מקדש דוד חלק ג קכ

פיה לא בעי מירוח משום דמציל מדין אהל וכתב דבמה אזדא שם כלי מעליו ע"ש, והנה יש לעיין נהי דשם כלי עליו אך גם כלים מצילים עם דפנות אהלים וכל שי"ל דפנות לא בעי דפנות אהלים כדאמרינן בכפישה הנתונה עפ"י בור ודות שבבית והכא בכפאן על פיהם כיון דמיירי שיש בהם טע"ט על רום טפח הרי י"ל דפנות והוי ככפישה שכפאה עפ"י באר חלקה דאם י"ל דפנות טפח הוי אהל ומציל

בפ"י דכלים דכפאן על פיהן מצילין עד התהום אמרינן דר"א מטמא והנה יש לעיין דבההיא דאדם וכלים נעשין אהלים לטמא אבל לא לטהר פליג ר"א וס"ל דנעשין אהלים לטהר אפילו לא כפאן על פיהן וא"כ כ"ש בכפאן ואפשר דזה דפליג ר"א וס"ל דנעשין אהלים לטהר הוא רק בנסמכין ע"י כלים אבל בכלים עצמן שנעשו אהלים בזה מחמיר ר"א יותר מדרבנן וצ"ע בזה ועיין בתי"ט

כתב הרמב"ם ז"ל (פכ"א ה"ה) קורה שיש בה פותח טפח והיא נתונה מכותל לכותל וטומאה תחתיה וקדרה תלויה מן הקורה והיתה הקורה נוגעת בפי הקדרה כולה ומכסה אותה כלים שבקדרה טהורים שהרי הוצלו בכסוי האהל להם ע"ש. והנה יש לחקור אם ההצלה היא מדין צמיד פתיל דכסוי האהל חשוב כמו צמיד פתיל או מדין אהל דעם כסוי האהל חשיבי עצמן אהל ונראה דהצלתן הוא מדין צ"פ דלעיל שם ה"ג וה"ד היכא שמצילין מדין אהל כתב הרמב"ם ז"ל דדוקא אם היה בהם טפח על טפח וכאן לא כתב דצריך שיהיה בקדרה טע"ט אך אפשר שמציל מדין שניהם

הנה זה דכלים המוקפין צ"פ דמצילין רק ע"מ שבתוכן ולא ע"מ שחוצה להן נראה דאין זה רק שאין חוצצין דחשבינן כאילו אינן רק דלענין מה שחוצה להם ג"כ מביאין דלענין זה הטומאה נכנסת לתוכן וראיה לזה ממ"ש הר"ש ז"ל פ"ד גבי מגדל היה עומד בתוך הבית כלים שבינו ובין הארץ שבינו לבין הקורות אם אין בהם פ"ט טהורין טומאה שם הבית טמא וכתב הר"ש ז"ל משום דטומאה בוקעת לתוך המגדל ויוצאת מפתחה להבית ע"ש. וקשה איך נכנסת הטומאה לתוכה הא מיירי במגדל הבא במדה והוי ג"כ כמו מוקפת צ"פ כמ"ש הר"ש ז"ל שם א"כ אף טומאה רצוצה אין נכנסת לתוכה ומ"ש מכוורת וטומאה רצוצה תחתיה דכל מה שבתוכה טהור כמ"ש הר"ש ז"ל בפ"ט וע"כ כיון דהכא מיירי לטמא את הבית שהוא חוצה לה וע"מ שחוצה לה אינה מצלת כמו התם בכוורת וכיון שכתב הר"ש ז"ל דהטומאה בוקעת למגדל ויוצאת מפתחה להבית מוכח דלענין מה שחוצה לה הטומאה נכנסת לתוכה ויוצאת מפתחה שהוא מן הצד לבית דמביאה את הטומאה לבית כמו שאר אהל

הנה בפ"ה גבי תנור שעומד בבית ועינו קמורה לחוץ והאהילו עליו קוברי המת וס"ל לב"ה דהבית טהור כתב המהר"ם ז"ל דמיירי שיש בו פותח טפח רק אין טומאה נכנסת לכלי רק דרך פתחו ולא דרך נקב דכלי פתוח כתיב וכל שאינו עשוי להכניס ולהוציא אינו פתח היינו דחשיב נקב ולא פתח ע"ש ויש לעיין כיון שיש שם פ"ט ליעייל טומאה כשאר אהל דמביא את הטומאה בפ"ט ונראה מזה דכלי חוצץ אף שיש שם פ"ט ואיכא אהל להביא את הטומאה מ"מ מדין כלי הוא חוצץ. והנה הר"ש ז"ל כתב שם דאם יש שם פותח טפח לכ"ע טמא ונראה טעמו נהי דס"ל לב"ה דלא עיילי טומאה לכלי דרך נקב ואפילו אי ס"ל כמהר"ם ז"ל דאף לנקב של פותח טפח לא עיילי טומאה משום דכלי חוצץ אך זה דכלי חוצץ בפני הטומאה הוא רק לענין מה שבתוכו אבל הכא לטמא את הבית שהוא חוצה לו אינו מציל מדין כלי והכא מה שמציל התנור על הבית הוא רק מדין אהל דחשיב עם דפנות אהלים וכמו ארובה בתוך הבית וקדרה עליה וכיון דעל הבית התנור מציל מדין אהל א"כ הטומאה נכנסת בפותח טפח כשאר אהל ונהי דעל עצמו ועל מה שבתוכו מציל מדין כלי ואין הטומאה נכנסת לתוכו מ"מ לענין מה שחוצה לו לטמא את הבית הטומאה נכנסת לתוכו דרך עינו ויוצא לבית דרך פתחו וממילא הכא גם התנור טמא דהטומאה חוזרת מהבית להתנור דרך פתחו כשאר כ"ח דטומאה נכנסת להן דרך פתחן

אמרינן (בפ"ו מ"ב) קוברי המת שהיו עוברים באכסדרה והגיף אחד מהם את הדלת וסמכו במפתח אם יכול הדלת לעמוד בפ"ע טהור ואם לאו טמא והקשה המ"א לפי מה שפי' המפרשים ז"ל שלא נטמא המפתח רק רבנן לטעמייהו דכלים אין נעשין אהלים לטהר הא הכא לא הוי אהל כ"א מחיצה ולמחיצה מהני אף כלים כמ"ש הראב"ד ז"ל דבחלון של בין בית לבית כל כלי טהור חוצץ וכן אמרינן בתוספתא בבית שחצצו בקנקנים אי פיהן כלפי הטהרה טהור והטעם משום דהוי עם דפנות אהלים דמהני בכלים וה"נ בדלת ע"ש. ונראה דבהניחו בחלון שבין בית לבית ודאי הוי דפנות אהלים כיון שיש שם דופן טפח ובית שחצצו בקנקנים כיון שכל המחיצה היא מהקנקנים ליכא דפנות אהלים דאיכא רק אהל ולא דפנות והוי כמו באר חלקה דחשיב אהל בלא דפנות ולא מהני והטעם דמהני בית שחצצו בקנקנים הוא לפי שהכלים עצמן שנעשו מחיצה הם דפנות וכל שיש דפנות להכלים לא בעי דפנות אהלים כדאמרינן גבי כפישה אבל בדלת שסמכו במפתח דליכא שם דפנות אהלים דהדלת מגיע עד השקוף והדלת אינו יכול לעמוד בלא סמיכת המפתח ולא חשיב הדלת דפנות אהלים והמפתח עצמו לי"ל דופן א"כ גם להכלי ליכא דופן ומש"ה לא מהני וזה דהדלת הוא דופן לא מהני דבעינן או דפנות אהלים או שיהיה דפנות להכלי והנה בפי' הרא"ש ז"ל הקשה שם מההיא דב"ב בחבית בארובה דאי פיה כלפי הטהרה טהור אלמא דהכלי עצמו נעשה אהל א"כ אמאי לא מהני בסמכו בכלים ותי' דכן הוא הלכתי דטומאה דהא אהל שהוא מקבל טומאה מ"מ מציל וכלי טהור שסמכו בו לא מהני ע"ש ויש לעיין הא בההיא דחבית שנתנו עפ"י ארובה הא איכא דפנות אהלים וגם מ"ש דכלי נעשה אהל רק שאין סומכין בו דכן הוא הלכתא דטומאה קשה הא אמרינן בכפישה שנתנה על פי באר חלקה דלא מהני אלמא דכלי אינו נעשה אהל בלא דפנות אהלים והרא"ש ז"ל בעצמו כתב שם כיון דכפישה היא כלי בלא דפנות אהלים אינה מצלת ונראה דס"ל להרא"ש ז"ל דכל שנסמך ע"י כלי אף עם דפנות אהלים לא מהני ומש"ה הקשה כיון דהאהל עצמו מהני מכלי וכמו ההיא דב"ב בחבית המונחת בארובה א"כ אמאי לא מהני בסמכו בכלים ותי' דכן הוא הלכתי דטומאה. והנה גם מדברי הר"ש ז"ל שם נראה דבנסמך ע"י כלים לא מהני דפנות אהלים שהקשה שם על ההיא דקדרה עפ"י הקורה וכן על התוספתא בנדבך שנתון ע"ג קדרות ואין בהם פותח טפח אמאי אין הקדרות טמאות מ"ש מההיא דנסר הנתון ע"ג תנור דאמרינן דהטומאה בוקעת הנסר ותי' דקורה הבולט מהכותל חשיב דפנות אהלים וכן הנדבך שהוא רחב הוי דפנות אהלים משא"כ נסר שבולט רק טפח לא חשיב דפנות אהלים ע"ש וקשה כיון דנדבך חשיב דפנות אהלים א"כ מ"ט דרבנן בנדבך שנתון ע"ג כלים דאינו חוצץ הא איכא דפנות אהלים ומוכח דכל שנסמך ע"י כלי לא מהני דפנות אהלים וא"כ ל"ק קושית המ"א בדלת שסמכו במפתח הא איכא דפנות אהלים דלסמיכה לא מהני דפנות אהלים (כתב הרא"ש ז"ל רפ"ח בההיא דכ"ע הבאין במדה דחוצצין דהאי חוצצין ל"ד לאידך דחוצצין כיון דכלים הם אין חוצצין דאין נעשין אהל כדאמרינן בכוורת דאינה נעשית אהל והאי חוצצין היינו בחלון שבין בית לבית וכן ההיא דארובה שבין בית לעליה וקדרה נתונה כו' וכן ההיא דב"ב בחבית עפ"י ארובה מיירי שהטומאה מן הצד ואדם וכלים שאין נעשין אהל"כ