מקדש דוד חלק ד רמג

שלהם הוא הגפנים והרואה את הזרע שדנין עליה רואה שהוא בערבוביא עם הגפנים אבל הגפנים אין הערבוביא שלהם ניכרת שהרואה הגפנים אינו ניכר שהן מעורבבין כ"ז שלא גדל הזרע

הנה התוס' השיגו שם על רש"י ז"ל שפי' דדיורי הגדולה מושלין בקטנה ומושכין אותה אצלן והוי כמו קטנה כולה בתוך גדולה ופי' דהטעם משום דשם גדולה על הקטנה ואין שם קטנה על הגדולה ומש"ה גפנים בגדולה אסור לזרוע את הקטנה דשם כרם על הקטנה אבל גפנים בקטנה מותר לזרוע את הגדולה ואין הגפנים נאסרין אף דשם שדה על הקטנה דרחמנא לא קפיד על שם שדה רק על שם כרם ע"ש ונראה דאיכא נפקותא לדינא בין טעם רש"י ז"ל לתוס' בכלאי זרעים דאם זרע בגדולה חטים לרש"י ז"ל אסור לזרוע בקטנה שעורים דהוי כמו קטנה כולה בתוך גדולה א"כ מ"ל כה"כ ומ"ל כלאי זרעים ולהתוס' דהוי רק שם גדולה על הקטנה דאין כמו קטנה בתוך גדולה רק שהקטנה נקראת כרם בכלאי זרעים ל"ש זה וכיון שהן חצרות נפרדות מותר לזרוע שם. כתב רש"י ז"ל בגפנים בגדולה דאסור לזרוע את הקטנה דאפילו מרחיק ד"א מן הגפנים שאפילו בתוך הגדולה מותר להרחיק ולזרוע הכא אסור דקתני מפני שהיא כפתחה של גדולה אלמא כולה כחד פתחא משוה לה ע"ש ונראה מזה דאף שאין כל הגדולה נטועה גפנים ויש בו חלק שאינו כרם ומותר לזרוע שם מ"מ בקטנה אסור מפני שהיא כפתחה של גדולה והוי פתח אף להכרם. והנה יש לחקור אם יש בגדולה רק גפן יחידית אי מותר לזרוע בקטנה כיון דגפן יחידי י"ל עכ"פ עבודה ו' טפחים וקטנה היא כפתחה של גדולה והוי פתח אף לאותן ו' טפחים והנה להתוס' דתלי בשם כרם יש לחקור אם גדולה בחו"ל וקטנה בא"י וגפנים בגדולה אי מותר לזרוע את הקטנה כיון דשם גדולה על הקטנה והקטנה נקראת כרם והיא בא"י הזורע שם דינו ככה"כ בא"י אך אפשר כיון דהגפנים הנטועים בחו"ל עושין שם כרם על הקטנה לא חמירא ממקום הגפנים עצמן

אמרינן (פ"ד מ"ה) הנוטע שורה של ה' גפנים בש"א כרם ובה"א אינו כרם כו' וכתב השו"א דב"ש ס"ל רואין כאילו הן שתים כנגד שתים וא' יוצא זנב [ונראה דאזלי לשיטתייהו פ"ו דפאה גבי כל עומרי השדה של קב קב ואחד של ד' קבין בש"א אינו שכחה ובה"א שכחה ואמרינן בירושלמי דטעמא דב"ש דרואין כאילו הן ד' עומרים וב"ה לי"ל רואין ע"ש]. והנה בעריס אף שורה אחת של ה' גפנים חשיב כרם והנה בעריס דצריך להרחיק ד"א כמו כרם יש מחלוקת הראשונים ז"ל דהרמב"ם ז"ל כתב (פ"ח ה"ב) הנוטע שורה של ה' גפנים או יתר וערסן ע"ג כותל גבוה י' כו' הרי אלו נקראין עריס כו' ומהיכן מודדין מעיקר הגדר שערסן עליו כיצד הרחיק את השורה של גפנים מן הכותל אמה ונמצא העריס מן הגפנים ולכותל מודד מן הכותל ד"א וזורע כו' וכתב הראב"ד ז"ל מעולם לא עלה ע"ד שום מפרש שיהא צריך הרחקה מאחורי הכותל שהרי הכותל מפסיק בין הגפנים והזרע כו'. והנה לדעת הרמב"ם ז"ל נראה דמש"ה אין הכותל מפסיק בין גפנים לזרע משום דהוי שער כותש כיון דערסן על הכותל והנה בשער כותש מצינו פלוגתא בין הר"ש והרמב"ם ז"ל דהר"ש ז"ל מפרש בכלאים (פ"ה ה"ג) ובפאה (פ"ב מ"ג) דשער כותש הוא שהנופות כותשין זא"ז על הגדר ומתערב אילן זה עם אילן זה ע"ש היינו שהאילנות שמשני צדי הגדר מתערבין ענפיהן זע"ז אך הרמב"ם ז"ל בפה"מ בפאה שם כתב ופי' שער כותש הוא הבדים והפארות ירצה לומר ענפי האילנות שהיו נוגעין בגדר ומושלחין עליו ואז יהיה כמחובר ואמרו בגמרא כעלה במכתש ענינו שינטו הפארות על הקיר ע"ש היינו דלא בעינן שיתערבו אילנות שבצד גדר זה עם אילנות שבצדו השני אלא כל שהענפים נוטים על הגדר אין הגדר מפסיק וא"כ הכא בעריס שערסן על הכותל אין הכותל מפסיק דכל היכא שיש שם כרם השער כותש מחברן כמו לענין פאה אך בעריס יש עוד מעלה דצריך למדוד הד' אמות מן הכותל ולא מן עיקר הגפנים כיון דערסן על הכותל חשיב הכותל כעיקר הגפנים וכמ"ש הכ"מ שם

כתב הרמב"ם ז"ל (פ"ח ה"ז) גנה קטנה שהיא מוקפת גדר ועירס את הגפנים סביב לה מבחוץ על כל כתליה אם יש בה מלא בוצר וסלו כו' הואיל והיא מוקפת גדר זורעין בתוכה ירקות ואם אין בה כשיעור הזה אין זורעין בתוכה מפני שנראה הכל כעריס אחד וירק בתוכה וכתב הראב"ד ז"ל אף זה מן כו' ולעולם מאחורי הגדר אין שם איסור כו'. והנה על הרמב"ם ז"ל יש לעיין שכתב אם יש שם מלא אורה וסלו כו' מרחיק רק ו' טפחים ואע"ג דס"ל להרמב"ם ז"ל דאין הכותל מפסיק בעריס א"כ לבעי ד' אמות וכבר עמד בזה הרדב"ז ז"ל שם ועוד שכתב הרמב"ם ז"ל הואיל ומוקפת גדר כו' אלמא דהגדר מהני להתיר ועוד אם אין שם כמלא בוצר וסלו כתב הרמב"ם ז"ל דזה דאין זורעין בה הוא רק מפני שנראה כעריס אחד וירק בתוכו ונראה דזה דשער כותש מהני לבטל הגדר הוא רק אם הגדר מרוח אחת אבל במוקף גדר אין שער כותש מהני לבטל הגדר וזהו מ"ש הואיל ומוקפת גדר כו' ואיכא מחיצה ואינו אסור אלא משום שנראה כעריס אחד וירק בתוכו. והנה בשומירה שבכרם גבוהה י' ורחבה ד' דמותר להביא זרע לשם ואמרינן אם היה שער כותש אסור כתב הרמב"ם ז"ל (פ"ז הכ"ב) שומירה שבכרם אם גבוה י' ורחבה ד' מותר לזרוע בראשה ירק ובלבד שלא יהיו השריגין נוגעין בה כדי שלא יראה ירק בתוך הכרם מלמעלה ע"ש היינו ג"כ שהאיסור הוא רק שלא יראה כו' דכיון דגבוה י' ד' א"כ מוקפת מחיצות מד' רוחות והיכא דמוקפת גדר אין שער כותש אוסר רק היכא דנראה כירק בתוך הכרם [והתם מפרש הרמב"ם ז"ל ג"כ שער כותש היינו דהשריגים נוגעין בה ולא בעינן שיתערבו השריגים של ב' הצדדין יחד ע"ש]

אמרינן בירושלמי (רפ"ו) דר"י שהעיד על גנה קטנה שהיא מוקפת עריס כו' וריב"נ אמרו דבר אחד דס"ל לר"י דאין עריס כרם רק כריב"נ דאמר בעריס דאם אין שם ד"א לא יביא זרע לשם ואם יש שם ד"א מרחיק כדי עבודתו וזורע את השאר דאי כרבנן דמשוו לעריס ככרם וצריך הרחקה ד"א א"כ בגנה קטנה אם יש שם מלא בוצר וסלו מכאן ומלא בוצר וסלו מכאן דהיינו יחד ד"א איך מותר להביא זרע לשם הא צריך להרחיק ד"א ע"ש וכן הרמב"ם ז"ל בפה"מ בעדיות שם כתב דאם יש שם מלא בוצר וסלו כו' מרחיק ו"ט וזורע את המותר והיינו כריב"נ אבל על הרמב"ם ז"ל בפסקיו קשה דפסק כרבנן דצריך להרחיק מן העריס ד"א כדין הכרם ופסק נמי ההיא דגנה קטנה שמוקפת עריס דאם יש שם מלא בוצר וסלו כו' זורעין בתוכה ירקות וקשה כיון דדין עריס כדין כרם א"כ צריך הרחקה ד"א ושיעור מלא בוצר וסלו מכאן ומלא בוצר וסלו מכאן הוא שיעור של ד"א כדאמרינן בירושלמי א"כ איך מותר לזרוע בתוכה ונראה מזה דבפסקיו חזר הרמב"ם ז"ל ואינו מפרש כהירושלמי וס"ל דאף לרבנן דערים דינו ככרם מ"מ כיון דהכא הוא מוקף הגדר חשיב הפסק וזורעין בתוכה כשאר כרם היכא דגדר מפסיק והנה בפסקיו לא כתב ג"כ דאם יש שם מלא בוצר וסלו כו' דצריך להרחיק ו"ט כמ"ש בפה"מ בעדיות אלא זורע את כולה ומשום כיון דמוקפת גדר הגדר מפסיק

אמרינן (רפ"ו) לריב"נ בעריס דאם אין בין העריס לגדר