מקדש מלך, פירוש הרמ"ז על ספר הזהר ג:תקג

איהי שלטא כי כחה מן המלכות שבכל משלה:

קנה וסוף נלע"ד כמ"ש בר"מ קנה שולטנותא דר"ומי וסוף לכל מלכין. קנה שולטנותא כי הוא דמות שבט מושלים. וזהו ראש לכל מלכוון שהם כסעיפים הגדילים ומתפשטים ממנו. דזמין קב"ה באופן שמאז שהתחיל נרמז בו שברו. איהי שלטא כי מצרים היתה ראש לכל הס"א וכנז"ל דף רנ"א ע"א והיא היתה כוללת כל הקליפות ולכן נאמר וגם את הגוי אשר יעבודו וכו'. וארז"ל לרבות ד' מלכיות ולכן מינה נפקו שכולם היו כלולים בה:

וכלא ברזא דחמץ הכוונה שהיתה מושפעת מגבורות אבא שרמוזות בחמץ כי שאר הוא גבורות דאימא כמ"ש בסה"כ שלהיותה מדריגת אצילות הקליפה לכן היתה בסוד חמץ ואמנם אומרו ברזא דחמץ ירמוז הסוד הסתום והוא כי ביסוד יש ב' צנורות שמאלי לדחות המותרות וימיני לזרע הקדוש וכתב הרב כי בצנור השמאלי יש אות ח' ובימיני אות ט' ויש שם קליפה דקה כשל השום מפסקת שהיא קליפת נוגה וז"ס ח' של חמץ דהיינו ביסוד והיינו רזא דחמץ כי כל רזא הוא ביסוד ואמנם מ"ץ הם י"ה בא"ת ב"ש וירמוז לדיני אבא שהוא י"ה וזו הח' קדמא ושלטא על מ"ץ ק"ל שנה גי' מ"ץ עד שבא מר"עה כי טוב הוא סוד ט' ומיד התחילה קליפת נוגה להמתק שה"ס בתי"ה בת י"ה שהצילה את משה כמ"ש בס' א"י וזו הקליפה היתה הולכת ומתמעטת מלידת משה עד יציאת מצרים פ' שנה כמנין יסו"ד ואז האיר האור. וז"ש כיון דתבר לה ביציאת מצרים שהיתה בכח אור אצילות:

אפיק חמץ מצד השמאלי ואעיל מצה מצה ה"ס מוחין דאבא כמ"ש בסה"כ וזהו אפיק חמץ שה"ס קטנות דגבורות אבא:

ואעיל מצה מוחין דגדלות בחוטא זעירא מכולא ה"ס אותו החוט הדק הנוגע בגגה של ח כי בזה גבר אור הצנור הימיני וקדש את השמאלי כי נתרבה הזרע שם ביסוד כי הקליפה מכסה את האור וכמ"ש בל"ת בפ' לך לך:

ואתעביד מצה אינון אתוון כי מקום ח' גם הוא נתקדש וגברו אותיות מ"ץ ונעשה ה' במקום ח': אלא דתבר ח' שלא נשתנו ב' אותיות מ"ץ ואמר ח' דהאי רומז דהיינו חיה היינו חמץ כי מ"ץ הוא י"ה כאמור והנה מתחלה היתה נק' חיה. אבל כשעשקה ניצוצות בעון אדם נק' חמץ שהחמיצה בגאותה: וע"ד איקרי חי"ת קרי ביה חי"ת:

במה אתבר וכו' הענין כי אחר שנהפכה לחמץ באת לכלל של"ט אדם באדם לרע לו כי הקדושה העשוקה בתוכה מתחזקת להמלט ממנה. ואז אתעבר מאתנה. כי נסתלק ממנה אור החיות שלה ונצטרף לצד הטוב והוה מצה שמורה וטובה.

גער בה קודשא בריך הוא כי הדבר צריך סיוע וחוזק מהשם יתברך גער לשון השחתה כמו הנני גוער לכם את הזרע וכמו שכתב רד"ק בשרשיו ונתפלל לשי"ת שישחית איכות ומהות ח' ותיעשה מצה שהיא מורה שפלות וענוה ע"ד כל בני בשר יקראו בשמך.

וזמין קב"ה לתברא וכו' זהו מש"ל דנוח לתברא כקנה שנוח לשבור רגלו הוא התפשטות הקודש הגנוב כנז"ל ואז יעשה דן כשתכרית רגל ק מן קנה ישאר הנה מורה תוקף הקדושה והיותה מזומנת לגלות כבודו כי זה טבע מלת הנה. דא פועל דההיא ק' יובן במש"ל דף קע"ג ע"ב על פ' זה וז"ל ופעולתו כמד"א מה רב טובך וכו' דא הוא ופעולתו ועניינו על ג"ע שהוא סוד יסוד שנק' טוב הנרמז בט' המאיר ביסוד הנוקבא והוא מתרבה כשתוסר הקליפה המפסקת. ודבר זה יתייחס להש"ית כמרז"ל בב"ר בפ' י"א ששכרן של צדיקים נק' מלאכת ה'. ס"א פעולה דההוא חמץ ור"ל יסוד הנקבה שסודה לחם ומצה. ואמנם שני הגירסאות רומזות לשכרן של צדיקים אלא שהראשונה רומזות לעדן והב' לגן והיא יותר נכונה כי בה בא הכל בפ'. הנה שכרו נרמזת שבירת הקנה. ופעולתו לפניו חסרון ח' דחמץ: