מקדש דוד חלק ב קנב

השחיטה קשה הא אינו ראוי לפנים לשחיטה משום פגימת המזבח ואע"ג דיכול לבנות מזבח ולהקריב הא הוי מחוסר מעשה כמה שהקשו התוס' זבחים (נ"ט ע"א) משלמים ששחטן קודם פתיחת דלתות ההיכל בחוץ דפטור דמחוסר פתיחה כמחוסר מעשה וכ"ש בנין המזבח דחשיב מחוסר מעשה ע"ש והנה י"ל לפמ"ש רש"י ז"ל יומא (ס"ב ע"ב) על הא דאמרינן שם דשני שעירי יוה"כ ששחטן בחוץ עד שלא הגריל עליהם חייב על שניהם ואמר ר"ח הואיל וראוי לשעיר הנעשה בחוץ ומקשינן מ"ש לשעיר הנעשה בפנים דמחוסר הגרלה לשעיר הנעשה בחוץ נמי הא מחוסר עבודת היום קסבר ר"ח אין מחוסר זמן לבו ביום ומחוסר הגרלה כמחוסר מעשה דמי אמר ר"ה השתא דאמר ר"ח מחוסר הגרלה כמחוסר מעשה דמי הא דאמר ר"י א"ש שלמים ששחטן בחוץ קודם פתיחת דלתות ההיכל פטור מ"ט מחוסר פתיחה כמחוסר מעשה דמי וכתב רש"י ז"ל אין מחוסר זמן לבו ביום לענין שעיר החיצון אין כאן חסרון מעשה בגופו אלא חסרון זמן שעדיין לא הגיע זמן המוספים וזמן הראוי לבו ביום אין זה חסרון זמן אבל הגרלה אע"ג דלאו מעשה בגופן היא דהא אמרן עליית גורל מתוך קלפי מעכבת אבל הנחה אינה מעכבת אפי' הכי הואיל ומצוה האמורה בהן היא כמחוסר מעשה דמי השתא דאמר ר"ח מחוסר הגרלה כמחוסר מעשה ואע"ג דלאו מעשה בגופן הוא כו' הא דאמר שמואל כו' ומחוסר פתיחה כמחוסר מעשה דמי ואע"ג דלאו מעשה בגופן של שלמים הוא הואיל ובהן נאמר הוי כמעשה בגופן עכ"ל והיינו דרש"י ז"ל לשיטתיה דס"ל בזבחים (ס"א) דשאר קרבנות א"צ לפתיחת דלתות ההיכל אלא שלמים א"כ הוי מצוה האמורה בהן כהגרלה של השעירים וחשיב כמו מעשה בגופן וכן הרמב"ם ז"ל פ"ה מהל' מעה"ק ה"ה ס"ל כרש"י ז"ל דדוקא בשלמים בעינן פתיחת דלתות ההיכל ולא בשאר קרבנות [ועיין בהגה"ה שם] א"כ להרמב"ם ז"ל ל"ק קושית התוס' במעלה בזה"ז בחוץ הא מחוסר מזבח בפנים ומחוסר בנין מזבח כמחוסר מעשה דמ"ש מפתיחת דלתות ההיכל דאמרינן מחוסר פתיחה כמחוסר מעשה דל"ד דמחוסר פתיחת דלתות ההיכל כיון דהוא מצוה האמורה בשלמים חשיב כמחוסר מעשה בגופו כמ"ש רש"י ז"ל אבל חסרון מזבח דזהו דין בכל הזבחים דאין המקום ראוי לשחיטת שום זבח אלא כשיש שם מזבח א"כ אין זה מצוה האמורה בזה הקרבן וא"כ לא מקרי מחוסר מעשה בגופו ומקרי ראוי לפתח אהל מועד כיון דיכול לבנות מזבח בו ביום ולהקריב עליו והוי כמו מחוסר עבודת היום דחייבין בחוץ כדאמרינן ביומא. והנה התוס' דמדמו מחוסר בנין מזבח למחוסר פתיחה לשטתייהו אזלי דס"ל בזבחים (ס"א) דלכל הקרבנות בעינן פתיחת דלתות ההיכל א"כ ע"כ אי אפשר להו לפרש כרש"י ז"ל דזה דחשבינן פתיחת דלתות ההיכל מחוסר מעשה בגופו הוא משום דהוי מצוה האמורה בהן וע"כ יפרשו כפי' השני בתוס' ישנים ביומא שם דהואיל בשעת שחיטת הקרבן צריך שיהא השער פתוח הוי כמו בגופו [אבל עבודות היום לגבי שעיר הנעשה בחוץ כיון שצריכים להיות קודם לו אין זה בגופו] ע"ש א"כ ה"נ כיון דבשעת שחיטה צריך להיות המזבח קיים חשיב מחוסר מעשה בגופו ופטור

ומה שתירצו בתוס' דההיא דהמעלה בזה"ז אע"ג דליכא מזבח דמיירי בהעלאת קטורת דאמרינן מזבח שנעקר מקריבין קטורת במקומו יש לעיין טובא דאיך אפשר להקטיר קטורת היכא דליכא מזבח החיצון הא הגחלים צריכים להיות דוקא ממזבח החיצון כדאמרינן ביומא ס"פ טרף בקלפי וצע"ג

והנה בההיא דשלמים ששחטן בחוץ קודם פתיחת דלתות ההיכל דפטור דאינו ראוי לפתח אהל מועד יש לעיין הא אמרינן במנחות (ח') דשלמים ששחטן בהיכל כשרים דכתיב פתח אהל מועד ולא יהא טפל חמור מן העיקר א"כ ראוי לפנים שיכול לשוחטן בהיכל עצמו ובשוחט בהיכל עצמו ודאי לא שאני בין היו דלתותיו פתוחות או סגורות כיון דהשחיטה דההיכל עצמו דבהיכל לא בעינן פתח אהל מועד דרק שלא יהא טפל חמור מן העיקר דאם פתח אוהל מועד כשר א"כ כ"ש באהל מועד עצמו ואע"ג דאם דלתות ההיכל סגורות אי אפשר להכניסו להיכל ולשוחטו וא"כ אכתי מחוסר פתיחה זה לא איכפת לן דא"כ אפילו אם נפתחו דלתות ההיכל אכתי לא ליחייב השוחט בחוץ כ"ז שלא נפתחו שערי העזרה דאף שערי העזרה סגורות בלילה וזו לא שמענו וע"כ כיון דאין פתיחת דלתות העזרה צריך להכשיר העזרה לשחיטה רק שאי אפשר להכניסו לפנים אין חסרון פתיחה זו מקרי מחוסר מעשה שלא לחייב השוחט בחוץ (ועוד דאפשר להכניס להיכל דרך פשפש כמו שהיו נכנסים לשם מדשן מזבח הפנימי והמדשן את המנורה קודם פתיחת השער כדאמרינן בתמיד אבל להכשר שחיטה בעינן פתיחת שער הגדול כדאמרינן בתמיד שם דלא היה השוחט שוחט עד שהיה שומע קול שער הגדול שנפתח ועיין תוס' זבחים (ס"א ע"א) ד"ה קודם ע"ש] וא"כ אמאי פטור השוחט בחוץ ואפשר כיון דזה דשלמים שנשחטו בהיכל כשרים הוא מטעם שלא יהא טפל חמור מן העיקר זה דוקא היכא דהעזרה ראויה לשחיטה אבל אם אין העזרה ראויה לשחיטה גם ההיכל אינו כשר אך זהו חידוש דאם נולד פסול בהעזרה שאין אותו הפסול שייך בהיכל נפסל גם ההיכל אך בפשוטו אינו כן דילפינן רק דכיון דפתח אהל מועד כשר כ"ש אהל מועד עצמו ולא שההכשר של ההיכל יהא תלוי בהכשר של העזרה וצ"ע

ג) אמרינן ביומא (ס"ב ע"ב) שני שעירי יוה"כ עד שלא הגריל עליהן חייב על שניהם ומקשינן למאי חזי אמר ר"ח הואיל וחזי לשעיר הנעשה בחוץ דאין מחוסר זמן לבו ביום אבל משום דראוי לשעיר הנעשה בפנים פטור דמחוסר הגרלה כמחוסר מעשה דמי ומקשינן לר"ח דחייב משום דראוי לשעיר הנעשה בחוץ מפסח ששחטו בחוץ בשאר ימות השנה שלא לשמו חייב הא סתמא פטור ואע"ג דראוי שלא לשמו בפנים ומתרצינן התם בעי עקירה הכא לא בעי עקירה ובירושלמי יומא (פ"ד ה"ד) מייתינן פלוגתא בזה בשני שעירי יוה"כ ששחטן בחוץ אית תניי תני חייב ואית תניי תני פטור ומייתינן שם דר"ח דלא פליגי דמ"ד חייב בשלא קרב השעיר הנעשה בחוץ וחייב הואיל וראוי לשעיר הנעשה בחוץ ומ"ד פטור בשקרב השעיר הנעשה בחוץ ואמרינן שם דר"ח רוצה לדמותו לפסח היינו דבשאר ימות השנה חייב בחוץ הואיל וראוי לפנים לשם שלמים ולא דמי דפסח שעיבר זמנו מאליו הוא משתנה ברם הכא בשחיטה הוא משתנה דס"ל דפסח בשאר ימות השנה לא בעי עקירה ודחינן שם לההיא דר"ח דהטעם משום שראוי לשעיר הנעשה בחוץ ואמרינן דהטעם משום דראוי לשעיר הנעשה בפנים ומ"ד חייב סבר אין הגרלה מעכבת ומ"ד פטור סבר הגרלה מעכבת ומשום דמחוסר הגרלה כמחוסר מעשה וכדאמרינן בתלמודא דידן ומקשינן התם עוד אמאי חייב על שניהם הא אין שם לשם אלא אחד ומתרצינן או זה או זה ופי' הפ"מ וכן הק"ע בלשון ראשון דהיינו דאינו חייב על שניהם ממש וזה דאמרינן דחייב על שניהם היינו או על זה או על זה ע"ש ולענ"ד נראה דאי אפשר לפרש כן הא משנה שלמה היא בזבחים (קי"א ע"ב) בהפריש חטאתו ואבדה והפריש אחרת ואח"כ נמצאת הראשונה ושניהם עומדין לפניו חייב על שתיהן בחוץ ואע"ג דאינו ראוי לכפרה אלא אחד משום דכששחט הראשון חייב דהרי ראוי להתכפר בו וכששחט את הראשון בחוץ הרי השני ראוי להתכפר בו עתה כיון שהראשון שחט בחוץ וא"כ חייב אף על השני ועיין ברש"י ז"ל שם א"כ נהי דאין שם להשם אלא אחד מ"מ כיון ששחט הראשון בחוץ ואין שם עתה אלא אחד הרי השני ראוי לעשותו להשם כיון דהגרלה אינה מעכבת וחייב גם עליו וע"כ צריך לפרש כפי' השני של הק"ע שם ע"ש: