מקדש דוד חלק ב רד

מהמקדש כמו מזבח הזהב וכדאמרינן בירושלמי שקלים שם והוי רבותא כמו מזבח הזהב דדינה כשאר כ"ש ובאה ממותר נסכים וכיון שהיא ג"כ צורך עבודה אזלינן בתר עבודה וכדברי הרמב"ם ז"ל כן הוא ג"כ בתוספתא פ"ט דמנחות ע"ש

גרסינן בכתובות (ק"ו ע"ב) רא"א מותר תרומה לקיץ המזבח מותר נסכים לכ"ש ר"ח סגן הכהנים אומר מותר נסכים לקיץ המזבח מותר תרומה לכ"ש ע"ש ונראה לפרש פלוגתייהו עפ"י הירושלמי שקלים פ"ב ה"ד גבי הא דאמרינן מותר לחמו של נזיר ירקב סברין מימר הוא לחמו הוא מותר נסכיו אמר ר"י בר' רבון מותר נסכיו ק"ק הם ויפלו לנדבה ואמרינן שם דר"י בר' בון ושמואל אמרו דבר אחד דאמר ר"י עד דאנא תמן שמעית קל דרב יהודה שאיל לשמואל הפריש שקלו ומת א"ל יפלו לנדבה והיינו משום דשקלים ק"ק הם ומותר ק"ק נופלין לנדבה כמה שפי' המפרשים ז"ל שם ומוכח מהירושלמי דמותר נסכים נופלים לנדבה וכן מותר שקלים ובההיא מותר נסכים דכתובות פי' רש"י ז"ל דהאי מותר נסכים הוא מה שהמספק נסכים מודד בשפע והלוקח מודד בצמצום ע"ש וא"כ זה הוי מותר נסכים ממש כיון דכל היין נקנה בשביל נסכים א"כ מה שנשאר הוי מותר נסכים וכן מה שפי' רש"י ז"ל שם בענין אחר דמותר נסכים דהתם היינו סאה רביעית דהמקבל עליו לספק סלתות מג' ועמדו מ"ד דמספק מד' ע"ש הוי ג"כ מותר נסכים ממש דכל דין מותר הוא ג"כ במעות שהפריש לצורך איזה קרבן כמו אם המותר בהקרבן עצמו וסלת של מנחת נסכים הוא ג"כ בכלל נסכים כמ"ש הרמב"ם ז"ל בפ' ב' מהל' מעה"ק וא"כ בקיבל עליו לספק סלתות מג' הוקבעו כל המעות לפי השער שקצב לנסכים ואח"כ כשהוזל ונתותרו מעות הוי מותר נסכים דזה לעולם בכלל מותר כמו מפריש מעות לחטאתו והוזלו טלאים דהוי מותר חטאת וכיון שהם מותר נסכים ומותר נסכים דינן לנדבה כדאמרינן בירושלמי והיינו לקיץ המזבח וזהו הטעם של מ"ד דמותר נסכים לקיץ המזבח ומ"ד דמותר נסכים לכ"ש ס"ל כיון דמותר נסכים של מספק סלתות או מה שמודד בשפע מתחילה עומד לכ"ש שכן הוא דינו או מפני התקנה א"כ אין זה בכלל מותר נסכים דנופלין לנדבה אע"ג דנראה שהוא מהלכה דכל מותר ק"ק נופלין לנדבה מ"מ זהו אינו בכלל מותר כלל דזה רק היכא שמתחילה כל המעות היה עומד לנסכים ואח"כ נעשה מותר והכא מעיקרא לנסכים הוקבעו רק מה שיהיה צריך אח"כ והשאר יהיו לכ"ש וכן מ"ד התם דמותר התרומה לקיץ המזבח הוא משום דמותר תרומה הוא מותר שקלים ואמרינן בירושלמי שם דמותר שקלים נופלין לנדבה והיינו לקיץ המזבח דמותר ק"ק נופלין לנדבה שכן הוא דינו ומ"ד דמותר התרומה לכ"ש הוא ג"כ משום כיון דס"ל דמותר התרומה דינו לכ"ש אינו בכלל מותר שקלים דמתחילה השקלים עומדים גם לכ"ש ואין זה מותר וא"כ ר"ע ור"ח סגן הכהנים לטעמייהו אזלי דהא בהא תליא דמ"ד מותר נסכים לכ"ש וא"כ אין התרומה עומדת לכ"ש א"כ ע"כ מותר התרומה לקיץ המזבח דכיון דאין התרומה עומדת לכ"ש א"כ מותר התרומה הוי מותר שקלים דנופלין לנדבה מהלכה ומ"ד מותר התרומה לכ"ש א"כ אין מותר נסכים עומד לכ"ש א"כ הוי מותר נסכים ממש דנופלין לנדבה מהלכה וא"כ ע"כ ס"ל דמותר נסכים לקיץ המזבח

אמרינן בת"כ דבגדי כהונה באין מתרומת הלשכה דכתיב בגדי קדש הם מלמד שבאין מתרומת הלשכה והנה בירושלמי תענית פ"ד ה"ד מקשינן על הא דאמרינן דכהן שעשאה לו אמו כתונת עובד בה עבודת יחיד ובלבד שימסרנה לציבור איך מהני מסירה לציבור ואמרינן דר"י היא דס"ל בההיא דשומרי ספיחי שביעית דנוטלין שכרן מתרומת הלשכה דהרוצה מתנדב וש"ח דמהני מסירה לציבור עוד אמרינן שם דאפי' תימא רבנן כי פליגי בגוף הקרבן אבל במכשירי קרבן לכ"ע מהני מסירה לציבור ועוד מקשינן שם איך היו מתנדבים עצים למערכה הא בעינן משל ציבור ומתרצינן ג"כ ר"י היא דמהני מסירה לציבור א"נ אף לרבנן דבמכשירי קרבן לכ"ע מהני מסירה לציבור ע"ש ונראה היה לומר הטעם דבמכשירי קרבן מהני מסירה לציבור אע"ג דהטעם דלא מהני הוא משום דשמא לא ימסרם יפה יפה דבמכשירי קרבן זה דצריכים להיות משל ציבור אינו לעכב דרק בקרבן עצמו כיון שהוא קרבן ציבור אם לא יהיה בא משל ציבור איך יכול הציבור לצאת ידי חובתו ולהתכפר בקרבן שאינו שלהם אבל במכשירי קרבן כגון בגדי כהונה ועצים נהי דמצותן להיות משל צבור כדמפקינן מקרא דבגדי קדש הן מלמד שבאין מתרומת הלשכה וכן בעצים מפקינן לה במנחות (כ"ב) מדכתיב על העצים אשר על האש אשר על המזבח מה מזבח משל ציבור אף עצים משל ציבור אך לא מצינו לזה עכובא שיהא פסול אם אינו בא משל ציבור דהא במלח ג"כ אמרינן שם דמה עצים משל ציבור אף מלח משל ציבור ומ"מ אינו מעכב דהא בעינן למימר התם דכהנים כיון דלי"ל לשכה יביאו מלח מתוך ביתם וכיון דבמכשירי קרבן זה דצריך להיות משל ציבור אינו מעכב מש"ה לא חיישינן שמא לא ימסרם יפה יפה והנה הר"ש ז"ל בפרה פ"ב מ"ג הביא מהתוספתא דפרה נפדית על כל פסול שבה ואם מתרומת הלשכה היתה באה דמיה נופלין לתרומת הלשכה וכתב הר"ש ז"ל שם לאפוקי דאם התנדב אחד ומסר לציבור אם נפדית אין דמיה נופלין לתרומת הלשכה דאדעתא דהכי לא אקדשום ע"ש דבפרה ג"כ מהני מסירה לציבור ובזה יש לדון אם בפרה זה דצריכה להיות משל ציבור אם הוא לעכב דאינו שייך בזה שאין הציבור יכול לפטור עצמו בשל אחרים דפרה אינה חובה להביא אך אפשר כיון דזה דבאה מתרומת הלשכה הוא משום דחטאת קרייה רחמנא דינה כשאר ק"צ דהוי לעכב ואפשר דהתוספתא אתיא כר"י דבכל קרבנות מהני מסירה לציבור

ב) וכל הקרבנות מצותן לבוא מתרומה חדשה ומפקינן מקרא דעולת חדש בחדשו חדש והביא קרבן מתרומה חדשה ואמרינן דרק למצוה קרבנות הבאות בא' בניסן צריכין להיות מתרומה חדשה אבל אם הביא מן הישנה כשר רק שחיסר מצוה והנה פרת חטאת דבאה מתרומת הלשכה משום דחטאת קריה רחמנא יש לחקור אם יש בה ג"כ מצות תרומה חדשה ונראה להביא ראיה מההיא דפ"ב דפרה רא"א פרת חטאת המעוברת כשרה וחכמים פוסלין ופי' שם הר"י מסמפונט הובא בר"ש שם דהפלוגתא הוא לענין הולד דטעמייהו דרבנן הוא משום דכתיב ויקחו אליך פרה שלא יקחו עגלה ויגדילו כדאמרינן בספרי ור"א לי"ל האי דרשה ומשמע דר"א מכשיר אף לכתחילה ואי בעינן שתבוא מתרומה חדשה כיון שלקחו כשהיא עדיין עובר ובשעת הקרבה בעינן פרה בת שתים א"כ אין כאן מתרומה חדשה ואי נימא דעבדינן כמו במותר הקטורת דפודין ואח"כ לוקחין מתרומה חדשה א"כ אמאי פליגי רבנן הא איכא עתה לקיחה כשהיא פרה והטעם דפרה א"צ לבוא מתרומה חדשה אע"ג דחטאת קריה רחמנא נראה משום דמצות תרומה חדשה הוא רק על קרבנות דזמן הקרבתן הוא לאחר א' בניסן אבל קרבנות שאין קבוע להם זמן אף אם הקריבן בשנה זו אין עליהם מצות תרומה חדשה ולפ"ז פר העלם דבר ש"צ ושעירי עכו"ם אף למ"ד דבאין מתרומת הלשכה ואף שהם קרבנות ציבור כיון דאין קבוע להם זמן אין בהם מצות תרומה חדשה אך צ"ע בזה

ובלחם הפנים יש לחקור כיון שסודרין אותו משבת לשבת אם הגיע א' בניסן באמצע השבת וא"כ צריך להקריב הבזיכין אחר א' בניסן וכיון דההקרבה אחר