מקדש דוד חלק ב קלז

כדברי הרמב"ם ז"ל אמר ר' ינאי הולכה בזר פסולה ואמרינן שם דשמאל כזר דמי ומקשינן מההיא דנטל את המחתה בימינו ואת הכף בשמאלו ומתרצינן משום דלא אפשר דאינו יכול לעשותו ע"ש והנה הלח"מ הקשה שם דמשמע מדברי הרמב"ם ז"ל דאילו הוי איפכא שהיה נוטל הכף בימינו והמחתה בשמאלו הוי שפיר דמי ולא היה פסול שמאל ואמאי הא מ"מ הולכת הגחלים עבודה היא ואיך כשרה בשמאל וכתב דל"ד להולכת הקטורת דדמי להולכת הדם כו' ולענ"ד נראה דהולכת הגחלים אינה עבודה כלל כיון דאינן אלא מכשירי קרבן כדאמרינן בפ' הוציאו לו (מ"ח ע"ב) דרק צריך להקטיר הקטורת על הגחלים והם רק כמו עצים דשאר קרבנות מקטירים על עצים וקטורת על גחלים והם העצים שלהם והולכת עצים לאו עבודה היא כדאמרינן (ביומא כ"ז)

הקשה הגבורת ארי (במלואים) בההיא דכף ביוה"כ ל"ל מלא חפניו והביא כתיב ואמרינן משום דלא אפשר עבדינן כדאשכחן בנשיאים ומדאצטריך לטעם כדאשכחן בנשיאים משמע דאיכא דררא דאיסורא במה שמכניס בכלי וצריך למגמר מנשיאים וכתב הג"א דס"ד שיהא אסור להכניס בכלי משום דצריך ליטול הכף בשמאלו ואיכא פסול שמאל מש"ה הו"א דצריך דוקא להכניס בחפניו עי"ש ולענ"ד אינו מתיישב בזה דאם מכניס בחפניו ג"כ איכא פסול שמאל דכל שעושה בב' ידיו איכא פסול שמאל כדאמרינן בתוספתא פ"ק דזבחים קיבל בימינו ובשמאלו כאחד פסול

ובפרת חטאת דצריך לקבל בשמאל ואם שינה פסול כדאמרינן בתוספתא שהביא הר"ש ז"ל פ"ג דפרה יש לדון אם הפסול בקיבל בימין הוא משום דאותה עבודה צריכה להיות בשמאל ואם עשאה בימין פסול כמו בעבודה שצריכה ימין אם עשאה בשמאל פסול או הטעם משום דבפרת חטאת מקבל הדם ביד ולא בכלי וידו ככ"ש דמי וזה דצריך לקבל בשמאל הוא משום דרק השמאל דינה ככ"ש לענין זה ואם קיבל בימין אינו מקדש הדם ואינו משום דאותה עבודה צריך לעשות בשמאל ונ"מ לשיטת הראב"ד ז"ל פ"ק מהל' פרה דאף דאמרינן בספרי דמצותה מצות יד ולא מצות כלי מ"מ אין זה לעכב ואם קיבל בכלי בדיעבד כשר ע"ש ולפ"ז אם קיבל בכלי אף בימין כשר דאין הטעם משום דבעינן העבודה בשמאל דוקא וצ"ע בזה

ה) אחר הקטורת היה מכניס דם הפר ומזה אחת למעלה וז' למטה ואח"כ שוחט השעיר ומכניס דמו ומזה ממנו כמו מדם הפר ואח"כ מזה מהם בהיכל והנה יש לחקור כשמוציא הדם מקה"ק להיכל להזות על הפרוכת אם צריך אז לאחוז המזרק בימין דהוי הולכה והכשר דיוה"כ בשמאל הוא רק בהכנסת כף ומחתה או אפשר כיון דלא היה מזה תיכף כשמכניס הדם להיכל אלא היה נותנו מתחילה על הכן כדאמרינן ביומא אין זו הולכה דאינו מוליכו להזאה או כיון דמ"מ מקרבו לפרוכת שצריך להזות עליו אח"כ הולכה היא והנה לפ"ז לר"י דס"ל דלא היה שם אלא כן אחד בלבד נטל דם הפר והניח דם השעיר והנה נטילת דם הפר מן הכן ודאי הולכה שהרי צריך עתה להזות ממנו ונטילה הולכה היא דהוי הולכה ביד וצריך ליטול בימין וא"כ כשמניח אח"כ דם השעיר ע"כ היתה בשמאל וצ"ל שהיה עומד אז בין הפרוכת להכן דע"י הנחה על הכן לא היה מקרבו לפרוכת עוד אפשר כיון שאין הדם צריך להיות נוגע בפרוכת ויכול לעמוד בשעת ההזאה בכל מקום שירצה רק שיהיה בין הפרוכת למזבח אין ההולכה בהיכל חשובה הולכה כלל כיון שיכול לעמוד בכ"מ שירצה אין זה קירוב לעבודה ואע"ג דבדמים הנתנים על מזבח החיצון ג"כ יכול לעמוד בכ"מ שירצה ולזרוק ומ"מ חשוב הולכת הדם עבודה התם כיון דצריך ליגע הדם במזבח כיון דנוח יותר לעשות זריקה כשהוא קרוב למזבח מקרי מהלך במקום שצריך להלוך אבל בהזאות על הפרוכת דא"צ להיות נוגע וצריך רק להזות כנגד הפרוכת וזה יכול לעשות בכ"מ שעומד שם אין ההולכה בהיכל הולכה כלל וצ"ע בזה

[כתב הר"ח ביומא (מ') דלאחר שהזה מדם הפר על הפרוכת היה מוציאו ונתנו לממרס ומזה מדם השעיר על הפרוכת ע"ש היינו דס"ל דזה שהיה מניח על הכן הוא רק לאחר הזאת בין הבדים אבל לאחר הזאת פרוכת לא היה מניח על הכן אלא נותנו להממרס וזה דאמרינן במתני' (נ"ג ע"ב) נטל דם השעיר והניח דם הפר והזה ממנו על הפרוכת כו' אין הכונה שהניח על הכן אלא נותנו להממרס והנה זה דנותנו אז להממרס ע"כ חוץ להיכל היה דהא פורשין מן ההיכל בשעת הזאת הדם וגם בין האולם ולמזבח אסור בשעת הזאת הדם בהיכל וצ"ע מנ"ל זה]

לאחר שהזה על הפרוכת נותן על קרנות מזבח הזהב ואיכא פלוגתא דתנאי אי מערבין לקרנות ואיכא נמי פלוגתא מאיזה קרן הוא מתחיל דאיכא למ"ד מקרן מזרחית דרומית ואיכא למ"ד מקרן מזרחית צפונית ואמרינן דלכ"ע בההוא קרן דפגע ברישא לא עביד מ"ט אמר שמואל דא"ק ויצא אל המזבח עד דנפיק מכוליה מזבח והנה יש לחקור למ"ד אין מערבין לקרנות ואחר שנתן מדם הפר על הקרנות צריך לילך לכן וליטול דם השעיר, אם מתחיל אז מהאי קרן דפגע ברישא אם הקפידא דויצא אל המזבח עד שיצא מן המזבח כוליה הוא בתחילת המתנות של מזבח הזהב שלא יתחיל עד שיצא מן המזבח כוליה או הקפידא על כל דם ודם שלא יתחיל ממנו עד שיצא מן המזבח כוליה

הקשה הגבורת ארי על הא דאמרינן ביומא במקצת דמים נתערבו ומקצתן לא נתערבו דפשיטא דנותן מאותן שלא נתערבו ואיבעי לן בהנך שנתערבו אם שירים הם וליסוד אזלי או דחויין הן והקשה אמאי הוו דחויין הא יכול לזרוק מהן על מזבח הזהב דלא איכפת לן במה שנתערבו כיון דקי"ל דמערבין לכתחילה לקרנות ע"ש והנה בירושלמי יומא (פ"א ה"ה) איבעיא לן בקיבל מדם הפר בג' כוסות ומדם השעיר בג' כוסות ליתן מאחד בין הבדים ומאחד על הפרוכת כו' איזה מהם צריך להערות היינו לערבו לקרנות ואמרינן דתלוי בפלוגתא דר"ז ור' הילא בהגריל ג' זוגות ליתן מאחד בין הבדים ומאחד על הפרוכת כו' איזה מהזוגות משתלח דלר"ז כיון שנתכפר בכולן כולן משתלחין ולר"ה אינו משתלח אלא של זוג האחרון הואיל וגמר בו כפרה וה"נ לר"ז כל הג' כוסות צריך להערות ולר"ה רק אותו שגמר בו כפרה ע"ש ונראה מזה דהעירוי תלוי בכפרה ופליגי רק אי בעינן גמר כפרה א"כ אותו הדם שנתערב כוס בכוסות כיון שלא עשה מהם ההזאות וגם אינו ראוי להזאות ג"כ אינו זקוק להערות

עוד נראה הטעם משום דהעירוי של דם הפר לתוך דם השעיר עבודה היא כמו טבילת אצבע וליקוט לבונה דהוי כמו הולכה דכיון דלא סגי בלא"ה ע"י שמערה דם הפר לתוך דם השעיר מקרבו לעבודה וכמו ליקוט לבונה דהוי הולכה שלא ברגל א"כ צריך להיות בכ"ג והכא שנתערבו מעצמן כמ"ש רש"י ז"ל שם דמיירי שנשפך משני מזרקות לתוך מזרק שלישי מש"ה לא עבדינן מנייהו [הנה יש לחקור למ"ד מערבין לקרנות אם הם ב' מתנות מדם הפר ומדם השעיר רק שנותן שניהם כאחת וא"כ לרבי דס"ל בזבחים (ע"ה) דמתנה צריכה שיעור ובנתערב דם של ב' חטאות ונתן רואין את המתנה אם יש בה כדי לזה וכדי לזה כשרה ואם לאו פסולה ה"נ צריך ליתן שיהא שיעור מתנה לדם הפר ולדם השעיר או אינה רק מתנה אחת רק גזיה"כ שתהא המתנה מדם הפר ומדם השעיר ואף לרבנן איכא נפקותא אם חישב בשעת מתן קרנות שנותן רק דמו של אחד מהם חוץ לזמנו אם ב' מתנות הם