מקדש מלך על ספר הזהר א:קנה

סטרי דישובי עלמא פי' א"י יישוב העולם מקיפה מכל צדדיה והיא אמצע העולם דווקא אמצע הישוב ולכן לא אמר סטרי דעלמא אלא דיישוב:

וידע חילין וכו' איתא בזוהר ויקהל שיש פתח גדול כנגד ארץ ישראל למעלה ואמצעייות תוכיותו מכון על ב"ה אבל כל א"י היא תחת שער זה ונראה בכ"מ מדברי הרב שסיום שער זה הוא על ראש עולם העשייה שהרי ארץ ישראל מתנהגת על ידי היצירה דתמן מט"ט שר צבא ה' שנראה ליהושע בבואו לארץ. וסביב פתח זה יש ע' חלונות שמשם יורד השפע לע' שרים שבעולם העשייה דהיינו מתמצית א"י. וא"א ע"ה ידע חילין דממנן פי' הכח של ע' שרים שהיה בקי בכל אותם החלונות שמשם מושפעים הע' שרים אבל כד מטא וכו' ה"ס ארץ ישראל שבה מתפשט אור עליון בדרך ישר שמקורו מהיכל לבנת הספיר המכוון כנגד הר ציון וה"ס יסוד שבמ' כנז' בדרוש ציור העולמות:

תקיל בתיקלא מעלת האור המאיר בה ושיעורו ולא היה עולה בידו למצוא לו שיעור מוגבל כשאר הארצות עי"ל שאז היתה רחל בבחינת אחור באחור ולא היה יכול ליהנות ממנה וא"ל ה' לך לך שאז נתעלה למדריגות נה"י ששם ב' חסדים מגולים ונתגלה אליו כבוד ה' עכ"ל הרמ"ז. ת"ח דהכי הוא דהא נפקי מאור כשדים והוו בחרן אמאי יימא ליה לך לך וכו' מלשון זה תשובה להרמב"ן שפי' בפי' לתורה שחרן היא ארץ מולדתו דאברהם ולכך אמר לו לך לך מארצך והביא ראיה ממ"ש אברהם לאליעזר כי אל ארצי ואל מולדתי חלך ומצינו שאליעזר הלך לחרן אלמא שחרן היא מולדתו וממנה הלך לאור כשדים ואחר שהוצל מכבשן האש חזר לארץ מולדתו. ודחה דברי רש"י ז"ל שפי' התרחק עוד וצא מבית אביך דס"ל לרש"י דאור כשדים היא מולדתו ולשון זה מסייעו. וכן ממ"ש הזהר לקמן דהא לבתר תאבו בתיובתא תרח וכל בני ביתיה דכתיב ואתה תבוא אל אבותיך וכו' וכן פי' רש"י ז"ל שתרח עשה תשובה. קשה על הרמב"ן שכתב עליו שתרח לא עשה תשובה וקרא דואתה תבוא אל אבותיך בשלום בשביל דברא מזכה אבא. וכתב הרב היפה שמדרש רבה מסייע להרמב"ן ז"ל שאמרו שם תבוא אלא בותיך בשלום בישרו שיש לאביו חלק לעוה"ב תקבר בשיבה טובה בישרו שישמעאל יעשה תשובה עכ"ל ודקדק מדלא קאמר בתרח שיעשה תשובה כמו בישמעאל ולשון הזוהר מבואר שתרח עשה תשובה וגם מדרש רבה דקאמר שיש לאביו חלק לעו"הב יפורש מצד שעשה תשובה אע"פי שלא הזכירה כמו בישמעאל לאו דווקא וכולם עשו תשובה כמפורש בזוהר:

וז"ל הרמ"ז ואעשך בגין דכתיב וכו' קאי אדלעיל לך לך למנדע לך וירצה כמ"ש הרב ז"ל שחייב כל אדם לחקור ולדעת שורש נשמתו כדי שיוכל להשלימה ולהשיבה אל מקורה שהוא עצמות מהותה ונמצא שכל עוד שהולך ומשתלם הולך ומתקרב אל עצמו וז"ש למנדע לך לדעת את עצמך כדי שתוכל לתקן את עצמך ואני מסייע לך: ואעשך לגוי גדול הענין כי אברם היה בבחינ' נצח הוד יסוד גי' אב"רם ולכן היה פסיעותיו ג' מילין כמ"ש במאמ' ?הפסיעו' ונוד' שזה בחי' הקטנות דנ"הי אינון לבר. וה' צוהו להשתדל בתיקונו ובזה יתגדל שנ"הי יעלו לחג"ת וחג"ת לחב"ד וה"ס ג' בחינות זעיר גדלות וקטנות יניקה הרמוזים במלת גו"י ואמר ואעשך לפי שבכל עלייה ממדרגה למדרגה צריך לחזור לקטנות ונעשיה בריה חדשה ותחילתם היתה בבחינת אדם קטן דהיינו סוד נה"י ואחר כך היה האדם הגדול והוא תכלית תיקונו.

ואברכך בגין וכו' זהו הנז"ל מארצך מההוא סטרא וכו' ידוע שבחטא אד"הר נפלו הנשמות בקליפות נוגה שהיא כלולה מט"ור והנה צד הטוב הוא הקרוב אל החיצוניות דקדושה והוא נק' סטרא דישובא שכן הוא יכול להדבק בקדושה ולבוא לכלל יישוב ותיקון. משא"כ צד הרע הקרוב לג' קליפות הרעות שבהם החרבה ושממה וקיימא לן דכל בחינות הקטנות לא יש בה כי אם ב' מוחין וב' אלהים דאלפ"ין ודה"הין ונודע שאין כח לקליפה אלא מן הקטנות ונמצא לפ"ז ששם אלהים דאלפ"ין הוא לצד הטוב כי של ההי"ן גי' צר"ה ולכן אמר שצד היישוב שבו נדבקה נפש אברם הוא ארץ שהוא גי' אלהי"ם דאל"פין ולכן נצטווה שיוציא כל בחינותיו מארצו פי' מצד הטוב שבנוגה שהוא גי' ארץ וה' יעזרהו בצאתו משם בהשפיע עליו ברכותיו מה שלא היה אפשר בהיות בחינותיו דבקות בנוגה שאין אור הקדושה משפיע לו אלא כדי קיומו בצמצום שלא לחזק את הקליפה אבל בצאתו משם אזי יברכהו:

ואגדלה שמיך בגין וכו' אחר שצוהו להשתדל להוציא ניצוצו מתוך נוגה עוד הזהירו לצאת ממולדתו מההוא חכמה דאת משגח וכו' ה"ס הכח המושפע למזלות מע' שרים שהיא מרצונייות העולמות המשתלשל מנה"י דאינון לבר ולפי שאברם תחילתו היה אחוז שם וידע שצריך זכות עצום להנצל מהמזל וכדבר התוספת גבי לאו בזכותא תלייא מלתא לכן חשב שהיה נכנע למזלו וה' א"ל צא מאצטגנינות שלך והבטיחו שישנה שמו בתוספת ה והיינו ואגדלה שמך שזכה למזל העליון שהוא שורש ה' חסדים כי שמ"ך גי' ה"פ חס"ד ותחילה היה אברם בנ"הי ששם ב' חסדים של נ"ה: ועתה נתוספו עליו החסדים הסתומים שנתגלו וניתוספו על המגולים ואז עלה שמו אברהם גי' ח"פ אל בסוד מזל נוצר חסד שהוא השמיני ונודע שבכל א' מי"ג מדות ים שם אל:

והיה ברכה בגין וכו' זה כלפי הנז"ל דלא תשגח בביתא דאבוד ר"ל שלא יהנה כלום משל אביו ושלא יחשוב לברר בירורים מבית אביו מניצוצי הקדושה הכמוסים שם לפי שעדיין לא הגיע זמנם להתקן אלא מעתה והיה ברכה זכי בשלך: עכ"ל הרמ"ז: