מקדש מלך על ספר הזהר א:קנד

דמית בחיי אבוי בר דא פי' כמ"ש לקמן והוה תרח אבוה קאים תמן ופירוש בחיי ר"ל לפניו אבל הבל לא היה אדם מזומן לפניו כשנהרג. אתהדר למעבד רעותיה דאברהם זה כסברת ר' אלעזר דלקמן דף ע"ח ע"ב שאמר ר"א לר"ש אבוי הא כתיב לך לך וכו' וכיון דאתער תרח באתערותא טב למיפק בהדיה דאברהם וכו' הרי מבואר דס"ל לר"א שחזר תרח בתשובה ורצה ללכת לא"י עם אברהם אבל ר"ש ס"ל שכוונת תרח להציל עצמו מן המיתה וא"כ מ"ש כאן אתהדר למעבד רעותיה דאברה' היא הפך מסבר' רשב"י א"נ י"ל ומ"ש את הדר למעבד רעותי' דאברה' ר"ל שרצה לצאת וללכת עם אברהם אבל אברהם כוונתו ללכת לא"י ותרח להציל עצמו:

לאתקנא גרמך פי' שבארץ ישראל זכה לבנים ולהארות גדולות יותר מחוצה לארץ לאתקנא דרגא דילך פי' שבארץ ישראל זכה למדת החסד שהיא מדתו של אברהם כמ"שה הלוך ונסוע הנגבה:

והרמ"ז כתב וז"ל ק' מהבל ולמך שמתו בחיי מתושלח ותירץ דלא חשיב אלא מתולדות נח:

לית אשא שלטא וכו' היו אומרים כן לפי שהיו עובדים לאש כנז' בב"ר ולפי שתרח היה אדוק בה מאד עלה על דעתם שתהיה לזרעו זאת הסגולה ותהיה ע"ז שלהם אש אוכלת אש ועשו הנסיון בהרן שהיה מוחזק להם לחכם וכו' כדמשמע מיב"ע בתרגומו:

בההוא יומא וכו' לפי שמיתתו גרמה קידוש ה' לכן זכה להתעבר באהרן הכהן כמ"ש הרב וגם המשיח יצא ממנו ת"ח מלה וכו' ירצה שהשפע המקיים העולמות לא פסיק לעלמין מ"מ שאני אור הפנימייות שבא מאו"א אינו מתכונן לבוא עד שיתעורר ויעלה מלמטה התעוררות פעולת התחתונים המקבלת להחזיק בתוכה אותו השפע העליון ורזא דמלה המשל נכון לסוד שאנו רואים שאותו האור החשוך שבתחתית הלהב המאיר. אינו שאותו המאיר יתחיל להאיר ושסוף התפשטותו יהיה התחתון הבלתי מאיר. רק הטבע הוא שהחשוך מתחיל להאחז בפתילה ואינו מאיר ואחר כך יושפע עליו מיסוד האש הלהב הבהיר ויאחוז החשוך בו ויחזור להאיר גם הוא. וכך הוא למעלה שהגבורות שסודן מבוצינא דקרדינותא שהן ביסוד הנוקבא אין להן אור עד שהיא תתעורר לעלות ואז יושפע נהורא חוורא שסודו החסדים מאוירא דכייא ויאיר הכל כאחד:

אלהים אל דמי לך היא המ' כנז' ול"זא דוד שלהיותה מיוסדת בגבורות שה"ס נהורא חוכמא שלא תדום מלשבח ומלהתפלל על יחוד החסדים ולכן ר"ת אלהים "אל "דמי "לך אל"ד ככתוב בכוונת תיקון חצות אד"ל הוא קודם הזווג אל"ד אח"כ בסוד הלידה והוא שם י' מע"ב שמות. אל תתרש מלענות ואל תשקוט מלהמשיך שפע החסדים שהם שם אל. וכסדרה של מלכות כך סדרם של בניה הרוצים להמשיך שפע עליהם והיינו המזכירים פי' מושכים שפע החסדים מכח הזכר. וכמה דישרי אתערותא ר"ל שתהיה ההכנה מכוונת לשפע הנדרש ממעלה אם תבקשו חכמה עושר או בנים והביא ראיה מויצאו אתם שהתחיל בפועל היציאה ובכוונה ללכת ארצה כנען מיד נתעורר הסיוע העליון לעוזרו בלך לך וכו': לאתקנא גרמך מובן במ"ש בל"ת פ' נח שתחלה הוצרך אברהם להמסר על ק"ה לעשות זווג עליון דאו"א ולתקן את זו"ן בעבור ראשון דתלת כלילן בתלת. ואחר שנתיישב בא"י ונוספה בו ה' אז עשה זווג ב' בה' חסדים מגולים והוא גדלות ב' עכ"ל וזהו לדעתי לך לך פי' אתה עדין בחינות הרגלים שהם נה"י:

אבל לך לך לתקן גרמך לה' חסדים גי' ל"ך שבזה יתקן מדתו היא החסד דכליל כולהו יומי:

לית אנת למיקם וכו' פי' לא תחשוב שאוכל להכניסם תחת כנפי השכינה ולברר ניצוצי הקדושה שביניהם שהרי הם בעלי עבירות רבות ואין עתה זמן להוציא הבירורים שבקליפה שלהם שזה מוכן ליעקב שיחזור ביניהם להציל כל טובם: