מקדש דוד חלק ג קכה

וצד העליון יביא את הטומאה וכן בטומאה בתוכה כתב הרמב"ם ז"ל דטמא כל מה שבתוכה וכל שע"ג וכל שתחתיה רק כנגד הטומאה טמא והטעם נמי דלא אמרינן תרתי שצד העליון יביא את הטומאה ע"פ כולה והצד התחתון נחשיב כמי שאינו לטמא כל שתחתיה. והנה הראב"ד ז"ל השיגו שם בטומאה בתוכה וכתב דאף מה שאינו כנגד הטומאה טמא שהכלי טמא אינו חוצץ וצד העליון מביא את הטומאה לכל מה שתחתיו ע"ש. וזהו כמ"ש הראב"ד ז"ל בפי"ב דתלוי בין דבר שמקבל טומאה לדבר שאינו מקבל טומאה דבדבר המקבל טומאה אמרינן דרואין צד התחתון כמי שאינו וצד העליון מביא את הטומאה ולא בדבר שאינו מקבל טומאה וההיא דכוורת מיירי בשל חרס דאינה מטמאה מגבה אבל בהיתה הטומאה בתוכה דנטמאת הכוורת הצד העליון מביא את הטומאה והצד התחתון רואין כאילו אינו ומביא את הטומאה לכל מה שתחתיה וממ"ש הראב"ד ז"ל בטומאה בתוכה הטעם משום שהוא כלי טמא מוכח דאם לא היה כלי טמא היה מודה דלא אמרינן דצד העליון יביא את הטומאה לכל מה שתחתיה ואף דכלים אף טהורים מביאין ואין חוצצין מ"מ בטהורים לא אמרינן דמקצת הכלי כמי שאינו ולא יחצוץ וצד העליון יביא את הטומאה דזה דוקא בטמאים ולהרמב"ם ז"ל ל"ק קושית הראב"ד ז"ל דהוא מוקי לה באותן כ"ע שאין מקבלין טומאה כלל וכמ"ש הכ"מ וכן בטומאה על גבה שכתב הרמב"ם ז"ל דכל מה שבאויר תוכה טהור חוץ מכלי שכנגד הטומאה ואעפ"י שהטומאה נכנסת לתוכה שהרי הכלי שכנגד הטומאה טמא לא אמרינן שצד העליון של הכוורת תפזר את הטומאה לכל תוכה והוא ג"כ דלא אמרינן תרתי שנחשיב מקצת הכלי כמי שאינו ולא תחצוץ ותכנס הטומאה לפנים וגם שצד העליון תביא את הטומאה ע"פ כולה וכן בגבוהה מן הארץ טפח וטומאה תחתיה לא אמרינן דצד התחתון יביא את הטומאה תחת כולה ואח"כ נחשוב אותה כמי שאינה ותכנס הטומאה לתוכה ויטמא כל מה שבתוכה דלא אמרינן תרתי ואף דאשכחן כן בד' שהיו נושאין את הנדבך וטומאה ע"ג טמא למטה אף מה שאינו נגד הטומאה דחשבינן קודם הנדבך כמי שאינו דאדם וכלים אין נעשין אהלים לחצוץ ובאה הטומאה תחתיה ואח"כ הנדבך מפזרת הטומאה לכל שתחתיו וכן אם הטומאה למטה מתחילה מביא את הטומאה תחת כלו ואח"כ חשבינן כמי שאינו וטמא ע"ג אף מה שאינו כנגד הטומאה זה דוקא בכל הכלי היינו מתחתיו לע"ג דמתחילה מביא את הטומאה ואח"כ חשבינן כל הכלי כמי שאינו אבל לחשוב רק מקצת כלי כמי שאינו דהיינו להביא הטומאה מתחתיה לתוכה דחשבינן רק צד התחתון כמי שאינו או מע"ג לתוכה דנחשוב רק צד העליון כמי שאינו בזה לא אמרינן תרתי בדבר שאינו מקבל טומאה לחשוב מקצת כלי כמי שאינו וגם שהכלי יביא את הטומאה ומש"ה בטומאה תחתיה או ע"ג אינו טמא בתוכה רק מה שכנגד הטומאה דחשבינן רק צד התחתון או צד העליון כמי שאינו וטמא מה שכנגד הטומאה כשאר טומאה שהיא באויר וכן בטומאה בתוכה אינו טמא תחתיה או ע"ג רק מה שכנגד הטומאה דחשבינן רק צד התחתון או העליון כמי שאינו אך לא אמרינן תרתי שהכלי ג"כ תביא את הטומאה ע"פ כולה והטעם דשאני מקצת כלי מכל הכלי הוא משום דקשה יותר לחשוב מקצת הכלי כמי שאינו מלחשוב כל הכלי כמי שאינו דאמרינן (ר"פ ט"ו) דסגוס עבה וכופת עבה אין מביאין את הטומאה עד שיהיו גבוהין מן הארץ פ"ט ולא אמרינן דמקצת הסגוס נחשוב כמי שאינו וצד העליון יביא את הטומאה ואף דבשנים מקופלין זה ע"ג זה אמרינן שם דמביא את הטומאה דחשבינן להתחתון כמי שאינו והעליון א מביא את הטומאה ומשום דקשה לחשוב מקצת כלי כמי שאינו מלחשוב כל הכלי כמי שאינו. והנה המהר"ם ז"ל כתב שם דאע"ג דכבר תני לה גבי הבית שנסדק דסגוס עבה אינה מביאה את הטומאה אא"כ גבוהה מן הארץ טפח אצטריך הכא דסד"א דהתם גבי הבית שנסדק משום דתרתי לא אמרינן לומר רואין תחתית הסגוס כאילו אינו ולומר ג"כ גוד אסיק דהוי תרתי לומר קלוש וגוד אבל חדא נימא דאמרינן קמ"ל התם דתרתי לא אמרינן וקמ"ל הכא דאף קלוש לחוד לא אמרינן ע"ש ואע"ג דבכל דבר המקבל טומאה לענין חציצה חשבינן כמי שאינו וסגוס הוא ג"כ דבר המקבל טומאה מ"מ לומר כן על מקצת כלי דהיינו קלוש להקליש הכלי קשה לומר זה יותר מעל כל הכלי אך זה דלא אמרינן קלוש כלל הוא רק לענין שיהא חשוב ע"י זה חלל דנחשוב מקצת הסגוס כאילו אינו ויהא חשוב פותח טפח ואף דבכל הכלי בב' מקופלין זה ע"ג זה חשבינן התחתון כמי שאינו וחשיב פ"ט אבל קלוש לא אמרינן בזה אבל היכא שיש שם חלל כגון אדם חלול הוא רק שצד התחתון חוצץ בזה פליגי ב"ש וב"ה וס"ל לב"ה דאמרינן קלוש וחשבינן צד התחתון כמי שאינו וצד העליון מביא את הטומאה אך זה רק בדבר שהוא מקבל טומאה כמ"ש הראב"ד ז"ל אבל בדבר שאינו מקבל טומאה מודו ב"ה דלא אמרינן מקצת הכלי כמי שאינו דהיינו קלוש וצד העליון יביא את הטומאה אך זה ג"כ רק היכא דלבד קלוש צריכה הכלי ג"כ להביא את הטומאה דזה ג"כ כעין תרתי אבל היכא דאין הכלי צריכה להביא את הטומאה אמרינן קלוש וחשבינן מקצת הכלי כמי שאינו אף בדבר שאינו מקבל טומאה. והנה בזה אתי שפיר מ"ש הרמב"ם ז"ל ה"ד כוורת חלולה שהיא כלי שלם והיתה מונחת על צדיה באויר וכזית מן המת נתון תחתיה או ע"ג כל שהוא כנגד הזית בתחתיה ובגבה טמא וכל מה שבאויר תוכה טהור אלא כנגד הטומאה וכל שלא כנגד הטומאה בתוכה טהור כו' היתה גבוהה מן הארץ טפח כו' כוורת שהיא כלי שלם ויושבת על שוליה לאויר וטומאה תחתיה בתוכה או ע"ג טומאה בוקעת ועולה בוקעת ויורדת אבל אם היתה גבוהה מן הארץ טפח או מכוסה או כפויה על פיה וטומאה תחתיה בתוכה או ע"ג הכל טמא כל שבתוכה וכל שתחתיה וכל שע"ג אם היתה הטומאה למטה ע"ש. והנה יש לעיין מ"ש יושבת על שוליה והיא מכוסה וטומאה תחתיה דאפילו אין גבוהה מן הארץ טפח דטמא כל מה שבתוכה ומ"ש מונחת על צדיה וטומאה תחתיה דאינו טמא בתוכה רק מה שכנגד הזית הא במונחת על צדיה ג"כ היא מכוסה למעלה ולפ"ז במונחת על צדיה דהכסוי הוא מהכלי עצמו לא אמרינן דרואין צד התחתון כאילו אינו דהיינו קלוש וצד העליון יביא את הטומאה אבל יושבת על שוליה דפיה למעלה רק מכוסה בכלי אחר כיון שהם ב' כלים רואין את הכוורת כאילו אינו והכסוי מביא את הטומאה דאין זה קלוש וזה היסוד מצינו במהר"ם ז"ל שכתב ז"ל ואע"ג לעיל בכוורת שמוטה על צדה ואין גבוהה מן הארץ טפח לא אמרינן דדופן העליון חשוב אהל היכא דהכוורת שלמה ואינה פחותה י"ל דהתם היינו טעמא דכיון דדופן התחתון פחות מטפח מן הקרקע חשוב נמי דופן העליון כאילו הוא פחות מטפח כיון דדופן העליון והתחתון שניהם מכלי אחד אבל הכא הכפישה הנתונה על הכוורת אינה מן הכוורת עכ"ל וקשה הא אמרינן באדם דחלול הוא וצד העליון מביא את הטומאה ואיך כתב כיון דדופן העליון והתחתון מכלי אחד חשיב גם דופן העליון כאילו הוא פחות מטפח ומוכח דס"ל כהראב"ד ז"ל דזה אמרינן רק בדבר המקבל טומאה אבל לא בדבר שאינו מקבל טומאה דלא מהני חללה והוי כמו אטומה והוי כסגוס עבה דלא