב"יכול לבטלו וז"ש שעתא דחיקא השכינה שהיא נקראת שעה דחוקה מתגבורת הבירורים ורצה להציל אותם העשוקים בסגולות המסורות לישראל ואמר אפרישו מנכון וכו'. וכיון לשני ענייני' האחד לד' יו"דין של שם ע"ב שה"ס ד' מוחין דאבא והוא הכח המופלא הנמשך מאור חסד להכניע כל הדינים וד' מוחין הם ח"וב דרום וצפון חו"ג מזרח ומערב. וענין שני הוא מ"ש שם בספר הכוונות שאם יגרום החטא שתתחזק הפסולת חלילה אז אין הארה נשפע' מלמעלה מד' מוחין ע"ס מ"ב אלא מד' מילואיהם מ"ו ל"ז י"ט כ"ו כמ"ש סודם באוצ"ח. ולתיקון זה צוה שיקומו מ' מהצדיקים שבהם כנגד מ' אותיות שבד' שמות העיקרים עם המילואים כי גם שם ב"ן יש לו י' אותיות באלף שבתוך הוא"ו והכוונה לייחד המילואים עם ד' עיקריהם וגם הם לד' זויות. ויאמרו הקטרת:

דקב"ה יהיב למשה: ק' שאמר במ' שבת שמ"ה מסרו למשה ונ"ל במ"ש בס' הכוונות כשאמר הקב"ה נעשה אדם כל העולמות הקדושים נתנו חלק מאורם להכלל באדם חוץ מס"מ שקטרג ולא רצה ליתן לו כלום כי אין חפצו לעשות חסד וכשגבר מר"עה בגודל זכותו אז נכנע ס"מ ומסר לו סוד הקטרת שבו תלוי ביטול כחו שבפעולת הקטרת או באמירתו בכוונה מסתלק רשותו שה"ס י"א סימני הקטרת נגד י"א אורות כמ"ש האר"י ז"ל ובהמסר למר"עה סוד זה אז היה חירות ממ"ה ומאותו האור שהיה בתוך הקליפה זכו לב' עטרות נגד ב' בחינות של י"א אורות שהם מאחורי א"וא ומז"ון וכשחטאו ירדו ק"ך רבוא וכו' מפני שהאורות חזרו לתוך הקליפות שבהן הפירוד. והיה נראה שכשהוסרה הסגולה מישראל בחטאם גם משה לא יזכה בה ולא היה כן אלא זכה משה ונטלן ובזה יצדק מ"ש כאן דקב"ה יהב למשה כי מה' היתה לו. ובזה יתורץ מה שהקשו המפרשים שאמר משה לאהרן קח את המחתה רז זה מסר לו מ"ה וכפר"שי וסמוך לו ויעמוד בין המתים וכו' כתב שמ"ה היה מתחזק כנגדו ובמ"ש ניחא שמ"ה היה מקטרג שלא תועיל למשה אותה סגולה לטובת ישראל. עד שידע שה' רוצה וגזר שיזכה בו משלו וייטב לעמו. וז"ש דקב"ה יהיב למשה:

ועניינא דקרבנא עמיה שהרי סוד הקרבן להעלות העולמות ממדרגה למדרגה עד שמ' דעשייה יעלה פנימיותה ונעשה חיצונייות לחיצונייות נה"י דעשייה ואז מתעלה האור דחיות הקליפ' ונעשה חיצוניות למלכות הנז' שהחיצוניות שלה נעשה פנימיות לאתו האור וא"כ צריך לצרף ענין הקטרת לקרבן ולסמוך לו ענין הקרבן להכין מקום שבו יחול האור העולה ע"י הקטרת עכ"ל הרמ"ז:

אר"ש ודאי כחיזו דמלאכין חמא לון וכו' רש"בי ס"ל שתחלת ראייתו כמלאכים ראה אותם הפך מר' אבא שאמר שראה אותם כבני נשא:

מה דלא הוה חמי מקדמת דנא פי' שקודם המילה לא ראה רק המלכות לבד ולא ראה המרכבה שלה שהם ארג"מן וכן דרגין עילאין שהם הו"ק ואחר המילה נזדכך וראה המ' במרכבתה וכדברי ר' אלעזר דלעיל וכמ"ש הזוהר בדף צ"א: