מקדש דוד חלק ב קפ

יוצאין ממזבח כלום ופסק הרמב"ם ז"ל דכן עושין לדורות א"כ הסובב שהיה רחבו אמה באמה של ה' טפחים כדאמרינן בפ' שתי הלחם א"כ איך אפשר לסדר שם מערכה הא בעינן שלא יהו עצים יוצאין ממזבח כלום דמפקינן לה מקרא דעל העצים אשר על האש אשר על המזבח וצ"ע

הקשה הראב"ד ז"ל בתמיד במזבח שעשה משה איך היה שם ד' מערכות הא מקום המערכה לא היה שם אלא אמה על אמה והביא בשם תוס' צרפת שהיו מסדרין על הסובב ועל היסוד ע"ש והנה יש לעיין ע"ז הא בזבחים אפלגו תנאי אי עושין מערכה ע"ג הסובב אבל על היסוד לכ"ע אין עושין דאין זה ראשו של מזבח וצ"ל דדוקא מערכה גדולה שהיא להקטרה בעינן ראשו של מזבח משום דהקטרה בעינן בראשו של מזבח וכן מערכה שניה של קטורת צריכה ראשו של מזבח משום שהיו מקטירין שם ב' בזיכי לבונה של לחה"פ אבל מערכה של קיום האש צריכה רק להיות במזבח ויכול לסדרן על היסוד מיהו מהרמב"ם ז"ל לא משמע כן שכתב בפ"ב מהל' תמידין ה"ט מערכה ג' של קיום האש עושה אותה בכ"מ שירצה מן המזבח ומצית בה את האש ולא יצית האש למטה ויעלה אותה למזבח אלא במזבח מציתין שנאמר ואש המזבח תוקד בו מכאן להצתה שלא תהיה אלא בראשו של מזבח עכ"ל והיינו מה דאמרינן בגמרא דהצתת אליתא לא תהא אלא בראשו של מזבח וס"ל להרמב"ם ז"ל דהצתת אליתא היא במערכה של קיום האש א"כ אף היא צריכה להיות בראשו של מזבח רק במערכה של אברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב יש לחקור אי צריכה להיות דוקא בראשו של מזבח אע"ג דהקטרה בעינן ראשו של מזבח כדאמרינן בזבחים (ס"ה ע"א) מה הקטרה בראשה של מזבח כו' אפשר דזה רק בתחילת ההקטרה אבל אברים שלא נתעכלו מבערב דאין זה אלא לגמור עכולן לא בעינן לזה דוקא ראשה של מזבח וצ"ע בזה

הנה יש לעיין כשמפנה הגחלים על התפוח ומסלק המערכה ישנה כדי לעשות במקומה המערכה החדשה א"כ אותה שעה איך מקיים מצות אש תמיד תוקד על המזבח שהיא מ"ע כמ"ש הרמב"ם ז"ל פ"ב דתמידין מ"ע להיות אש יקודה על המזבח תמיד שנאמר אש תמיד תוקד על המזבח כו' בשלמא למ"ד שהיתה שם מערכה של קיום האש י"ל דאותה מערכה היתה דולקת בשעה שמפנה המערכה ישנה עד שמסדר המערכה חדשה אך למ"ד דלא היו שם אלא ב' מערכות והמערכה שניה ודאי לא היתה דולקת אז דהמערכה שניה לא היתה דולקת כלל כל היום דלא היה מסדר בה רק שיעור של ה' סאין גחלים שזהו שיעור הצריך למחתות של הקטורת כמ"ש המפרשים ז"ל א"כ בשעה שמסדר המערכה חדשה היה המזבח בלא אש לגמרי מיהו לר"י דס"ל בלחם הפנים דאם סילק הישנה שחרית וסידר החדשה בין הערבים אף היא היתה תמיד ולאו דוקא בלחם הפנים אלא בכ"מ דכתיב תמיד ס"ל כן כדאמרינן בירושלמי יומא פ"א ה"א דר"י למדה מישיבת אהרן ובניו ובשמ"ק מנחות [עיין בהשמטות שם] הקשה בנר מערבי שהיה צריך להיות דולק תמיד כשמדשנין אותו א"כ אותה שעה לא היה דולק ותי' שם כר"י בלחה"פ דאם סילק הישנה שחרית וסידר החדשה ערבית אף היא היתה תמיד ע"ש א"כ י"ל זה ג"כ במצות אש תמיד תוקד על המזבח מיהו למאן דס"ל דבעינן תמיד ממש יש לעיין אך בירושלמי יומא שם אמרינן דתנא דפליג עליה דר"י ר"מ הוא ע"ש א"כ י"ל דר"מ לטעמיה דס"ל ביומא (מ"ה) דהיו שם ד' מערכות א"כ שפיר מקיים קיום האש

ומערכה שניה של קטורת מסדרין מערבה משוך מן הקרן ד' אמות כדאמרינן בתמיד והנה אמרינן ביומא (מ"ה) דלכ"ע היתה מערכה יתירה ביוה"כ למחתה ומפקינן לה התם מקראי ויש לעיין למ"ד כולו מזבח בצפון קאי היכא עביד לה להאי מערכה דהא האי מערכה שנוטל ממנה המחתה ביוה"כ צריכה להיות במערב וכנגד הפתח כדאמרינן ביומא (מ"ה ע"ב) ואע"ג דאמרינן שם דמהאי גיסא ומהאי גיסא נמי כשר אך לכתחילה בעינן כנגד הפתח ע"ש וכיון דמערכה שניה של קטורת מסדרין במערב משוך מן הקרן ד' אמות ואמרינן בזבחים (נ"ח) הטעם משום דכולא מזבח בצפון קאי וליכא ממקום המערכה כנגד הפתח רק אמה אחת וע"כ שם היה צריך לסדר משום דמערכה שניה של קטורת ג"כ צריך שיהא כנגד הפתח ע"ש (והאי ד' אמות משוך מן הקרן הם אמה יסוד אמה סובב ואמה קרנות ואמה מקום הילוך רגלי הכהנים ע"ש] וא"כ כיון שמקום המערכה במערב לא היתה שם רק אמה כנגד הפתח איך אפשר לסדר שם ב' מערכות שהם מערכה שניה של קטורת שהיה עושה בכל יום וגם המערכה של יוה"כ הא עצי המערכה היו אמה על אמה דבהנך ד' אמות של אמה יסוד וסובב וקרנות ומקום הילוך רגלי הכהנים לא היה אפשר לסדר כמ"ש רש"י ז"ל בזבחים שם ואפשר היה לומר נהי באורך המערכה לא היה שם אלא אמה כנגד הפתח מ"מ ברוחב המזבח היה אפשר לסדר עוד מערכה אך להראב"ד ז"ל דס"ל דהתפוח היה טבלא של כ"ב על כ"ב וכל רוחב מקום המערכה לא היה רק אמה א"כ במערב כנגד הפתח לא היה מקום המערכה רק אמה על אמה א"כ ודאי אי אפשר שם לסדר רק מערכה אחת דהא הגזרין של המערכה היו אמה על אמה א"כ קשה היכא הוי עביד המערכה של יוה"כ וצע"ג

כתב בפי' הרא"ש ז"ל בתמיד דזה דאמרינן במערכה שניה של קטורת דהיה מסדר באומד ה' סאין גחלים הוא כדי שיוכל לחתות מהן בריוח סאה גחלים עכ"ל והיינו דמפרש לה אליבא דר"י דס"ל ביומא (מ"ד) דבשל סאה היה חותה אך קשה הא צריך ג"כ למחתה של בין הערבים דהא סידור מערכות לא היו רק פעם אחת ביום וא"כ בין למ"ד דבשל סאה היה חותה ובין למ"ד בשל ד' קבים היה צריך לחתות יותר מסאה והנה הרגמ"ה ז"ל בתמיד שם כתב דמש"ה היה מסדר באומד ה' סאין גחלים דבכל יום היה מכניס ה' סאין גחלים להיכל וכן פי' הראב"ד ז"ל שם וקשה טובא איך מצינו שהיה מכניס ה' סאים להיכל ואתיא דלא כמאן וצע"ג

יש לעיין למ"ד כולו מזבח בצפון קאי ואמרינן בזבחים (נ"ח) דלא היה ממקום המערכה רק אמה כנגד הפתח א"כ במקדש ראשון שהיה המזבח חסר ד' אמות מן הדרום כדאמרינן בזבחים (ס"א ע"ב) א"כ לא היה כנגד הפתח רק אמה יסוד היכא הוי עבדי מערכה שניה של קטורת דהא אי אפשר שסידרו על היסוד דהא שם היו מקטירין ב' בזיכי לבונה של לחה"פ ואין הקטרה אלא בראשו של מזבח וצע"ג [אמרינן בתמיד דכל העצים כשרים למערכה חוץ משל גפן כו' משום דכתיב על העצים אשר על האש עצים הנתוכים להיות אש ומה ניהו דוקרי שפוד דלא קטרי ושל גפן פסול משום דקטרי ופי' המפרש למס' תמיד משום דקטרי כלומר יש בהם קשרים ובשביל הקשרים אין שורפין יפה ומעלין עשן דרך קשר להיות כל שעה לח ואינו שורף יפה ומעלה עשן ואין זה כבודו של מקום כו' עכ"ל והנה מ"ש דמפני שהם לחים הם מעלים עשן קשה טובא דאדרבה להפך הוא דהיבשים מעלים עשן טפי כדאמרינן במדרש איכה (פ"א) חד מאתינס אתא לירושלם אשכח חד כהנא א"ל חבלא דקיסין כמה עבד תנן כלומר חבילה של עצים כמה עושה עשן א"ל כד יבישה הוי כולה תנן כד רטיבא היא תלתא תנן תלתא קטם ותלתא אשא אכלא כלומר כשהעצים יבשים נעשים כולם עשן וכשהיא