עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryמקדש מלך על ספר הזהר

מקדש מלך על ספר הזהר א:קצז

Mikdash Melekh on Zohar 1:197 · מקדש מלך על ספר הזהר · free full Hebrew text

Open in the reader →

ומנייהו יניק ואתזן בין חסדים בין גבורות:

וכדין וירא וירץ שנתכוון להגדיל החסדים בכל קומת זעיר ושיהיה בן י"ס שלימות בחסדים מגולים בכל י"ס וכמו שהיה אז אברהם בן ק' שנה נגד ק' אותיות שבעשר מ"ה שבי"ס וגם אז מ' מתגדלת בי"פ ב"ן שיש בהם צ' אותיות כשני שרה. וכתוב בס' א"י שתחלת הגדלת החסדים מתחלת מת"ת שנכפל לו' שלישים וכן ח"ג ג"כ ובזה מאירים החסדים עד כתר זעיר וזהו הנרמז בכאן שאברהם שה"ס החסדים ראה גילוי החסדים בחג"ת כ"ה שאז שלשה אנשים סוד חג"ת שבדעת ששם שורש החסדים היו נמשכים למעה וכנז"ל. אז נתחזק ונתגדל וירץ לקראתם שהם היו נמשכים מלמעלה למטה והוא רץ לקראת' ממטה למעלה: וזה היה מפתח האהל שנראה מיותר אלא שרומז התחלת מרוצתו שאמרנו שהוא מן ת"ת דזעיר ששם פתח האהל בין מן היסוד ובין נקב שבחזה זעיר הנפתח לראש רחל וזה דיוק נכון בדברי הזוהר שלמעלה אמר דקיימי עליה דהאי דרגא וכאן אמר דרגא תתאה והטעם דלעיל מיירי במקום ראש לאה כנז' וכאן רצונו על רחל ואמר שתשוקת דרגא זו להתחבר אל החסדים שבחג"ת דזעיר המושפעים מן הדעת ולפי שהם שם סתומים בחג"ת דזעיר שביניהם מקום ראשה בחזה לכן היא משתוקקת להתחבר עמהם וליהנות מהם:

וחדוותא דיליה לאיתמשכה אבתרייהו פי' ששמחה יתירה שלה שאלו יתגלו ויגדלו וגם יתעלו למעלה בהגדלתם כי בזה היא תמשך אחריהם ממש ולכן וישתחו ארצה הענין כי בזמן שמתעלים החסדים למעלה אז משליש התחתון שבת"ת שנכפל לשני שלישים עולה שליש א' אל כתר זעיר ומשליש האחר נעשה כתר אל מ' וזהו וישתחו ארצה שהמשיך אור משליש העולה אל כתר להאיר אל כתרה של רחל וז"ש לאתקנא כרסיא לגבייהו כי אז נגמר תיקון המ' ולכן מיד אמר אברהם אדני אם נא מצאתי חן וכו'. כי כיון שנשלמה המ' בכתרה אז היא מלכות שלימה באדנותה על כל העולם כמ"ש הרב ז"ל שכתב כשהמ' דבוקה בזעיר היא ביסוד ה' אחרונה של שם אבל כשהיא מתוקנת בפרצופה אז נקרא שם אד"ני או אלהים:

חד סמכא מכרסייא עילאה כאבהן שהיא שוה אליהם דהיינו בזמנא דאיתחבר בהו וזה בהתעלות יסוד אימא לדעת זעיר שאז גם בח"גת שהיו בתחלה החסדים מכוסים בהם. חזרו להיות מגולים ואז יעקב ורחל מתעלים עד הדעת והיא מתחברת לח"גת בהיות כולם מאירים בשוה ואז היא רגל ד' לכרסיא שלימא עילאה יסוד אימא שבדעת ולכן מלך דוד בחברון קרית ארבע ז' שנים בסוד התעלותה עד הדעת. ועי"ל דכרסייא תתאה הוא שקודם שמל אברהם היתה המ' למטה בבריאה ששם מאירים לה תנה"י דזעיר הגנוזים בתנ"הי דמ' שבהיכל ק"ק כמ"ש באו"צח ואז היו חג"ת עליונים עליה וז"ש לאתקנא כרסייא לגבייהו פירוש שחג"ת היו עליה והוא המשיך לה כח החסדים שנתגלו בסגולת המילה סוד ע' אורות הנודעים בסוד המילה ואז העלה את מ' עד שורש כתרה שהוא בחזה דזעיר ונתחברה על חג"ת ונעשית רגל לכרסייא עילאה וע' שנים שלו הם סוד ע' אורות המאירים בחסדי דוד הנאמנים עכ"ל הרמ"ז ז"ל: