מקדש דוד חלק ג קטז

ע"ש והנה כאן כתב הרמב"ם ז"ל בטומאה בתוכה או ע"ג דרק הבית טהור אבל תחת הקדרה טמא ולא כמ"ש בפה"מ דגם תחת הקדרה טהור שהרי כתב בטומאה תחתיה הבית כלו טמא ותחת הקדרה טמא ואח"כ כתב אם הטומאה בתוכה או ע"ג הבית כלו טהור ומוכח דתחת הקדרה טמא והטעם דהבית טהור נראה ג"כ משום דלא אמרינן תרתי רואין וגוד כיון דהטומאה בתוכה או ע"ג רק כיון דדבר טמא אינו חוצץ רואין כאילו הטומאה למטה מהקדרה וכיון דאין הקדרה מונחת בארובה רק למטה בארץ וזה דחשיב תחת הקדרה והבית אהל אחד הוא מכח גוד אסיק לא אמרינן תרתי רואין וגוד ומש"ה הבית טהור. והנה בפי"ט בכוורת שהיא בתוך פתח הבית ופיה לחוץ וגבוהה מן הארץ טפח כתב הרמב"ם ז"ל דאם טומאה על גבה מבחוץ תחתיה והבית טמא ע"ש ומשום דרואין את הטומאה כאילו היא למטה ויוצאה הטומאה לבית ל"ד להכא דהתם כיון דמקצת הכוורת בבית וכיון דאינה חוצצת ורואין הטומאה כאילו היא למטה ומתפשטת תחת כל הכוורת וכיון דמקצת הכוורת בבית והכוורת אינה חוצצת ממילא הטומאה הוא תחת אהל הבית ומתפשטת לכל הבית וא"צ כאן לגוד אסיק כלל אבל בקדרה דכולה כנגד הארובה ולעבור הטומאה מתחת הקדרה לבית ע"כ צריך לחשוב תחת הקדרה והבית לאהל אחד זהו רק מכח גוד אסיק וזה לא אמרינן הנה בקדרה הנתונה בצד האסקופה שאם תעלה ונמצא ממנה פותח טפח לפנים מן המשקוף כתב הרמב"ם ז"ל בפט"ז היתה גבוהה מן הארץ טפח והיתה הטומאה בתוכה או על גבה הבית טמא מפני שהיא נוגעת במשקוף טפח וכן תחתיה טמא מפני שהטומאה יוצאה לתחתיה מן הבית שהכל אהל אחד ע"ש ואף דבקדרה תחת הארובה וטומאה בתוכה או ע"ג כתב דהבית טהור והטעם חדא דכאן נמי הקדרה נכנסת לבית בפותח טפח וא"צ לגוד אסיק כיון דהטומאה מתפשטת תחת כל הקדירה ואין הקדרה חוצצת לפי שהיא טמאה ממילא הטומאה תחת אהל הבית ועוד שכאן כתב הרמב"ם ז"ל דתחתיה טמא מפני שהטומאה יוצאה לתחתיה מן הבית היינו דלהפך דהטומאה יוצאה מן הבית לתחת הקדרה ולא מתחת הקדרה לבית וע"כ מיירי שהטומאה כנגד השקוף דנטמא הבית ומשם חוזרת הטומאה ומתפשטת תחת הקדרה וכיון דנטמא הבית שלא מחמת הקדרה דהטומאה תחת השקוף א"צ לרואין כלל הנה הכ"מ הקשה שם ברישא באין תחתיה פ"ט וטומאה ע"ג למה הבית טהור וכתב דמיירי שאין הטומאה תחת השקוף ע"ש אך בסיפא בגבוהה מן הארץ טפח א"א לומר כן שהרי כתב הרמב"ם ז"ל דהטומאה נכנסת מבית לתחת הקדרה ואי אין הטומאה כנגד השקוף מאין נכנסה הטומאה לבית]

כתב הר"ש ז"ל (פ"ח מ"ב) גבי סככות ופרעות שהן יכולים לקבל מעזיבה והביא שם מהתוספתא דרואין התחתונות כאילו עולות למעלה והעליונות כאילו יורדות למטה וכתב שם דכשאחת למעלה ואחת למטה בעינן שיהיו נוגעין ממש כשרואין אותן שוין וזה דמהני כשיכולים לקבל מעזיבה הוא רק אם הם שוין באמת ע"ש ונראה הטעם ג"כ משום דלא אמרינן גוד ולבוד יחדיו דזה דאמרינן דכל שיכולין לקבל מעזיבה מצטרפין הוא מדין לבוד אף דבטומאה לא אמרינן לבוד אף בפחות מטפח כדאמרינן בסוכה אבל בשיעור שיכולין לקבל מעזיבה אמרינן מדרבנן אבל זה דוקא בעומדין זה אצל זה רק שמרוחקין קצת אבל אחת למעלה ואחת למטה דצ"ל רואין התחתונות כאילו הן עולות כו' היינו דצ"ל גוד צריך דכשיעלו יגעו זה בזה דתרתי לא אמרינן גוד ולבוד

הנה הטעם דלא אמרינן תרי הלכתא הוא משום דמחיצה או אהל הטומאה שהיא ע"י הלכתא היא קלישא כיון דליכא מחיצה או אהל הטומאה ממש ולא אמרינן בהו עוד הלכתא והנה אדרבה היכא דלא אמרינן הלכתא כלל כגון בטומאה דלא אמרינן לבוד דבטומאה לא מהני אהל שהוא ע"י לבוד דקלישא י"ל דזה דוקא היכא דעצם הבאת הטומאה הוא בלא הלכתא לא מהני לבוד לחצוץ בפני הטומאה אבל אם עצם הבאת הטומאה הוא רק ע"י הלכתא מהני לבוד לחצוץ בפניה ובזה מתפרש דברי הרא"ש ז"ל פ"י גבי ארובה שאין בה פותח טפח ומקצת טומאה בבית ומקצתה כנגד ארובה דס"ל לרבנן דכנגד הטומאה טהור כתב הרא"ש ז"ל משום דלגבי האי שבבית חשיב כסתום ע"ש ולא נתבאר מ"ש דלגבי טומאה שכנגד ארובה לא חשיב כסתום ולגבי מה שבבית חשיב כסתום ולפ"ז כיון דהטעם בארובה פחות מטפח דלא חשיב כסתום אמרינן בסוכה משום דלא אמרינן בטומאה לבוד אך כ"ז כשכל הטומאה כנגד ארובה אבל במקצת הטומאה בבית ומקצתה כנגד ארובה זה דבארובה שיש בה פ"ט דכנגד ארובה טמא הוא משום דרואין כאילו כל הטומאה כנגד ארובה וכיון דכל הבאת הטומאה כנגד ארובה הוא רק מדין רואין אמרינן לבוד לחצוץ בפניה ומש"ה לגבי הטומאה שהיא בבית חשוב כסתום דמהני הלכתא למנוע הלכתא

כתב התי"ט (פי"א מ"ב) על ההיא דנתן את הקנה בארץ אינו מביא את הטומאה עד שיהא גבוה מן הארץ פותח טפח שהוא מדין גוד אסיק והקשה עליו הרש"ש ז"ל מההיא דהקורות הבית והעליה אם היו העליונות כבין התחתונות דאם אין ביניהן פותח טפח וטומאה תחתיה לבד טמא ואמרינן בסוכה משום דלא אמרינן בפחות מטפח חבוט רמי ואמאי נימא גוד אסיק כיון דהתחתונות יש בהם פ"ט אלא דגוד אסיק לא אמרינן וההיא דנתן את הקנה בארץ כו' הוא משום גוד אחית ע"ש אך אי אפשר לומר דלא אמרינן בטומאה גוד אסיק דהא אמרינן בתוספתא שהביא הר"ש ז"ל פ"ח גבי סככות ופרעות דרואין התחתונות כאילו הן עולות למעלה והעליונות כאילו הן יורדות למטה ע"ש אלמא דאמרינן בין גוד אחית ובין גוד אסיק ועוד אמרינן בתוספתא שהביא הר"ש ז"ל ספי"ב קוברי המת שהיו עוברין ברה"ר מצטרף אהילן עם אהל החלון לטמא את הבית דברי ר"א רי"א אין מעלין את הנמוך לצרף אהל עם אהל ומשום דבאהל עראי בעינן שיכנס תחת אהל החלון בפותח טפח ע"ש הא בלא"ה אמרינן מעלין את הנמוך לצרף אהל עם אהל והיינו גוד אסיק ומה שהביא הרש"ש ז"ל ראיה מההיא דסוכה דאי אין ביניהן פ"ט נימא גוד אסיק תקשה לדידיה אמאי בעינן התם להביא את הטומאה שיהא בהן פ"ט וביניהן פ"ט כדאמרינן בתוספתא היינו שהקורות התחתונות והעליונות יהיו בהן פותח טפח כי אין בתחתונות פ"ט אמאי אינו טמא תחת כולן נימא חבוט רמי כיון דהעליונות יש בהם פ"ט ועל דבר שיש בו פ"ט אמרינן חבוט והטעם הוא משום דלא אמרינן גוד אחית או גוד אסיק רק בששניהם שוין או על אהל יותר פחות אמרינן גוד לגבי אהל יותר חשוב אבל אין מושכין אהל חשוב לגבי אהל פחות ומש"ה כשהעליונות יש בהם פ"ט והתחתולות אין בהם פ"ט לא אמרינן על העליונות חבוט היינו גוד אחית לגבי התחתונות כיון דהעליונות יש בהם פ"ט והתחתונות אין בהן אין מושכין את העליונות לגבי התחתונות וכן אם יש בתחתונות פ"ט ואין ביניהן פ"ט היינו דאין בעליונות פ"ט לא אמרינן על התחתונות גוד אסיק דאין מושכין את התחתונות שיש בהם פ"ט לגבי העליונות שאין בהם פ"ט. והנה בפי"ב מ"ה דאמרינן היו העליונות כבין התחתונות טומאה תחת אחת מהן תחת