מקדש דוד חלק ב קסג

מעכב א"כ הוא מן המליקה והא כיון דחותך רוב בשר אחר הסימן נימא על הרוב בשר וכי מתה עומד ומולק ע"ש והנה בזה אפשר לומר כמ"ש דאף למ"ד רוב בשר מעכב מ"מ אינו מן המתיר ולא אמרינן בזה וכי מתה עומד ומולק אך כקושית השמ"ק יש להקשות למ"ד מחזיר סימנים אחורי עורף ומולק הא שדרה ומפרקת לכ"ע מעכב ומתיר הוא כמ"ש בתוס' שהם ב' מתירים מפרקת וסימן א"כ נימא על השדרה ומפרקת וכי מתה עומד ומולק כיון שכבר מלק הסימן

ונראה דלמ"ד רוב בשר אינו מעכב אף שצריך רוב בשר לכתחילה אין זה מן המליקה כלל וזה שצריך לכתחילה הוא רק משום דלדם הוא צריך וכמ"ש השמ"ק ס"פ ק"ק על הא דאמרינן שם בחטאת העוף מאי לא יבדיל א"צ להבדיל וכתב השמ"ק דמסברא הייתי אומר דצריך להבדיל משום דלדם הוא צריך ע"ש א"כ גלי רק קרא דא"צ להבדיל אבל רוב בשר בעינן משום דלדם הוא צריך והוא כמו בבהמה דבחולין סגי ברוב שנים ובקדשים בעינן שנים לכתחילה כדאמרינן ביומא דמצוה למרק משום דלדם הוא צריך. ובזבחים זה דצריך למרק ג"כ אינו רק על הסימנים כ"א הבשר ג"כ צריך לחתוך כדמוכח בירושלמי יומא גבי הביאו לו את התמיד קרצו ומירק אחר שחיטה על ידו ואמרינן שם דכ"ג שוחט שנים או רוב שנים ע"ש ומוכח דאף כששוחט כ"ג שנים ג"כ צריך למרק דאף הבשר צריך לחתוך כדי להוציא את הדם. והנה הרמב"ם ז"ל השמיט דין זה דבחטאת העוף צריך רוב בשר לכתחילה וכבר עמד ע"ז הלח"מ פ"ו מעה"ק ונראה דהרמב"ם ז"ל לטעמיה אזיל דאף בבהמה השמיט דין דצריך למרק לכתחילה וכתב בפ"ד מעה"ק ה"ט דאף לכתחילה שוחט בה שנים או רוב שנים ע"ש אמרינן בחולין לר"י דקי"ל הלכתא כוותיה דצריך לשחוט את הורידין כדי להוציא את הדם אם צריך כן בשחיטת חולין כ"ש במליקה דכל עצמו לדם הוא צריך רק אמרינן שם דורידין מנקבין אפילו בקוץ ויש לעיין אם גם במליקה כן]

ד) אמרינן בזבחים (ס"ד ע"ב) דמליקה היא מעבודות קשות שבמקדש ואמרינן דאוחז ב' גפיי בב' אצבעותיו וב' רגלים בב' אצבעותיו ומותח צוארו על רוחב גודלו ומולק ע"ש ויש לעיין למה לו לעשות כן יאחז בשמאל וימלוק בימין ונראה משום דכל היכא שצריך לאחוז בשעת עבודה אף האחיזה צריכה להיות בימין וכן מצינו גבי קמיצה דאמרינן במנחות (ז' ע"א) אי אין קומצין מכלי שע"ג קרקע וצריך לאחוז הכלי בשעת קמיצה אמרינן א"כ הוצרכתה ג' כהנים וכתב השמ"ק שם ז"ל ג' כהנים חד להגביה הכלי כשקומצים וחד לקמוץ וחד להגביה הכלי שמקדש הקומץ דהקומץ לא היה יכול לקמוץ ולהגביה הכלי שהרי היה קומץ בימין וא"כ לא היה יכול להגביה לאחוז הכלי כי אם בשמאל ומסתברא דהכל נעשה בימין עכ"ל וצ"ל דמליקה נמי פסולה ע"ג קרקע וצריך לאחוז וא"כ צריך דוקא לאחוז בימין וג"כ למלוק בימין

אמרינן בפ"ב דזבחים כ"מ שנאמר אצבע וכהונה אינו אלא ימין ומסקינן דאו אצבע או כהונה ע"ש והנה יש לעיין ל"ל אצבע כלל דהא אצבע לא כתיב אלא בחטאת וכיון דבחטאת כתיב נמי כהונה כדאמרינן בגמרא שם לעיל א"כ תי"ל משום כהונה ול"ל אצבע כלל ונראה דזה דאמרינן כ"מ שנאמר כהונה אינו אלא ימין היינו שצריך יד ימין וכמו בכל העבודות שנאמרה בהם כהונה אבל הא דאצבע דאינו אלא ימין היינו שהאצבע צריכה להיות ימנית דהא בזבחים (נ"ג ע"א) במתן דם של חטאת אמרינן דטובל אצבעו הימנית המיומנת שבימין ושאר אצבעות אף של ידו הימנית חשיב שמאל לגבה ומש"ה צריך בחטאת להא דאצבע אינו אלא ימין היינו שהאצבע תהיה ימנית ובמליקה אע"ג דצריכה ג"כ להיות בימין ומלק בשמאל פסול ומ"מ המליקה היא בגודלו ולא בהמיומנת שבימין משום דבמליקה לא כתיב אצבע כ"א כהונה ואף כשעושה באצבע לא בעינן אצבע הימנית

ובמלק בלילה פסק הרמב"ם ז"ל פ"ז מפסה"מ דאינו מטמא בגדים אבית הבליעה והקשה הלח"מ שם הא הרמב"ם ז"ל פוסק כר"י בשחט בלילה דתרד וא"כ מליקת לילה תרד וא"כ אין זו מליקה המתרת את האיסור ואמאי אינה מטמאה בגדים אבית הבליעה וכתב דהרמב"ם ז"ל יפרש ההיא דמליקה המתרת את האיסור בענין אחר כלומר לא לענין שאם עלה לא ירד ולא כהתוס' שכתבו דמתני' דמלק בלילה דאינו מטמא בגדים אבית הבליעה כר"ש אתיא ולר"י כיון דאם עלה ירד אין זו מליקה המתרת את האיסור ע"ש והנה אם נפרש במליקה המתרת את האיסור דבעינן דוקא שיועיל לענין שאם עלה לא ירד יש לעיין למ"ד בדם לעולם אם עלה ירד א"כ בחטאת העוף שאין למזבח אלא דמה יהיו כל פסולי מליקה מטמאין בגדים אבית הבליעה דאין זו מליקה המתרת את האיסור שאין המליקה מועלת לשום דבר וצ"ע

ובמקום מליקה של חטאת העוף דאמרינן מליקה בכ"מ כשרה יש מחלוקת הראב"ד והרז"ה ז"ל במס' קינין אי צריכה מזבח ודעת הראב"ד ז"ל דנהי דמליקה כשרה בין למעלה בין למטה מ"מ במזבח בעי והרז"ה ז"ל נחלק עליו שם ועיין בשמ"ק זבחים בהשמטות והנה אי נימא דבעינן מזבח יש לעיין הא דממעטינן אותו בצפון ולא בן עוף בצפון איך משכחת לה למ"ד כולו מזבח בצפון קאי הא לעולם חטאת העוף בצפון וכ"ש עולת העוף דלכ"ע צריכה ראשו של מזבח כדאמרינן בגמרא מה הקטרה בראשו של מזבח אף מליקה בראשו של מזבח וכן למ"ד כולו מזבח בדרום קאי קשה אדרבה ל"ל למעוטי בן עוף מצפון כיון דצריך מזבח לא משכחת לה צפון כלל וכן למ"ד בר"פ ק"ק דמזבח אף שאינו בצפון מ"מ דינו כצפון מקרא דוזבחת עליו כו' א"כ ג"כ בן עוף לעולם בצפון וצ"ל דזהו רק אליבא דריב"י דס"ל בפ' ק"ק דמזבח חציו דינו כצפון וחציו כדרום יש לחקור בעולת העוף דצריכה ראשו של מזבח אי כשרה מליקתה על הרצפה לאחר שקידש דוד רצפה אע"ג דאמרינן דזה דקידש רצפה הוא רק להקטרה ולא לדמים מ"מ זה דמליקה דעולת העוף צריכה ראשו של מזבח גמרינן מדכתיב ומלק והקטיר מה הקטרה בראשו של מזבח אף מליקה בראשו של מזבח היינו דבעינן שיהא מזבח לענין הקטרה א"כ רצפה לאחר שקידש דוד דחשיב מזבח לענין הקטרה ה"נ חשיב מזבח למליקה]: סימן כט שתי הלחם ולחמי תודה

לחמי תודה הם מ' חלות ומפרישין מהם תרומה ד' חלות חלה מכל מין ומין והם הנקראים תרומת לחמי תודה והרמתן צריכה להיות מן המחובר כדדרשינן במנחות (ע"ז ע"ב) והקריב ממנו מן המחובר ופי' רש"י ז"ל שם שיהיו כולן בכלי אחד ובתוס' נחלקו ע"ז וכתבו דנראה דא"צ אלא מוקף בעלמא כמו גבי תרומה ע"ש ונראה לומר לרש"י ז"ל דהכא בעינן צירוף כמו גבי חלה כדאמרינן בחלה פ"ב נותנן לסל שהסל מצרפן והטעם דשאני בין חלה לתרומה דבתרומה בעינן רק מוקף בעלמא ובחלה בעינן צירוף משום דכל חטה וחטה חייבת בתרומה בפ"ע ומש"ה לא בעינן צירוף ורק דין מוקף יש אבל בחלה דאין חיוב חלה עד שיהיו שם ה' רבעים קמח ועוד בעינן צירוף