מקדש דוד חלק ב קסד

שיצטרפו כל החלות כולן לכשיעור דאם לא ליכא חיוב חלה כלל וה"נ בלחמי תודה דדין תרומת לחמי תודה שייך רק בכל הלחם יחד דאם יהיו שם פחות משיעור לחמי תודה אינו שייך בזה תרומת לחמי תודה כלל א"כ צריך צירוף כמו בחלה שיצטרפו כולן לכשיעור וצריך ליתנם לכלי אחד כמו גבי חלה דנותנן לסל והסל מצרפן ואע"ג דהתם גבי חלה אי לש כולן יחד א"צ ליתן אח"כ לסל התם גבי חלה דהגלגול מחייב בחלה וא"כ כיון דבשעת גלגול היו עיסה אחת ונצטרפו נתחייבו בחלה אבל הכא בתרומת לחמי תודה אין חיוב התרומה חל אלא לאחר שחיטה וזריקה ואפילו קדם ואפרשינהו בלישייהו לא חל עליהם שם תרומה גמורה וצריך לקרות עליהם שם אח"כ כמ"ש תוס' מנחות (ע"ו ע"א) ד"ה דאפרשינהו ובנדה (ו' ע"ב) (ועוד דאי אפשר לעשותן עיסה אחת כלל דאין מעשיהן שוה דאיכא חמץ ואיכא מצה אלו נילושות בשמן ואלו בלא שמן ובמצה ג' מינים חלות ורקיקים ורבוכה] וא"כ ע"כ צריך ליתן לכלי אחד לצרפן

והנה לרש"י ז"ל אתי שפיר מה דאמרינן בטהרות פ"א מ"ט ככרות הקדש שבתוך גומותיהן מים מקודשים נטמאה אחת מהן בשרץ כולן טמאות בתרומה מטמא שנים ופוסל אחד כו' וזה דבהקדש כולן טמאות הוא משום דהכלי מצרפן והקשה הר"ש ז"ל שם הא אמרינן במנחות (כ"ד) דרק בצריך לכלי הכלי מצרפן ולא מצינן ככרות צריכות לכלי דאי לחמי תודה ושתי הלחם בשחיטת הזבח הוא דקדשי וא"צ לכלי ותי' דהנ"מ מדאורייתא אבל מדרבנן אעפ"י שא"צ לכלי כלי מצרפו כדאמרינן בחגיגה ע"ש אך התוס' במנחות שם כתבו דאיכא פלוגתא דאמוראי בזה וההיא דמנחות ס"ל כרבא"ב בחגיגה דמשני התם כשצברו ע"ג קטבליא אבל אם א"צ לכלי אינו מצרפו אפילו מדרבנן ע"ש א"כ תקשה עלייהו ממתני' דטהרות ובפי' הרא"ש ז"ל בטהרות שם הקשה קושית הר"ש ז"ל ותי' כמו כן וכתב ויותר נראה לפרש דהאי כלי מיירי בתנור וס"ל תנור מקדש והיו שם גומות בתנור ע"ש ולרש"י ז"ל אתי שפיר בפשוטו דמיירי בלחמי תודה ולאחר שנתקדשו בשחיטת הזבח צריכות עוד לכלי דצריך להניחן בכלי בשעת הפרשת תרומת לחמי תודה וכיון דצריכות לכלי הכלי מצרפן ולפי' הרא"ש ז"ל קשה דהא אי אפשר לאוקמא בלחמי תודה דהני אין קדושות בתנור וע"כ האי ככרות הן של שתי הלחם או לחם הפנים א"כ מה שייך אם נטמאת אחת מהן נטמאו כולן הא שתי הלחם ניאפות אחת אחת ואף לחם הפנים דניאפות שתים שתים מה שייך לומר נטמאת אחת מהן נטמאו כולן ובתרומה מטמא שנים ופוסל אחד הא אף בשל הקדש ג"כ ע"כ אינו מטמא רק שנים

וזה שכתבו בתוס' דבעינן מוקף היינו שיגעו זה בזה י"ל דאף רש"י ז"ל ס"ל כן ותרתי בעי דאף בחלה לא סגי במה שנותנן לסל ובעינן ג"כ מוקף שיגעו כמ"ש הר"ש ז"ל בחלה שם מיהו נראה דלכ"ע אין המוקף מעכב בתרומת לחמי תודה כמו דאינו מעכב בתרומה דהא אמרינן (במנחות מ"ו) אם לאחר זריקה נטמא לחמה דתורם מן הטהור על הטמא ואע"ג דהכא אי אפשר למיעבד מוקף שלא יטמאו הטהורות דהא זהו הטעם בתרומה דאינה ניטלת מן הטהור על הטמא משום מוקף וע"כ כיון דלא אפשר בענין אחר עבדינן בלא מוקף וכן באומר יקדשו ארבעים מתוך שמונים כתבו התוס' בפ' התודה דצריך להפריש י"א חלות מכל מין ומין דאינו יודע איזו הן הקדושות ע"ש ואע"ג דהכא אפשר שהחולין מפסיקין שא"י איזו הן וליכא מוקף]

ובמנחות (ע"ז ע"ב) איבעי לן בתרומת לחמי תודה אי מדמעת כשאר תרומה וכתב רש"י ז"ל שם היינו אי צריכה ק"א לביטול והנה יש לעיין דהא מיבמות (פ"א ע"ב) נראה דאף קדשים דינן כתרומה דצריך ק"א לביטול דאמרינן שם חתיכה של חטאת טמאה שנתערבה בק' חתיכות חטאת טהורות וכן פרוסה של לחם הפנים טמאה שנתערבה בק' פרוסות של לחם הפנים טהור תעלה ע"ש ונראה מזה דצריך ק"א לביטול א"כ הכא אפילו אי תרומת לחמי תודה אינה כשאר תרומה מ"מ צריכה ק"א מדין קדשים ואף שאר לחמי תודה צריכין כן מיהו אפשר היה לומר דמיירי הכא שנתערבה פרוסה מתרומת לחמי תודה בשאר לחמי תודה כשרות דהביטול הוא רק על התרומה ולזה איבעי לן אי דינה כתרומה דצריכה ק"א או לא אך רש"י ז"ל פירש שם דמיירי שנתערבו תרומת לחמי תודה בחולין ע"ש ואפשר דלעולם בקדשים א"צ ק"א לביטול וזה דחטאת ולחם הפנים צריכין ק"א הוא משום דהם קדשים הנאכלים רק לכהנים ואלו דינן כתרומה לענין ביטול כיון דאיכא בהו איסור זרות לא גריעי מתרומה דצריכים ק"א אבל לחמי תודה הנאכלים לכל אדם א"צ ק"א ורק בתרומת לחמי תודה איבעי לן דבשביל התרומה תהיה צריכה ק"א

ונראה דזה נמי מה דאמרינן בתוספתא שלהי שקלים א"ר יוסי שהאוכל ק"ק לאחר זריקת דמים משלם את הקרן ואינו משלם את החומש ר"י בנו של ריב"ב אומר משלם קרן וחומש לכהנים וכהנים לוקחין בהן שלמים ומקריבין אותן לגבי מזבח ע"ש ולכאורה קשה טובא לר"י בנו של ריב"ב מה שייך קרן וחומש לאחר זריקה ולפ"ז משום דק"ק לאחר זריקת דמים נהי דאין בהם מעילה אך כיון דאין נאכלים אלא לכהנים ויש בהם איסור זרות דינן כתרומה דזר האוכל אותן משלם קרן וחומש ומש"ה משלם קרן וחומש לכהנים כדין אוכל תרומה דהקרן וחומש הוא לכהנים ומש"ה נמי הכהנים לוקחין בהם שלמים דכמו האוכל תרומה צריך לשלם חולין ואח"כ נעשין תרומה ה"נ באוכל קדש התשלומין שלו צריכים ליעשות קדש ומש"ה לוקחין בהם בהמה ומקריבין אותה שלמים וזה דמקריבין שלמים אעפ"י שמה שאכל היה ק"ק משום דלא אפשר כיון דהתשלומין הם לכהנים וק"ק הנאכלים הם חטאת ואשם שהן באין רק על חטא ומש"ה קתני רק האוכל מק"ק לאחר זריקת דמים ולא קתני הנהנה דבהנאה לכ"ע ליכא חומש דלאחר זריקת דמים ליכא מעילה ורק באוכל דמדין אוכל תרומה הוא]

עוד איבעי לן התם בתרומת לחמי תודה אי חייבין עליהם חומש היינו בזר האוכלן כשאר אוכל תרומה ע"ש והנה יש לעיין דאי הוי כאוכל תרומה א"כ צריך לשלם קרן וחומש מן החולין וע"י התשלומין יעשו תרומת לחמי תודה ואיך אפשר זה נהי דאיכא גזיה"כ בזר שאוכל תרומה דע"י התשלומין נעשו החולין תרומה אך איך אפשר שע"י התשלומין יהיו נעשו קדשים ויהיו תרומת לחמי תודה שהרי זה לא מצינו באוכל תרומה ואפשר שאין כונת הש"ס דע"י התשלומין יעשו תרומת לחמי תודה גמורים רק יהיה דינן כשאר תרומה בעלמא דהתשלומין הם מדין תרומה ולא מדין קדשים ואפשר דאף בבכורים כן דחייבין עליהם חומש כתרומה אפשר דע"י התשלומין רק יעשו כשאר תרומה ולא הוי כבכורים גמורים דצריכים חומה

אמרינן בפ' התכלת בנטמא לחמה לאחר זריקה דתורם מן הטהור על הטמא וכן ביצא לחמה דתורם ממה שבפנים ע"מ שבחוץ ויש לחקור דזה דאינו תורם מן הטמא על הטהור הוא משום דהוי מן הרעה על היפה וכמו בשאר תרומה דאין תורמין מן הטמא על הטהור בשביל זה וכ"ש הכא שהטמאה והיוצאת אסורה לגמרי אף בהנאה דאף לדין דוהרימכם את חלבו ממנו שוותה תרומת לחמי תודה לתרומה או הטעם משום דתרומת לחמי תודה טעונין תנופה דהוי עבודה ואין עושין עבודה בפסולים אבל