מקדש דוד חלק ב קנד

ראוי לפתח אהל מועד דאין ראוין להקרבה ומוכח מזה דמה דממעטינן מאל פתח אהל מועד הוא רק דעיקר הקרבן יהא ראוי לפתח אהל מועד ובלא קרא דעולה המעלה מבשר חטאת היה חייב דקרבן שראוי לפתח אהל מועד כל שמעלה ממנו בחוץ חייב ומקרא דהעולה ממעטינן מעלה בשר חטאת דבעינן שמה שהעלה יהיה ראוי להעלאה וא"כ אי הוי ס"ל דכוס עושה חברו שירים והעלה אותו בחוץ היה פטור דזה דשירים אין ראוין לזריקה אין זה רק משום שכבר זרק וא"צ לזריקה דהא למ"ד פסול עושה שירים וכן כוס פסול עושה שירים אע"ג דצריך לזריקה אינו יכול הכשר לחזור ולקבל ולזרוק מפני שכבר נעשו שירים ואין ראוין לזריקה כמ"ש רש"י ז"ל זבחים (ל"ד ע"ב) ע"ש א"כ שירי הדם הוי כמו בשר חטאת דאינו ראוי לזריקה והמעלה ממנו בחוץ פטור [אי לאו לר' נחמיה דס"ל דבשביל נתינת שירים גופא מקרי ראוי להעלאה] אבל לפי מה דס"ל להרמב"ם ז"ל דכוס עושה חברו דיחוי אבל שירים לא הוי משום דלאו אדעתא דהאי כוס זרק כמ"ש רש"י ז"ל בתמורה (כ"ב ע"ב) א"כ זה דהכוס השני אינו ראוי בפנים הוא משום ב' דברים משום דהוי דחוי ופסול וגם כיון דכבר זרק וא"צ תו לזריקה ובשביל זה דהוא פסול משום דיחוי אין לפוטרו בחוץ דפסול דיחוי הוא פסול כזה שאם עלה לא ירד דהא כל פסולי בקדש דאם עלו לא ירדו הו"ל ג"כ דחויין דכל פסול שבטל אח"כ פסולו אמרינן כיון דאידחי אידחי א"כ בכל פסול יש ג"כ דיחוי ומ"מ אמרינן דאם עלה לא ירד וזה דאינו ראוי לפנים מפני שכבר עשה הזריקה וא"צ לו אין לפוטרו בחוץ דמקרא דאל פתח אהל מועד אין לפוטרו כיון דעיקר הקרבן ראוי לפתח אהל מועד ומקרא דהעולה לא ממעטינן רק בשר חטאת ובשר אשם שגוף הדבר אינו ראוי להעלאה אבל האי דם כיון דראוי הוא לזריקה רק שא"צ בשביל שכבר עשה הזריקה מדם אחר זה לא ממעטינן וכל שהקרבן כשר כל המעלה ממנו דבר שראוי להעלאה חייב

כתבו התוס' זבחים (ל"ט ע"א) בחד תי' דזה דאמרינן לר"נ שירי הדם שהקריבן בחוץ חייב לר' יוחנן הוא רק בשירים הפנימים אבל בחיצונים פטור ומתני' רק דחטאת שקיבל דמה בכוס אחד נתן בפנים וחזר ונתן בחוץ חייב דמוקמינן לה כר"נ מיירי בחטאת הפנימית וסוגיא דשמעתא דזבחים ל"ט אתיא דלא כר"י ולא תקשה ברייתא דהתם דלא מפליג בדידיה משום דכולה בפנימיים קא מיירי ע"ש והנה יש לעיין דתקשה מהתוספתא פי"ב דקרבנות בעולה שקיבל דמה בכוס אחד דקתני ג"כ נתן בפנים וחזר ונתן בחוץ חייב שכולו ראוי בפנים ע"ש וע"כ כר"נ דשירי הדם שהקריבן בחוץ חייב ומוכח דאף בחיצונים כן וצ"ע

כתב הרמב"ם ז"ל פי"ח מעה"ק דשעיר המשתלח ששחטו בחוץ חייב מפני שראוי לפנים לוידוי וכתב המנחת חינוך מצוה ת"מ דלהרמב"ם ז"ל חייב אף על העלאה ונראה דזה ודאי ליתא דעל העלאה אף הרמב"ם ז"ל יודה דפטור דאף דס"ל להרמב"ם ז"ל דזה דהוא ראוי לוידוי חשיב ראוי לפתח אהל מועד זה מהני רק לחייבו על השחיטה אבל על העלאה דבעינן ג"כ שמה שמעלה יהא ראוי להעלאה דהא מעלה מבשר חטאת אע"ג דהקרבן הוא ראוי לפתח אהל מועד מ"מ פטור כיון דמה שהעלה אינו ראוי להעלאה א"כ בשעיר המשתלח אף אם העלה מאימוריו כיון דאין בו הקרבה הוי כמו מעלה מבשרו דפטור דלא שני בו בין בשרו לאימוריו ומדוקדק לשון הרמב"ם ז"ל שם שני שעירי יוה"כ ששחטן בחוץ כו' דרק על השחיטה חייב

אמרינן בזבחים ק"י מנחה שלא נקמצה והקריבה בחוץ פטור ויש לעיין מאי איריא שלא נקמצה אפילו נקמצה ולא נתקדש הקומץ בכלי ג"כ פטור בחוץ דהא אינו ראוי לפתח אוהל מועד דהא בפנים כה"ג ירד כדאמרינן בזבחים (פ"ג ע"ב) דקמצים שלא קידשו בכלי ירדו ואפשר דמש"ה חייב בחוץ משום דראוי להקריב הקומץ על מזבח הפנימי דהא אמרינן בזבחים (כ"ז ע"ב) שאין המזבח החיצון מקדש פסולים אלא הראוי לו והפנימי בין ראוי לו בין שאינו ראוי לו ופי' רש"י ז"ל דהיינו קמצים שלא קדשו בכלי וא"כ כיון דאם הקטיר על מזבח הפנימי לא ירד חייבין עליו בחוץ אך זה שייך רק לפי' הראשון שבשמ"ק שם דלא ירדו ממזבח הפנימי ומקטירין אותו שם אבל לפי' השני שם דאין מזבח הפנימי ראוי להקטרה כלל רק אם עלו קמצים שלא קדשו בכלי למזבח הפנימי וחזרו ועלו למזבח החיצון לא ירדו ממזבח החיצון ודאי לא שייך לחייב על קמצים שלא קידשו בכלי בחוץ מפני שראוי להעלותן למזבח הפנימי ואח"כ למזבח החיצון דזה דאם עלו לא ירדו חייבין עליו בחוץ הוא משום כיון דבדיעבד הוי הקטרה מקרי ראוי לפתח אהל מועד אבל הכא כיון שאם יעלו הקמצים תיכף למזבח החיצון ויוקטרו שם אין זה הקטרה רק אם יעלו קודם למזבח הפנימי א"כ מחוסר בהן איזה מעשה שיהו ראוין להקטרה אף בדיעבד והוי מחוסר מעשה בגופו וכה"ג מקרי אינו ראוי לפתח אהל מועד

ה) אמרינן בר"פ פרת חטאת דהזב והזבה כו' והמצורע שהקריבו חטאתם ואשמם בחוץ פטורין משום שהם מחוסרי זמן בבעלים דמיירי שהפרישו בתוך ימי ספירתן כמ"ש רש"י ז"ל ר"ש אומר הרי אלו בל"ת דכל שאינו ראוי עכשיו וראוי לאחר זמן ה"ה בל"ת ע"ש ויש לעיין מנ"ל שיהו ראוין לאח"כ שמא יסתרו ספירתן ואיך מחייבין אותו בחוץ ונראה מזה דכל שראוין לבוא לפתח אהל מועד אח"כ אף בספק מקרי ראוי לפתח אהל מועד וראיה לזה ג"כ ממה דאמרינן ביומא (ס"ג ע"ב) ד"ה שעירי יוה"כ עד שלא הגריל עליהן חייב על שתיהן בחוץ ומקשינן למאי חזי אמר ר"ח הואיל וראוין לשעיר הנעשה בחוץ ומ"ש משום דחזי לשעיר הנעשה בפנים ואמרינן משום דמחוסר הגרלה כמחוסר מעשה דמי ועיין ברש"י ז"ל שם ויש לעיין ל"ל טעם דמחוסר הגרלה כמחוסר מעשה דמי תיפוק ליה דמי יאמר שיעלה עליו הגורל לה' שמא יעלה עליו לעזאזל ועל העזאזל הוא פטור כדאמרינן שם דלאחר שהגריל חייב על של שם ופטור על של עזאזל ומוכח כיון דיכול להיות שיהא ראוי לפתח אהל מועד חייבין עליו בחוץ אך נראה דזה דוקא כשכבר יש עליו שם קרבן כההיא דהתם דאף קודם הגרלה שם חטאת עליהן רק המניעה משום אינו ראוי לפתח אהל מועד וה"נ בזב וזבה שהפרישו קרבנותיהן כיון דחל עליהם שם קרבן קודם זמנן רק שאינו ראוי לפתח אהל מועד כיון דאפשר שלא יסתרו ויהיו ראוין חייבין עליהן

כתב הרמב"ם ז"ל בפי' המשנה שם על ההיא דהזב והזבה היולדת והמצורע שהקריבו מחוסר זמן בבעלים ז"ל ומה שאמר אשמו ר"ל מחויב אשם ומי הוא הוא המצורע ולא היו פטורין אלא לפי שהן עומדין בטומאה או בהרחקה ואינן ראוין לקרבן עד שמקריבין החטאת והאשם שהן חייבין בפנים ואח"כ יהיו ראוין לקרבן עולה או שלמים אם היה נזיר ולפיכך אם קדם הקרבן שמכשיר אותן והוא החטאת או האשם ויצאו מכלל מחוסר זמן ואח"כ הקריב כל מה שמקריב אח"כ עולותיהן או שלמיהן בחוץ חייב לפי שבעלי הקרבן הזה אינן מחוסרי זמן ולפיכך היה הקרבן ראוי ואינו מחוסר זמן בעלי' עכ"ל והיינו אף אם מקריב ביום הראוי להקרבה רק קודם שהביא האשם והחטאת המכשיר אותו להבאת שאר קרבנות מקרי הנך קרבנות מחוסרי זמן בבעלים וזהו כפי מה דאמרינן במנחות (ה' ע"א) דהקדים חטאתו לאשמו דמקרי מחוסר זמן לפי שעדיין אינו ראוי לחטאת קודם שהקריב אשמו אך יש לעיין על הרמב"ם ז"ל דחשיב אף את העולה אם הקדימו הוי מחוסר