מקדש מלך, פירוש הרמ"ז על ספר הזהר ג:תקסט

ובוזי יקלו מאן וכו' שודאי אין הפ' מדבר ברשעים גמורים שאם כן לא יהיה די לעונשם בשיקלו. אלא ענין הכתוב במי שאינו זריז בכבודו ית' דוגמת מה שנז"ל דף ר"ס במי שאינו מאיך עיניו בשעת עמידה שבזה מורה שאינו חש על כבוד קונו. וכמו כן מתעצל בלימוד התורה וסודותיה עד שאינו יודע לאוקיר שמא דמאריה. כי לא ישמר מצות דע את אלהי אביך ועבדהו. וכן מי שאינו מתכוין באמן כי דבר קל הוא להבינו ולכוין בו דהיינו הפשוט שבמלת אמ"ן עולה הוי"ה אדנ"י וע"ד שכתב הש"ע א"ח סי' ה' שיכוין בהזכרת ה' באדנ"י והוי"ה. אבל מ"מ גדול העונה אמן וטעמו כי במלת אמן מיוחדים יחד ב' השמות הקדושים משא"כ בברכה שאינו מזכיר כי אם אדנ"י ומכוין בהוי"ה. וע"כ מי שאינו מכוין באמן עליו נאמר ובוזי יקלו ומובן במ"ש בסה"כ על פ' מלא" פניהם" קלון" ס"ת אמ"ן שר"ל על מי שמבזה בעניית אמן ובכוונתו דאמן משיך ברכאן ור"ל שבאמן נרמזו ג' מקומות הורדת השפע כסדר המדרגות דהיינו מא"וא לזעיר ומזעיר לנוקביה וזה ג' מילואי י"ה גי' אמ"ן והוא המבועא יסוד אבא בתוך יסוד אימא ומשם למלכא הוא ת"ת זעיר ששם מריקים ב' היסודות. וידוע שעיקר זעיר הוא מאבא חכמה כ"ח מ"ה שה"ס מילוי ע"ב דהיינו מ"ו וזה משפיע במ"ה ושניהם גי' אמ"ן. וממלכא למטרונית' ה"ס כתר הנוק' אשר שם בת"ת זעיר והיינו מטרוניתא. פי' הכתר שלה והוא שם הוי"ה דזעיר מאיר באד"ני. ואמר דא כנסת ישראל. לפי שבכל קו האמצעי שכנגד מקום רחל דהיינו בת"ת ויסוד ועטרה יש ג' שמות יאהדו"נהי כנז' בכוונת אמן בבחי' ג' אותיותיו. וגם בתפלת ר"ה. אבל בכאן אמר דאמן משיך ברכאן וס"ל שכל מלת אמן מושכת הברכות ממדרגה למדרגה ובה ב' שמות יאהדו"נהי:

ובאתוון גליפן הוא ספר שחיבר רבי אלעזר על סודות האותיות וכנז' בפ' חוקת דף ק"ף ע"ב מאל"ף למ"ם הוא מיסוד חכמה שממנו האור נשפע לאימא שה"ס מ' וכנז' בהדיא בפי' אמ"ן יתומה כי א"מ מאמן הוא א"וא:

וממ"ם לנו"ן מיסוד אימא לזו"ן שסודם בן' פשוטה וכנז' שם ועיקרו בת"ת זעיר ששם תחלת ייחוד זעיר לנוקבא. ואמנם לפי שמשם ולמטה יש ג"פ יאהדו"ני כאמור המאירים בקומת רחל. חשוב ג"פ צ"א גי' רע"ג ועם כ"ד אותיות בסוד הארתם לנוקבא הרי רצ"ז וכן עולה אמ"ן במילואו. ואפשר עוד לומר שרומז למ"ש הר"ב בכוונת אמ"ן שיש בו סוד ב' השמו' דהוי"ה אד"ני בג' אותיות אמ"ן וז"ש מאל"ף למ"ם וכו' כלו' דהיינו א' והיינו מ' והיינו ן' דכלהו כחדא נינהו.

כיון דמטו ברכאן וכו' בין לפי' הא' דר' יהודה בין לשל ר"א עיקר הכוונה הוא במקום שמתחילין יחודי הקו האמצעי דהיינו בת"ת ששם שם יאהדונה"י הראשון של הג' שיש שם דת"ת ויסוד ועטרה. וידוע ששם גילוי האורות המושפעים לז"ון דהיינו חסדים וגבו' שהוא הוא סוד הוי"ה אדנ"י ששם מיוחדים. וה"ס נו"ן ב' בחי' נ' שערי בינה חו"ג אבל למעלה מזה הוא חסד גבורה שיש בהם שני השמות הוי"ה בחסד אדנ"י בגבורה. והוא לדעתי מה שאנו מכוונים בברוך הוא וברוך שמו. ברוך הוא הוי"ה. וברוך שמו אדנ"י כנז' אצלנו. אכן בעניית אמן נכוין למקום ייחודם. כי בחסד וגבורה כתיב וכנפיהם פרודות. אבל בת"ת מתייחדים בין בבחי' ב' השמות דחסד וגבורה. ובין העיקרים שבת"ת עצמו וז"ס אמן ואמן ב"פ גי' יעק"ב המושרש בת"ת. ומבואר אצלנו שבהגלות האורות בת"ת אז מאירים ליעקב ורחל. ומתפשטים האורות עד יסוד וחוזרות להאיר למעלה להגדיל את זעיר. וז"ש נגדין ונפקין פי' נגדין הם האורות הנמשכים בזעיר עצמו להגדלתו ונפקין ליעקב ורחל שהם עילאי ותתאי דאיהו בנצח ואיהי בהוד ב' שחקים רחים ורכב. ומתפשטי בכולא. הוא למטה בתנהי"ם דזעיר: