מקדש דוד חלק ג קג

מגע"ג לא חזי לא לעניים ולא לעשירים ודאי לא מקבל טומאה כיון דלא מצנעו לה אבל מ"מ לא ממעט דלא מבטל ליה דקא שקיל ליה כי מצטרף לקריעה דלבושא ע"ש ואע"ג שכתבו התוס' בשבת דגע"ג אפילו מוטל באשפה מקבל טומאה וא"צ הצנעה מ"מ בעינן שיעור שרגילים להצניע וכ"כ הר"ש ז"ל פכ"ח דכלים דפחות מגע"ג לא מקבל טומאה ואף יחוד לא מהני וזה דאמרינן בב"ב דחזי לקריעה דלבושא כתב כפי' התוס' דרק דלא מבטל ליה דכי מצריך ללבושו נוטלו ע"ש ויש לעיין מ"מ פחות מגע"ג כי מצריך ליה לקריעה דלבושא אמאי אינו מקבל טומאה כיון דראוי לקריעה דלבושא וגם צריך לו ונראה הטעם משום דאיכא חסרון מלאכה דכל הכלים כל שיש בהם חסרון מלאכה אין מקבלין טומאה וה"נ נהי דחזי לקריעה דלבושו מ"מ כ"ז שלא תיקן חלוקו בהם אינו מקבל טומאה ואע"ג דמוכח דבבגד ליכא דין דכל שיש בו חסרון מלאכה אינו מקבל טומאה דהא אמרינן פכ"ז דכלים מ"ח וכן בגד שארג בו גע"ג נטמא טמא מת השלים עליו את כל הבגד כו' וכן פסק הרמב"ם פכ"ב דכלים הי"ב מאימתי יקבל הבגד טומאה משיארוג בו גע"ג ע"ש ואע"ג דאיכא חסרון מלאכה שעומד להשלים מ"מ טמא ונראה הטעם משום דבבגד איכא ריבויא יתרה דנפקא לן מוהבגד לרבות גע"ג ומקבל טומאה בכל אופנים אך זה דוקא בגע"ג אבל בפחות מגע"ג דליכא קרא הוי כשאר כלים וכיון דאיכא חסרון מלאכה אינו מקבל טומאה וזה דהוצרך להתוס' לחלק דגע"ג מצנעי ופחות מגע"ג לא מצנעי היינו דקשה להו מ"ש דמרבינן מקרא דוהבגד גע"ג ולא פחות מגע"ג כיון דפחות מגע"ג ג"כ ראוי לקריעה דלבושא ולזה תי' נהי דחזי מ"מ לא מצנעי להו ומרבינן מקרא רק שיעור כזה דמצנעו לה אך על רש"י ז"ל יש לעיין שכתב בזבחים צ"ד דפחות מגע"ג מהני מחשבה לתקן חלוקו הא מ"מ איכא חסרון מלאכה כיון דהשתא מרבינן מקרא רק גע"ג א"כ פחות מגע"ג לא עדיף משאר כלים וכיון דאיכא חסרון מלאכה אמאי מקבל טומאה הנה בב"ב שם דמקשינן פחות מגע"ג הא חזי לקריעה דלבושא משנינן בסמיכתא ופי' רש"י ז"ל עב יותר מדאי ע"ש ויש לעיין אמאי לא מקשינן א"כ אפילו י"ל גע"ג אמאי אינו ממעט דהא העבין והרכין אין בהם משום גע"ג וכמו דמקשינן שם לקמן על הא דמוקמינן בריסקא אי הכי אין בהם גע"ג אין בהם ד' על ד' מבעי ליה ע"ש וצ"ע]

והנה בגע"ג דאמרינן דחזי לעניים ולא לעשירים יש לדון אי חזי לעניים לתשמיש בפ"ע או ג"כ רק לקריעה דלבושא והנה מההיא דשבת (קכ"ה) יש להביא ראיה דגע"ג ראוי לתשמיש בפ"ע דאמרינן שם דשירי פרוזמיות אסור לטלטלן בשבת ואמרינן שם במטלוניות שאין בהם גע"ג דלא חזיין לא לעניים ולא לעשירים ודקדקו התוס' לקמן (קכ"ז ע"ב) הא גע"ג מותר לטלטל וכתבו דמיירי בעניים א"נ לעשירים בבית עניים ע"ש ואי גע"ג לא חזי לעניים רק לקריעה דלבושא א"כ איך מותר לטלטלן בשבת הא אסור לתקן חלוקו בשבת ומוכח דגע"ג חזי לתשמיש בפ"ע אך רש"י ז"ל כתב בשבת כ"ט גבי גע"ג שאמרו חוץ מן המלל כו' דחשיבות דגע"ג הוא משום דעומד לעשות טלאי לבגד עני ומש"ה בעינן שיהא בו שיעור גע"ג לאחר שימלול ויתפור בבגד ע"ש אלמא דגע"ג ג"כ אינו משום תשמיש בפ"ע רק משום טלאי ללבושיה וקשה מההיא דשבת קכ"ה, והנה הר"ן והמ"מ הביאו מהראב"ד דשירי פרזמיות היינו שבאין מטלית מצויצת דאינו עושה בהם דבר של גנאי אבל בעלמא מטלוניות פחות מגע"ג מטלטלין בשבת דראוין לכסות בהם רוק ע"ש ואע"ג דאמרינן בעלמא דפחות מגע"ג אינו מקבל טומאה ואע"ג דחזי לכסות בהן רוק מוכח דמשום זה אין להם תורת כלי לענין טומאה ורק בשבת מותר לטלטל א"כ י"ל דגע"ג דמותר לטלטל אף בבאין מטלית מצויצת ומוכח דראוין הם לשאר תשמישים י"ל ג"כ דמשום אותן תשמישים מ"מ אין להם תורת כלי לענין טומאה דאינן תשמישים חשובים וזה די"ל תורת כלי הוא רק משום דראוים לעשות מהם טלאי לבגד וכן הרמב"ם ז"ל דס"ל דכל מטלוניות פחות מגע"ג אין מטלטלין בשבת דלא חזו למידי ומטלוניות שי"ב גע"ג דמטלטלין דחזו לאיזה תשמישים בפ"ע ג"כ י"ל דמ"מ בשביל אותן תשמישים לא נחתי להו תורת כלי לטומאה אך קשה לומר כן דהא תלינן טעמא דאין מטלטלין אותן משום דלא חזו לא לעניים ולא לעשירים ובתוס' קכ"ז כתבו דגע"ג מטלטלין היינו לעניים או לעשירים בבית עניים א"כ אם זה דאמרינן בעלמא דגע"ג חזי לעניים ולא לעשירים היינו לעשות טלאי לבגדו הא לזה אינו ראוי בשבת ואם יש בהם עוד תשמישים שראוין לשבת הא באלו לא אשכחן חילוק בין עני לעשיר

והנה במה שהוכחנו ממתני' דכלים דבבגד לא איכפת לן בחסרון מלאכה אתי שפיר דברי הרמב"ם ז"ל פכ"ב דכלים מי"ב בגד מאימתי מקבל טומאה משיארוג בו גע"ג וכל הכלים הנארגין במחט כגון הכיס ואנפליא אין מקבלין טומאה עד שתגמר מלאכתן ע"ש והטעם משום דבגד שאני לענין חסרון מלאכה אך בגד הוא דוקא טווי וארוג והנארגין במחט אינן בגד והוי כשאר כלים הנעשין מצמר ופשתן ובעינן עד שתגמר מלאכתן כשאר כלים, והנה בשק אי צריך גמר מלאכה פלוגתא דר"מ ורבנן פכ"ז דכלים מ"ב דלרבנן שק שיעור דע"ד ורמ"א שק משתגמור מלאכתו ושיריו דע"ד ע"ש דלרבנן שק כיון דהוא ג"כ טווי ואריג כדאמרינן בשבת ס"ד דינו לענין זה כבגד וא"צ גמר מלאכה ולר"מ דוקא בגד ממש שא"צ גמר מלאכה ושק אף שהוא טווי ואריג לי"ל דין בגד לענין זה, והנה ז"ש הרמב"ם ז"ל דגע"ג צריך הכנה ומחשבה ע"כ אין זה יחוד להשתמש בו כמו שהוא דהא בבגד לא בעינן גמר מלאכה ורק הכנה ומחשבה לעשות בו איזה דבר

אמרינן בזבחים (צ"ד) דבגד שחישב עליה לצורה אינו מקבל טומאה כ"ז דלא מבטל למחשבתו וגרסת הרמב"ם ז"ל וכן הרא"ש ז"ל בכלים פכ"ז שחישב עליה לצורה אך גרסת רש"י ז"ל שם שחישב עליה לצייר ופי' לציירו במעשה רוקם דכל כמה דלא ציירו או מבטל למחשבתו לאו כלי הוא ע"ש וקשה טובא הא בבגד לא בעינן גמר מלאכה כדמוכח להדיא מכלים ורש"י ז"ל בעצמו כתב בזבחים שם בפחות מגע"ג דאי מחשב ליה לקריעה דלבושא מקבל טומאה ואף דאיכא חסרון מלאכה דעדיין לא עשאו טלאי ללבושו ואפשר דיש לחלוק בין חסרון מלאכה מפני שדעתו להוסיף כמו ההיא דכלים דבגד שארגו בו גע"ג ואח"כ השלים את הבגד דליכא שינוי בגוף הבגד ובין חסרון מלאכה בגופו כגון דצריך לציירו במעשה רוקם דאותן גע"ג עצמן לא נגמרו עדיין וכשחושב לתקן חלוקו לא חשיב שינוי בגוף המטלית כשיתקן בו החלוק משא"כ לציירו במעשה רוקם כיון שרוצה לשנות גוף הבגד הוי אז כמו פנים חדשות אך קשה להמציא חילוק זה וצ"ע

והנה לרש"י ז"ל בזבחים דס"ל דפחות מגע"ג מהני מחשבה יש לעיין א"כ ל"ל קרא דאריג כ"ש טמא דנפקא לן בשבת ס"ג מאו הבגד הא אריג היינו באורג מתחילה בגד שלם פחות מגע"ג א"כ כיון דאורג מתחילה בגד קטן כזה להשתמש בו אי"ל מחשבה גדולה מזו א"כ תי"ל משום מחשבה ונראה משום דמחשבה מהני רק של בעה"ב שרוצה להשתמש בו אבל של האורג לא מהני אע"ג דזה דאמרינן בעלמא עורות של בעה"ב מחשבה מטמאתן ושל עבדן אין מחשבה מטמאתן התם הטעם דשמא בעה"ב שימכור לו ירצה לעשות מהם רצועות וסנדלים והכא באריג כ"ש ל"ש זה הטעם שהרי אינו ראוי הוא לתשמיש אחר מ"מ נראה דזה הטעם צריך רק התם בעורות דא"צ יחוד שהרי ראוי הוא לעינבא כמו שהוא ורק שמא ירצה לעשות מהם רצועות וסנדלים ואיכא חסרון מלאכה א"כ אילו לא היה החשש דשמא בעה"ב הלוקח ירצה לשנותן לרצועות וסנדלים היה מחשבה של העבדן ג"כ מהני משא"כ בפחות מגע"ג דצריך יחוד דהיחוד עושה אותו לכלי אף בפחות מגע"ג ויחוד מהני רק מי שרוצה להשתמש בו ולא האורג

אמרינן בכלים פכ"ח מי"ב גע"ג שהשליכה לאשפה טהורה החזירה טמאה ואמרינן עלה בתוספתא דמיטמאת