מקדש מלך, פירוש הרמ"ז על ספר הזהר ג:פ

ויכון בחסד כסאו מז"לן צ"ע שהרי אין פסוק זה במקרא אלא ויכון בצדק כסאו ונלע"ד שהוא ע"ד מה שכתבתי לעיל דף ו' ע"א גבי בתולת ישראל שפעמים הרבה שומרים הטעמים ולא המלות והכוונה בכאן היא לפי דהוקשה דלפי מאי דקי"ל שצדק הוא דין א"כ איך אפשר שיאמר שאחר שהוסרו הרשעים ותמוחטאים שאז יכון בדין כסאו אלא ודאי דצדק דהאי קרא הוא דין מתוק בחסד וכמו שהוא צדקה ומצינו שר"זל אומרים כך בפסוק בצדק אחזה פניך. ועל כרחך לומר כעין זה. דאי סבר דבחסד כתיב א"כ למה אמר בחסד ולא בדינא. וגם מאי בעי מאי משמע אם מקרא מלא הוא אלא ודאי דידע דבצדק כתיב ומפרש אותו בצדקה. ואמנם ידוע שאחורי אבא ה"ס פק"ד שעם י' תיבותיו הוא צדק וכמ"ש באוצ"ח גבי עשו שסודו גי' צד"ק יעקב והנה אותיות עיקר השם עולים ע"ב ושל המילוי יב"ק וידוע שתמיד המילוי דין ושל העיקר יותר רחמים באופן שבסוד צדק יש ב' בחינות חסד ודין ובשעת רצון גוברת להאיר אותיות העיקר וז"ש בחסד ולא בדינא. פירוש יכון הכסא בהארת אותיות העיקר שעולות חס"ד ולא בשל המילוי שהן סוד דין. ועל כן שאל. מאי משמע. פי' לפי האמת למה לא נאמד ויכון בחסד ולמה נכתב בצדק והשיב משמע דעלמא תתאה וכו' ר"ל שהמלכות שהיא עולם התחתון תלויה בעולם העליון הוא אבא. והיינו שרחל יוצאה במקום גילוי מלכות אבא היא עטרת יסודו והיינו בהארת האחוריים שסודם פק"ד דהיינו צדק. וגם להיותם סוד עטרה שייך שפיר בה שם צדק. ועוד ועלמא עילאה לפום ארחי דעלמא תתאה. ירצה שאור אבא המאיר ברחל נקרא על שמה עכ"ל הרמ"ז ז"ל: