מקדש מלך, פירוש הרמ"ז על ספר הזהר ג:תקעב
Mikdash Melekh, RaMaZ Commentary on Zohar 3:572 · מקדש מלך, פירוש הרמ"ז על ספר הזהר · free full Hebrew text
Open in the reader →כ"י כשושנה שיש בה ב' גוונים וכדבסמוך אכן מפני שיש כמה בחינות במלכות לפי ג' שרשים שיש לה בזעיר שהם בדת"י שלו כנודע לכן שאל מאן שושנה. פי' מי מג' בחינותיה יצדק בה שם שושנה ואמר שושנה סוגה. וכוונתו על בחינתה מבין חדוי שהיא מסוייגת ומסוככת מכל הו' קצוות. וכ"ת למה לא כתוב כך לומר כשושנה סוגה לזה אמר סתם שושנה וכו'. וירצה שאין צריך הפסוק לפרש כי סתם אותה שושנה היא כלולה בשית טרפי שה"ס התכללות ו"ק במלכות:
שושנה דא גווניה וכו' ירצה שאין הפסוק מדבר בשושנים הנמצאים בינינו שהן או לבנים או אדומים ויש להם עלי' רבים: אבל זה הכלול מו' עלים לבד יש בה ב' הגוונים הנז' בעלים שלה שהם כנגד הארתם מו"ק שיש בם ג' מדות חסד דהיינו גדולה ת"ת נצח. וג' הגבורות שהן גבורה הוד יסוד. ויתר על כן וכולא הוא תרין גווני וכו' ירצה על השרביטים שיש באמצעות השושנה בתוך התפוח שלה גם הם לבנים ואדומים. והסוד הוא חסדים וגבורות שבשרשה שהוא בחזה זעיר דהיינו בלבו ששם מסתיים יסוד אימא: והנה תפוח של השושנה היא י' וכמ"ש בתיקונים והיא נקודת ציון שבלב זעיר. ובזה תבין גם מספר שו"שנה שהוא תרס"א ועם י' של התפוח הזה הרי תרע"א כמנין אד"ני מלא אמר עוד קב"ה כתפוח כ"י
כשושנה דהכי וכו' כלומר עוד יש התייחסות יפה לשני שמות אנו דז"ון והוא רמז למ"ש כ"י תחת התפוח. וקשה ליה באן אתר ירצה כיון שאמרת עד עתה שתפוח הוא זעיר. א"כ איזה מקום הוא שיקרא תחת התפוח. שהרי הוא עצמו נק' תפוח וא"כ נו"לל תחת מקומך. או תחתיך עוררתיך אבל תחת התפוח באיזה מקום הוא. והשיב אלין אבהאן דאמרן. פי' כי עיקר המקום שקרוי תפוח הוא בחג"ת שהם שרשי הג' גווני דלעיל שעל שמם נק' כל פרצוף זעיר בשם תפוח כנז'. והשתא א"ש שושנה שתפוח שלה הוא תחת ג' אבות. וגם בזה יכון מאד מ"ש לעיל ה' צבאות שמו שידוע שבגדולתו דזעיר חב"ד נעשים מח"גת. וחג"ת מנה"י ואז כשהיא תחת חג"ת זה שנעשה מנ"הי אז אומרת תחת התפוח עוררתיך. התפו"ח גי' צבא"ות שהם נ"ה הנז' והענין מובן בהבנת ראשי הפסוק. מי זאת עולה מן המדבר שהפסוק מדבר בעניית רחל באצילות שידוע כוונתינו בברוך אתה. שבכח שם אהי"ה עולה עד נ"ה שלו דהיינו תחלת עולה ליסודו בהארת י"ה מאה"יה וזה במלת ברוך ואח"כ עולה אל נ"ה שלו בהארת א"ה מאהי"ה וזהו מי זאת פי' זאת עולה בחיבור הארות מ"י שהוא בינה שבה שם אה"יה שבציורו עולה וו"י דהיינו א יו"ד וב' ההי"ן הם ד"ו ד"ו עם י' הם נ' כמספר מ"י. וגם שזאת עולה מן הבריאה דתמן מקננא אימא. ואמר מן המדבר שהיא עולה דרך אחוריו שהוא סוד מדבר כמ"ש בפסוק לכתך אחרי במדבר. ועוד מתרפקת על דודה וגם הו' בזקיפה שאז מתחברת לת"ת שלו שהוא דודה האמתי. ואז היא משיבה תחת התפוח עוררתיך שכן אחרי היותה שם בין חדוהי מיד באים לו מוחין דראשו שהוא סוד אלהי אברהם וכו'. ועוד יש לפרש מי זאת עולה על נקודת רחל העולה מלמטה באור הבוקר מן הבריאה שודאי היא מדבר לגבי אצילות. מתרפקת על דודה שכוונתה להתחבר אליו והיא אומרת תחת התפוח וכו' דהיינו שהיא מושכת אליה אותו הרשימו שלה שנכנס בלילה בלבה ואז הוא מתעורר ומושך רשימו שלו שהיה מקיף על ראשו ומושכו למוחין שלו וה"ס שימני כחותם על לבך וכמבואר אצלנו בכוונת התפלין: