מקדש דוד חלק ב קלה

דס"ד דהגורל קובע מה משתכר אם ישהה אותו ליוה"כ הבא הרי צריך אז בשביל השעיר השני להביא שנים ולהגריל דהא ר"י ס"ל הגרלה מעכבת ואחד מהם ימות כדאמר ר"י במתני' שם דהשני ימות א"כ עכ"פ אחד ימות ומאי משתכרין בזה שישהו אותו ליוה"כ הבא ונראה דכוונת הש"ס דכיון דנאבד זה השעיר א"כ ע"כ הביאו שנים והגרילו עליהם לר"י דס"ל הגרלה מעכבת ואם נאבד אחד מהם צריך להביא שנים ולהגריל א"כ מקשינן דגם אותו השני לא ימות וישהה אותו ליוה"כ הבא יחד עם זה שנאבד ולא יהיה צריך אז להביא שעיר אחר כלל]

כתבו התוס' (יומא מ' ע"א) ד"ה ואזדו בפלוגתא דר"י ור"ש אי הגרלה מעכבת ואמרינן ואזדו לטעמייהו יעמד חי כו' עד מתי יהא זקוק ליעמד חי עד שעת מתן דמו של חברו דברי ר"י רש"א עד שעת וידוי ופי' בתוס' שם איך תלי האי פלוגתא בהאי פלוגתא וכתבו דלר"י דס"ל דהמשתלח תלוי במתן דמו של חברו א"כ מועכבי אהדדי ובמת אחד מהם צריך להביא שנים אחרים דכל היכא דקרינן ביה ולקחו שני השעירים קרינן ביה נמי ונתן על שני השעירים גורלות אבל לר"ש דתלוי המשתלח רק בוידוי היינו במעשה שבגופו לא קרינן ביה ולקח את שני השעירים לא קרינן ביה ג"כ ונתן על שני השעירים גורלות ע"ש ולכאורה י"ל בפשוטו דאזדו לטעמייהו דר"ש דס"ל דזקוק ליעמד חי עד שעת וידוי ואם מת לאחר מתן דמו של חברו וקודם הוידוי צריך להביא אחר א"כ ע"כ הגרלה אינה מעכבת דמה שייך הגרלה על שנים לאחר מתן דמו של הפנימי כיון דכבר נתכפר בהפנימי לגמרי איך יכול להביא שנים ולהגריל עליהם ויהיה אחד לשם ואחד לעזאזל דאיך אפשר שיחול שם על הפנימי כיון דנתכפר בו לגמרי וא"כ ע"כ יכול להפריש את המשתלח בלא הגרלה ואפשר כיון דקי"ל במנחות כ"ז דב' שעירי יוה"כ מעכבין זא"ז א"כ לר"ש דס"ל וידוי מעכב בשעיר המשתלח א"כ כ"ז שלא התודה על המשתלח לא נגמרה כפרתו של הפנימי אף לאחר מתן דמים שלו ושייך שיחול אז גם שם על הפנימי ואפשר להגריל אך בעיקר יש לעיין במת אחד מהם לאחר הגרלה למ"ד בע"ח אין נדחין דהשני כשר כדאמרינן ביומא איך מביא שנים ומגריל עליהם הא כתבו התוס' (במנחות פ' ע"א) במפריש ב' חטאות לאחריות דלא מיירי בהפרישן בזא"ז כיון שכבר הפריש אחד לחטאת אינו יכול לחול על השני שם חטאת ואף לא מיירי בהפרישן בב"א דכל שאינו בזא"ז אף בב"א אינו אלא מיירי דוקא באומר יקדוש אחד מן השנים ע"ש א"כ כיון דהיכא שכבר י"ל חטאת להתכפר בו א"י לחול שם חטאת על שני א"כ הכא איך אפשר להביא שנים ולהגריל ויחול השם על שניהם אחד לשם ואחד לעזאזל כיון שזה השעיר החי כשר הוא וראוי לכפרה ואם של שם הוא איך אפשר לחול על אחד מהשנים שמגריל עתה שיהיה לשם כיון שכבר י"ל חטאת לשם וכן לעזאזל וצ"ל כיון דאין החטאת נקבע אלא ע"י גורל וכיון דאחד מהם מת וצריך הוא לחטאת אחד ואי אפשר לקרות עליו שם חטאת אלא בהגרלה והגרלה לא אפשר אלא בשנים א"כ קריאת שם על השני הוא לצורך החטאת שצריך לו ואם לא יפריש אחר תחת זה שמת אף החטאת השני הקיים ג"כ אי אפשר לעשות בו שום עבודות דהא אי אפשר זה בלא זה דהא אם מת המשתלח ישפך הדם דכיון דאין המשתלח אי אפשר לעשות עבודות בהדם ואם מת הפנימי אי אפשר ג"כ להתכפר בהמשתלח כ"ז שלא נתן מתן דמו של הפנימי דהא למ"ד בע"ח נדחים נשפך הדם ימות המשתלח דנדחה דאי אפשר להתכפר בו היכא דליכא פנימי א"כ נמצא במת המשתלח והפנימי קיים כיון דאי אפשר להתכפר בהפנימי בלא המשתלח ואי אפשר ג"כ להפריש משתלח אחר בלא הגרלה ואי אפשר להגרלה אא"כ יחול שם אף על הפנימי נמצא דזה שמפריש עתה עוד פנימי הוא לצורך אותו חטאת הפנימי עצמו דאם לא יעשה כן אי אפשר לו להתכפר בפנימי כלל ומש"ה חל כיון דצורך אותו חטאת הוא ולפ"ז אתי שפיר למ"ד הגרלה אינה מעכבת דאמרינן דאם מת אחד מהם מביא חברו שלא בהגרלה והקשו ברש"י ז"ל ותוס' הא מ"מ הגרלה מצוה היא ולפ"ז כיון דהגרלה אינה מעכבת אי אפשר להגריל כלל במת אחד מהם דכיון דיכול להביא אחר תחת זה המת בלא הגרלה אי אפשר לחול שם על שנים כיון דא"צ אלא אחד ואע"ג דהגרלה הוי מצוה הוא רק מצוה בשביל זה החטאת שצריך לו והיינו המת דמצוה שיפרישנו ע"י הגרלה אבל בהחטאת הקיים אין נפקותא כלל אם יפריש השני ע"י הגרלה או בלא הגרלה וכיון דאותו החטאת הקיים ראוי לכפרה אי אפשר להפריש שני דאינו יכול להפריש חטאת שני כיון דכבר י"ל וע"כ צריך להביא השני שלא בהגרלה

כתבו בת"י (יומא ל"ט) גבי סגן וכ"ג שניהם מכניסים ידיהם לקלפי והקשו דאיך כשרה הגרלה בזר ותי' דהגרלה אינה חשובה כ"כ עבודה והשעירים נקבעים ע"י כ"ג וכתבו עוד שם ז"ל אבל אין לומר שעבודתו מחנכתו לסגן זה בכ"ג שא"כ לא ישמש עוד אלא בח' כלים עכ"ל ונראה דאין הטעם משום דהגרלה לאו עבודה היא אינה מחנכתו דא"כ למאי דפרכינן באירע פסול בכ"ג לאחר תמיד ש"ש במאי מחנכין אותו למ"ד אבנטו של כ"ג לא זהו אבנטו של כ"ה תקשה ליה אפילו אי אבנטו של כ"ג זהו אבנטו של כ"ה באירע בו פסול קודם הגרלה במאי מחנכין אותו דהא ליכא עבודה לחנכו אלא ודאי אפשר להתחנך בהגרלה אע"ג דהגרלה לאו עבודה היא דלחינוך לא בעינן שתהא עבודה גמורה אלא כיון שצריכה להיות בכ"ג מחנכתו וזה דאין הסגן מתחנך ע"י זה לכ"ג הוא משום דעושה ההגרלה בבגדי כ"ה ואפילו למ"ד עבודתו מחנכתו ולא בעינן בגדים מ"מ בעינן בגדים הכשרים אף לכ"ג אך בבגדי כ"ה שאין כשרים לכ"ג אף דעובד בהם עבודה המסורה לכ"ג ודאי אינו מתחנך דאדרבה בגדיו עושים אותו לכ"ה וכיון דקי"ל דאבנטו של כ"ה אינו כמו אבנטו של כ"ג ביוה"כ אינו מתחנך ולמ"ד שהם שוים צ"ל הטעם דאינו מתמנה הסגן לכ"ג ע"י הגרלה משום דמחוסר מנוי בפה

ובסדר ההגרלה אמרינן בת"כ [עיין בת"י יומא ל"ז ד"ה בא] על השעירים מעמידין אותם בשער נקנור דכתיב והעמיד אותם לפני ה' פתח אהל מועד וכתיב בתריה ונתן אהרן על שני השעירים גורלות כו' ע"ש היינו דמפקינן שההגרלה היתה בשער נקנור מדכתיב והעמיד כו' לפני ה' פתח אהל מועד וכמו בסוטה שהיו מעמידין אותה בשער נקנור ומפקינן לה (בסוטה ח' ע"א) מדכתיב והעמיד הכהן את האשה לפני ה' כו' וכן המצורעין מעמידין אותם בשער נקנור ומפקינן לה התם ג"כ מדכתיב והעמיד הכהן המטהר כו' לפני ה' וכתב רש"י ז"ל שם לפני ה' והוא הפתח שבו דרך כניסה ויציאה לכל באי עזרה ע"ש והנה יש לעיין אם הגרלת השעירים היתה בשער נקנור שלא נתקדש וא"כ לאחר הגרלה כשהיה מעמיד את המשתלח כנגד בית שילוח היה ג"כ שם דל"ל להכניסו לפנים וכן הוא להדיא בסדר אתה כוננת ויעמידהו בשער המזרח כנגד בית שילוחו כו' א"כ איך אמרינן (ביומא ס"ו ע"ב) עתי אפילו בשבת עתי אפילו בטומאה ומקשינן למאי הלכתא אמר ר"ש לומר שאם נטמא משלחו נכנס טמא לעזרה ומשלחו ואם היה השעיר עומד בשער נקנור שלא נתקדש ליכא כאן איסור טומאה ואינו נראה ג"כ לומר דמיירי שנכנס השעיר בעצמו לפנים דא"כ יחזירנו טהור אחר לשער נקנור ומשם ישלחו המשלח כיון דמצות שילוח הוא רק משער נקנור והנה רש"י ז"ל (ל"ז ע"א) במתני' שם