מקדש דוד חלק ב קסא

חטאת העוף שעשאה למעלה אילו היה הדין שפסולה למעלה היה שינוי מקום ממש והוי כמו מליקת חוץ וכמאן דחנקינהו דמי וליכא שם מליקה עליה כלל א"כ לא שייך עליה שם פסול של מליקת מעלה דאין כאן מליקה אלא דלא אפשר לתקונא דלא אפשר תו למלוק למטה והוי כמו בעולת העוף שמלק בה סימן אחד למטה אע"ג דלא אפשר תו לתקונא כיון דאין שם מליקה עליה ואין שם פסול עליה יכולה להמשך וליעשות חטאת העוף ה"נ היתה חטאת העוף שעשאה למעלה יכולה להמשך בסימן שני וליעשות עולת העוף

הנה יש לעיין כיון דכל הטעם דחטאת העוף שעשאה למעלה כמעשה עולה לשם עולה דאינה נמשכת לעולת העוף הוא משום כיון דמלק בה סימן אחד איפסילא משום חטאת שלא לשמה א"כ בסבור שהיא עולה ועשאה למעלה כמעשה עולה לשם עולה כיון דקי"ל דעקירה בטעות לא הוי עקירה וא"כ לא נפסלה משום חטאת שלא לשמה א"כ תמשך ותיעשה עולת העוף ומזה נראה דכל דסבור דעושה כתקנה אינה נמשכת דזה דנמשכת הוא ג"כ מדין עקירה ועקירה בטעות לא הוי עקירה [הנה להשטות בתוס' (ס"ז ע"א) דלהמשך בעינן ב' דברים הפוסלים בראשון ועולת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת איכא ב' דברים הפוסלים בעולת העוף עשיית מטה ומליקה בסימן אחד ע"ש יש לעיין למ"ד שהייה בסימן שני בעולת העוף אינו פוסל אימתי נמשכת דהא כי מלק בה סימן אחד יכול אח"כ להשלים הסימן השני אימתי שירצה ואף שלאחר שמלק סימן אחד היזה ממנה כמעשה חטאת העוף היינו שהיזה ואח"כ מיצה מ"מ אף לאחר שהיזה ממנה ג"כ יכול להשלים הסימן השני דמה שעשה הזאה בעולת העוף אינו פוסל כל שיש בה עוד דם הנפש שיכול לעשות מיצוי וכמ"ש תוס' ס"ו ע"ב ד"ה ואלא וא"כ אימתי חל הפסול של מליקה בסימן אחד הוא רק לאחר שכלה דם הנפש ואז אי אפשר להמשך דהא בעינן משיכה קודם הזאתה וצע"ג]

והנה בזה דמקשינן שם דחטאת העוף שעשאה למעלה תמשך ותיעשה עולת העוף כתב רש"י ז"ל דס"ד דע"י המשכה עולה ג"כ לשם חובה והשמ"ק שם כתב דדוחק לומר דהמקשה לא ידע מסקנת הש"ס דכי אמר ר"י לאפוקי מידי מעילה לאסוקא לשם חובה לא קאמר והקשה דא"כ מאי נ"מ אם תימשך ותיעשה עולת העוף אי לענין שלא תיאכל הא חטאת שלא לשמה ג"כ אסורה באכילה ואי למעילה הא חטאת שלא לשמה ג"כ אינה יוצאה מידי מעילה ע"ש ונראה דנ"מ לענין מעילה דעולת העוף שנתמצה דמה מוראה ונוצה יצאו מידי מעילה כדאמרינן בשלהי תמורה ובחטאת שלא לשמה דבת מעילה היא דאין זריקתה מוציאה מידי מעילה אין חילוק בין גופה למוראה ונוצה דבחטאת העוף מוראה כגופה ובת אכילה היא ופיגל באלל נתפגלה מוראה כדאמרינן (בזבחים ל"ה)

הקשו בתוס' שם ד"ה חטאת על הא דמקשינן בגמרא אי הכי חטאת העוף שעשאה למעלה תימשך ותיעשה עולת העוף דמ"ש דמקשינן מחטאת העוף ולא פריך משאר ק"ק ששחטן בדרום לשם קק"ל דימשכו ותי' דלא פריך אלא מקינין דאמרינן דאין הקינים מתפרשים אלא או בלקיחת בעלים או בעשיית כהן וכיון דעשיית כהן מהני הלכך תיהני נמי הכא שתמשך אבל בשאר קרבנות לא מהני כלל עשיית כהן כו' עכ"ל [לפי הגהת השמ"ק שם] וקשה טובא הא זה דאין הקינין מתפרשין אלא או בלקיחת בעלים או בעשיית כהן אין זה רק בקינין כי אם גם בבהמה כן כדמוכח ביומא (מ"א ע"א) דמקשינן שם ע"ז דאין הקינין מתפרשין כו' מב' שעירי יוה"כ דהגורל עושה חטאת ואין השם עושה חטאת ואע"ג דלא שעת לקיחה ולא שעת עשייה כו' וע"ש בתו"י שם שכתבו להדיא דכל הקרבנות ילפינן מקינין לענין זה ועיין בשמ"ק כריתות (כ"ח ע"א) שכתב ז"ל אע"ג דהכא לא בקינין איירי מ"מ קים ליה דר"ח אמר מילתיה בשאר קרבנות דאין שייך בהן קביעות אלא בהפרשה או בעשיית כהן עכ"ל וצ"ע

ובזה דאמרינן דעולת העוף שעשאה למטה דממשכא כתבו התוס' שם (ס"ח ע"א) דמדאורייתא כשר לגמרי והנה יש לעיין דדינא דעולת העוף שעשאה למטה דנמשכת לחטאת העוף הוא ג"כ במתנדב עולת העוף דליכא עליו חיוב חטאת כלל ואף במחויב קן הא לעולם החטאת קרבה ראשונה וא"כ כשעשה אח"כ העולה כבר אינו מחויב חטאת ואיך אפשר להיות חטאת העוף בלא חטא בשלמא לרש"י ז"ל בתמורה (כ"ו ע"א) דאף שאינו חייב חטאת והפריש ג"כ חל עליו שם חטאת שפיר אך להתוס' שם דלא אפשר כלל לחול שם חטאת אם אינו חייב איך חל כאן וצ"ל דזה דאינו חל שם חטאת כשאינו מחויב אין זה דאי אפשר להיות חטאת כלל בלי חיוב רק דמי שאינו מחויב חטאת אין בו כח לקרות שם חטאת אבל כל שנעשה חטאת בענין אחר כגון ע"י שינוי מעשה כהן אפשר לחול וכן מצינו (בזבחים ט') גבי פסח שלא בזמנו ששחטו שלא לשמו דנעשה שלמים ומקשינן ואימא כל דשחיט לשמיה להוי כותיה ומשנינן דוחין קדשים הנאכלים אצל קדשים הנאכלים ומקשינן אטו חטאת ואשם לא מתאכלי כו' א"כ בעינן למימר דפסח ששחטו לשם חטאת יהיה חטאת אע"ג דליכא כאן חטא דע"י שינוי מעשה אפשר לחול ואדרבה לרש"י ז"ל יש לעיין שכתב בתמורה שם במפריש חטאת מי שאינו מחויב דחל עליו שם חטאת רק מתה דאינה קריבה כיון דאין לה על מה לבוא ע"ש א"כ הכא נהי דחל שם חטאת אך אין הקרבן כשר דאין לו על מה לבוא והכא משמע דהקרבן כשר וגם יוצא מידי מעילה וע"כ צ"ל דחטאת הנעשה ע"י שינוי מעשה כהן חלוק לגמרי בדינא [הנה לפמ"ש בתוס' דעולת העוף הנמשכת לחטאת מדאורייתא יתא עולה אף לחובה יש לעיין א"כ בחטאת העוף הבאה על הספק דאינה נאכלת אמאי יתנה בעולת העוף ויעשה כמעשה חטאת העוף דממ"נ אי חטאת היא הרי חטאת היא ואם עולה היא כיון שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת הרי נמשכת ונעשית חטאת העוף ותהא נאכלת ממ"נ וגם לא יהיה בה ספק חולין בעזרה ואפשר דזהו דאסור לחשוב בקדשים הוא אפילו אם ע"י המחשבה נמשכת ונעשית חטאת העוף ונמצא דכאורחיה קא מחשב אף זה אסור וצ"ע בזה]

והנה בעולת העוף הנמשכת ע"י מליקתה להיות חטאת העוף דאמרינן דאינה עולה לשם חובה יש לחקור אם מזה מדמה לכתחילה אם זה דאמרינן דיצאה מידי מעילה הוא רק בעבר והיזה אבל לכתחילה אינו מזה כמו דאינו עולה לשם חובה או דמזה אף לכתחילה רק דאינו עולה לשם חובה והנה השמ"ק (ס"ז ע"א) על הא דמקשינן דחטאת העוף שעשאה למעלה ג"כ תמשך לעולת העוף הקשה למאי נ"מ כיון דאינו עולה לשם חובה ולמעילה ג"כ אין נפקותא דחטאת העוף שלא לשמה ג"כ יש בה מעילה ותירץ דנ"מ לענין הקטרה שאם עלה הבשר למזבח לא ירד ומקטירין אותו כדין עולת העוף ע"ש ונראה מזה דרק אם עלה לא ירד אבל לכתחילה אין מקטירין הבשר כדין עולת העוף אפילו אם תמשך לעולת העוף ונראה דס"ל דזה דאמרינן לאסוקא לחובה לא קאמרינן לאו דוקא לאסוקא לחובה אלא ה"נ דאין מקריבין אותו לכתחילה וא"כ עולת העוף הנמשכת ע"י מליקה להיות חטאת העוף אין מזין מדמה לכתחילה אך י"ל דהשמ"ק ס"ל כתי' הראשון שבתוס' דזה דאמרינן דלאסוקי לשם חובה לא קאמרינן הוא מדאורייתא אבל להתי' השני דאין זה אלא מדרבנן אפשר דמזין לכתחילה מיהו בפשוטו פסולה לגמרי מדרבנן: