מקדש דוד חלק ג קכא

היינו שהטומאה תחתיהן או ע"ג ע"ש, והנה ס"ל הכא דקדרה עפ"י ארובה לא חשיב עם דפנות אהלים וצריך שתהיה הטומאה דוקא מן הצד ויש לעיין איך יפרנס ההיא דפ"י מ"ו ארובה שהיא בתוך הבית וקדרה נתינה תחתיה כו' היתה גבוהה מן הארץ טפח טומאה תחתיה תוכה וגבה טהור והא התם הטומאה תחת הקדרה ומ"מ חוצצת וע"כ משום דחשיב עם דפנות אהלים כדאמרינן בתוספתא וכמ"ש הרא"ש ז"ל בעצמו שם וצ"ע]

כתב המהר"ם ז"ל בפי"ב בההיא דנסר שהוא נתון עפ"י תנור ישן ועודף מכל צדדיו בפ"ט דטומאה תחתיו כלים שע"ג טמאים דזה משום דכלים אין נעשין אהלים לטהר ואע"ג דזה דכלים אין נעשין אהלים הוא רק בטומאה תחתיהן או ע"ג הכא שהטומאה מקיפתה מכל צד הוי כמו טומאה ע"ג ע"ש. והנה יש לעיין דבפ"ד גבי מגדל שעומד בתוך הבית כלים שבינו לבין הארץ בינו ובין הקורות בינו לבין הכותל אם אין שם פ"ט טהורין כתב המהר"ם ז"ל אע"ג דכלים אין נעשין אהלים לטהר שאני הכא כיון דאין הטומאה ע"ג המגדל רק שבא עליו בהמשכה כה"ג נעשין אהלים לטהר ע"ש ואע"ג היכא דאין בינו לבין הקורות פ"ט מיירי דבינו לבין הכותל יש פ"ט א"כ הטומאה מקיפתה מכל צד וחשיב כמו טומאה ע"ג ואמאי נעשין אהלים ואפשר דזה דכל שהטומאה מקיפתו מכל צד אינו נעשה אהל לטהר הוא רק היכא שהכלי עצמו מביא הטומאה סביבותיו דבנסר שנתון ע"ג תנור זה שהטומאה מקיפתה הוא משום אהל הנסר שנסמך על התנור אבל במגדל העומד בתוך הבית זה דהטומאה באה סביבות המגדל הוא משום אהל הבית ואין המגדל מסייע בזה כלל וצ"ע בזה

הביא התי"ט בשם המהר"ם ז"ל בנסר שנתון עפ"י תנור חדש דטומאה תחתיו כלים שע"ג טהורים אבל כלים שתחתיו טמאים כל סביבות הנסר וכתב דאפילו כלים שבתנור אין ניצולים מידי דהוי אכלים שגבלן בטיט כיון דלא הוסק ע"ש. והנה יש לעיין מ"מ תפסיק התנור מדין מחיצה כיון דתנור חדש לאו כלי הוא אטו מחיצה של טיט אינה מפסקת וצ"ע

כתב הר"ש ז"ל (פ"ה מ"ה) דכל הצלות דסיפא היינו בלא מירוח טיט דליכא צמיד פתיל אבל ע"י צמיד פתיל מצילין בכל ענין ע"ש. והנה יש לעיין דהצלות דסיפא היינו באר חלקה וכפישה נתונה עליה ומה מועיל מירוח הא כלי המוקפת צ"פ מציל רק ע"מ שבתוכו והכא להציל מה שבתוך הבאר ונראה מזה דדין היקף צ"פ המציל אינו רק בכלים כ"א גם באהלים דאהל שיש בו ארובה אם הארובה מוקפת צ"פ מציל ובזה אפילו אם הצ"פ הוא כלי מהני ומש"ה כיון שמירח הכלי להארובה מציל. הנה עוד י"ל לפמ"ש המהר"ם ז"ל בפ"ד גבי תיבת המגדל כיון דאינו מטלטל כלל לא מלא ולא ריקן לא חשיב ככלי לענין שאין נעשין אהלים לטהר ע"ש. א"כ כל שמירח הכפישה להבאר כיון דשוב אינו מיטלטל כלל לא חשיב ככלי ונעשה אהל כתב המהר"ם ז"ל (פי"ב מ"ב) גבי סרידה שהיא נתונה עפ"י התנור מוקף צ"פ כו' דכ"ח המוקפין צ"פ כיון דא"א להשתמש בהן אין דינן ככלים לענין דאין נעשין אהלים לטהר ע"ש, והנה בפ"ד בההיא דמגדל כתב המהר"ם ז"ל דמיירי במוקף צ"פ והקשה שם על ההיא דאם אין בינו לבין הארץ פ"ט דכלים שם טהורין כיון דמיירי דבינו ובין הקורות איכא פ"ט א"כ הטומאה באה ע"ג איך מציל הא כלים אין נעשין אהלים לטהר ע"ש וקשה הא הכא הוא מוקף צ"פ]

הביא התי"ט (בפי"ב מ"ד) בשם המהר"ם ז"ל על ההיא דסנדל של עריסה שפחתו בתוך הבית דלא מיירי בטומאה כנגד ארובה דא"כ העליה טמאה אלא מיירי בטומאה בבית ע"ש. והנה יש לעיין מה מועיל דהטומאה בבית דבארובה ואין בה פ"ט וטומאה בבית ונתן רגלו מלמעלן טהור א"כ גם חוצץ אבל הכא דהסנדל טמא ומשום דמיירי שנתן הסנדל מחצי מעזיבה שלצד הבית כמ"ש המהר"ם ז"ל שם וכיון דהטומאה באה תחת הסנדל שסותם הארובה ודבר טמא מבא ואינו חוצץ א"כ אמאי אין העליה טמאה ואפשר לפמ"ש הר"ש ז"ל בפ"י מ' בארובה שהיא בתוך הבית וקדרה נתונה תחתיה כו' והביא שם מהתוספתא דאם תעלה א את הארובה טומאה בתוכה או ע' תחתיה והבית טהור וכתב הר"ש ז"ל דאע"ג דהקדרה נטמאת כיון דאופצה נחשבת כתקרת הבית ומש"ה תחתיה והבית טהור וכתב דאע"ג דאמרינן בחבית שהניח בחלון דאי פיה כלפי הטומאה כיון דנטמאה החבית הבית טמא התם הוא אי חזית לה להחבית כמאן דליתא נמצאה טומאה יוצאה לבית אחר' דרך חלון אבל הכא אי משוית לה לקדרה כמאן דליתא הרי טומאה מונחת כנגד ארובה והבית טהור ע"ש היינו דהיכא דחשיב כתקרת הבית ונטמאת חשבינן רק כמי שאינה אך לא אמרינן דמביא ואינו חוצץ וא"כ שסנדל שהניחו בעובי המעזיבה ויושב שם מהתקרה הוא חשוב כמה שהביא שם התי"ט בשם המהר"י קורקוס ז"ל ע"ש. וא"כ כיון שנחשב כתקרת הבית אף שנטמא לא אמרינן שמביא ואינו חולץ רק דחשבינן כמי שאינה וכיון דהטומאה בבית ולא כנגד הארובה העליה טהורה דאף אי שקלת לה העליה טהורה כתב הר"ש ז"ל בפ"י מ"ו בההיא ארובה שהיא בתוך הבית וקדרה נתונה תחתיה שאם תעלה ואין שפתותיה נוגעות בארובה היתה גביה מן הארץ טפח טומאה תחתיה תחתיה והבית טמא כו' דאע"ג דאם תעלה אין נוגעת בארובה מ"מ הבית טמא דמיירי דיכולה לקבל מעזיבה רכה כמו גבי סככות ע"ש. והנה יש לעיין דבפ"ח כתב הר"ש ז"ל דזה דמהני מה שיכולין לקבל מעזיבה הוא רק בשוין אבל אחת למעלה ואחת למטה אף דאמרינן רואין את התחתונות כאילו הן עולות בעינן כשיעלו יגעו ממש ע"ש וא"כ הכא כיון דהקדרה למטה רק דרואין הקדרה כאילו היא עולה מאי מהני מה שיכולה לקבל מעזיבה וצ"ע]

הקשה המ"א (פי"א מ"ג) על ההיא דסגוס עבה וכופת עבה כו' היו קפולין זו ע"ג זו אם עליונה גבוה מן הארץ טפח מביאה את הטומאה דחשבינן לתחתונה כמי שאינה הא בגל של צרורות או כרי של תבואה אמרינן טומאה בוקעת ועולה כו' ואמאי כיון דכל גרגרי התבואה והצרורות גופין מוחלקין נימא דרואין התחתונות כמי שאינן והעליונות יביאו את הטומאה ותי' כיון דאי שקלת לתחתונות יפלו העליונות אין כאן אהל ע"ש. וקשה הא בית שמלאהו עפר או צרורות נימא שם הצרורות רואין אותן כמי שאינן והבית תביא את הטומאה והנה תי' עוד שם דההיא דקפולין זו ע"ג זו היא משום דהוי דבר המקבל טומאה דאינו חוצץ אבל צרורות ותבואה שלא הוכשרה אין מקבלין טומאה וחוצצין ע"ש. הנה זה החילוק כתב הר"ש ז"ל (פט"ו מ"ג) גבי חביות שהן יושבות על שוליהן כו' דהטעם דקפולין זו ע"ג זו הוא משום דמקבלין טומאה ואין חוצצין אבל אם היה דבר שאינו מקבל טומאה כגון ההיא דחביות חוצץ ע"ש. אך בעיקר יש לעיין נהי דאינו מקבל טומאה כגון ההיא דחביות שם מ"מ כיון דאינו מבטל שם את החביות אמאי חוצצות הא לחצוץ בעינן שיבטלנו שם כדאמרינן (בב"ב כ') ונראה לומר דזה דצריך ביטול הוא רק בבית דהאהל עצמו הוא קבוע אם הסתומה אינה קבועה אינה חוצצת אבל בחביות כמו שאינו מבטל החביות התחתונות ה"נ אינו מבטל להעליונות וכל ששניהם שוין א"צ ביטול כך נראה לענ"ד

ד) הנה בחלון שבין ב' בתים ובו פותח טפח דמביא את הטומאה דחשיב הכל אהל אחד יש לדון דהא חזינן דכל שאין התקרה שלהם שוה אלא אחת למעלה ואחת למטה צריך לחבוט רמי וכדאמרינן בסוכה בקורות הבית והעליה והעליונות כבין התחתונות דלזה שיביאו את