מקדש דוד חלק ב קיט

הבזיכין בשבת הבאה ואם סידר הלחם בשבת והבזיכין לאחר השבת והקטיר את הבזיכין בשבת אמרינן במתני' דמנחות (ק' ע"א) דפסול ואין חייבין עליהן משום פנו"ט ואם סידר את הלחם והבזיכין בשבת והקטיר את הבזיכין אחר השבת פסולה ואין חייבין עליהם משום פנו"ט סידר הלחם והבזיכין אחר השבת והקטיר את הבזיכין בשבת פסולה כיצד יעשה יניחנה לשבת הבאה שאפילו הם על השלחן ימים רבים אין בכך כלום ע"ש וכתב רש"י ז"ל שם על בבא קמייתא דסידר הלחם בשבת ואת הבזיכין אחר השבת פסול דמחוסר זמן הוא שלא היה על השלחן אלא ו' ימים והכא אי אפשר לתקן ולומר יניחנו עד שבת הבאה דכיון דלחם נסדר כדינו בשבת קידשו שלחן ושוב אינו יכול להשהותן אלא עד שבת ראשונה דמפסיל בלינה עכ"ל והנה מ"ש רש"י ז"ל הטעם דפסול משום דמחוסר זמן הוא שלא היה על השלחן אלא ו' כ"כ גם הרגמ"ה ז"ל שם פסולה שהרי לא היו הבזיכין על השלחן משבת לשבת מעת לעת עכ"ל ויש לעיין ל"ל טעם דמחוסר זמן שלא עמדו רק ו' ימים ת"ל כיון דסידר הלחם בשבת והבזיכין אחר השבת א"כ היה הלחם על השלחן יום אחד בלא בזיכין ונפסל הלחם בלינה א"כ בשעה שסידר הבזיכין כבר היה הלחם פסול וצ"ל כל שסידר הלחם כדינו בשבת אפילו בלא בזיכין אינו נפסל על השלחן בלינה עד שבת הבאה אך זהו לפי גירסת השמ"ק שם ברש"י ז"ל דלא גרס דמפסיל בלינה הואיל ולן הלחם בלא בזיכין אבל הכ"מ בפ"ה מהל' תמידין הלכה י"ב גורס כן בדברי רש"י ז"ל ולדידיה הפסול לינה על הלחם תיכף ביום הראשון קודם שנתן הבזיכין ולגרסת השמ"ק ברש"י ז"ל זה דלי"ל תקנתא להניחו עד שבת הבאה משום דמיפסיל בלינה היינו כשיגיע שבת הראשונה אחר שסידר הלחם אז יפסל בלינה וכלשון רש"י ז"ל שכתב דכיון דלחם נסדר כדינו בשבת קידשו שלחן ושוב א"י להשהותן אלא עד שבת ראשונה דמפסיל בלינה דרש"י ז"ל חולק על התוס' זבחים (פ"ז ע"א) ועל הרמב"ם ז"ל בפ"ה דתמידין דהלחם אינו נפסל על השלחן אפילו נשתהו כמה שבתות דלרש"י ז"ל כל שנשתהה הלחם על השלחן יותר מז' ימים נפסל בלינה וכדמוכח מדברי רש"י ז"ל לקמן בגמרא על ההיא דסידר הלחם והבזיכין אחר השבת דאמרינן דיניחנה עד שבת הבאה ומקשינן אי כ"ש מקדשין שלא בזמנן לקדוש ולפסול וכתב רש"י ז"ל ליקדוש מאחד בשבת וכי מטי אידך דחד בשבת ליפסול בלינה למוצאי אחד בשבת שהרי שהה יותר משמונה ימים עכ"ל וכן שם לקמן גבי לילה אינו מחוסר זמן מקשינן סוף סוף כי מטי ליליא דבי שימשי ליקדוש וליפסול כתב רש"י ז"ל כי מטי ליליא דבי שימשי של שבת ראשונה ליקדוש דהא אמרת לילה אינו מחוסר זמן ולפסול בליל ששי של שבת שני בלינה שהרי עומד שם שמונה ימים שלמים עכ"ל ולהתוס' זבחים פ"ז כיון שסדרו בלילה נפסל תיכף בלינה וביומא (כ"ט ע"ב) פירש רש"י ז"ל בענין אחר דאם כ"ש מקדשין שלא בזמנן נפסל הלחם משום סידור שלא בזמנו היינו שנפסל תיכף וכן בלילה אינו מחוסר זמן כתב דנפסל משום סידור לילה ע"ש] ומש"ה בסידר הלחם בשבת והבזיכין אחר השבת לי"ל תקנתא כיון דהלחם נתקדש כשיגיע שבת ראשונה והיה הלחם על השלחן ז' ימים שלמים א"י תו להשהותם עד שבת הבאה דיפסלו בלינה ונראה דהפלוגתא אם הלחם מונח על השלחן יותר מז' ימים אם נפסל בלינה או לא תלוי בב' גרסאות בירושלמי שקלים (פ"ו ה"ג) בעון קומי ר' אילא לא היה שם לחם מהו להניחו לשבת הבאה אמר לון כתיב ונתת על השלחן לחם פנים לפני תמיד לחם פנים אפילו פסול ע"ש ויש שאין גורסין שם אפילו פסול [והגר"א ז"ל מחקו שם] דלפי הגרסא אפילו פסול הלחם נפסל אם הניחו אחר השבת רק דגזיה"כ דיניח לחם על השלחן אפילו פסול שלא יהא השלחן בלא לחם ולהנך דלא גרסי אפילו פסול משום דלא נפסל כשהוא על השלחן יותר מז' ימים

והנה זה שכתב רש"י ז"ל דלי"ל תקנתא להניחו לשבת הבאה כיון דהלחם נסדר כהלכתו בשבת קידשו שלחן ושוב אינו יכול להשהותו אלא עד שבת ראשונה דמפסיל בלינה יש לעיין דזהו רק לרב דס"ל לעיל ח' דמנחה קדושה בלא לבונה אבל לר"ח דס"ל דאין זו קדושה בלא זו ה"נ דלחם לא קדיש בלא בזיכין דאמרינן שם בגמרא לרב דלבונה קדושה בלא סלת שכן מצינו בלבונה הבאה בבזיכין וכתב רש"י ז"ל ואי קשיא הא אתי לחם הפנים בהדייהו לאו פרכא היא שהרי אינו מתקדש עם הלבונה בבזיכין עכ"ל וזה דסלת מתקדש בלא לבונה לא ילפינן לה התם מלחם הפנים כ"א ממנחת חוטא וע"כ הטעם משום דכיון דהשלחן מקדש הלחם ועל השלחן יש ג"כ הבזיכין אין זה סלת בלא לבונה וא"כ לר"ח דלא יליף מילתא ממילתא וס"ל דלא זו קדושה בלא זו א"כ ה"נ בלחם הפנים דלא קדוש בלא בזיכין א"כ קשה לדידיה בסידר הלחם בשבת והבזיכין אחר השבת כיון דהלחם לא נתקדש אמאי לי"ל תקנתא להניחו לשבת הבאה וצ"ל דזה דס"ל לר"ח דאין זו קדושה בלא זו היינו ליקרב אבל ליפסל מקדש

וזה שכתב רש"י ז"ל בסידר הלחם בשבת והבזיכין אחר השבת דפסול משום שלא היו הבזיכין על השלחן רק ששה ימים יש לעיין תיפוק ליה דכ"ש אין מקדשין שלא בזמנן א"כ הבזיכין שסידר אחר השבת לא נתקדשו כלל והוי כלא עמדו על השלחן כלל כמו דאמרינן בגמרא בסידר הלחם והבזיכין אחר השבת דלא נתקדשו משום דאין כ"ש מקדשין שלא בזמנן ונראה דרק התם שייך זה בסידר שניהם אחר השבת דבשבת חובת ציבור להביא לחם הפנים ואם עבר שבת ולא הביאו עבר זמנו בטל קרבנו ואם מסדר לחם ובזיכין אחר השבת ע"כ אי אפשר להן להיות אלא לחובת שבת הבאה וכיון שעדיין מחוסר זמן אין השלחן מקדשן אבל בסידר הלחם בשבת דסידור הלחם מהני וכמ"ש רש"י דכיון דהלחם נסדר כהלכתו בשבת קידשו השלחן כיון דהציבור הביאו לחם בזמנו לא שייך תו עבר זמנו בטל קרבנו וכשמסדרין בזיכין אחר השבת הוא לחובת שבת העברה ולא שייך כ"ש אין מקדשין שלא בזמנן דזה דוקא אם הוא מחוסר זמן א"כ כל הפסול הוא רק שלא עמדו הבזיכין על השלחן אלא ו' ימים אבל השלחן מקדשן אפילו אחר השבת כן נראה לענ"ד

והנה רש"י ז"ל כתב דפסול שלא עמדו על השלחן אלא ו' והרגמ"ה כתב שלא היו הבזיכין על השלחן משבת לשבת מעת לעת ומשמע מדבריו שצריך דוקא מעל"ע ואם סידר הלחם בשבע שעות ובשבת הבאה יסלקם בשש לא מהני (ובזה אתי שפיר מ"ש רש"י ז"ל מנחות ח' על הא דאמרינן שם בלחם הפנים כיון שהגיע זמנו לפרוק כמאן דפרקה דמיא וכתב רש"י ז"ל שעברו ו' שעות כדאמרינן בתמיד נשחט בזיכין בשבע ע"ש ואע"ג דכל היום כשר לסילוק בזיכין כדאמרינן (במגילה כ"א) מ"מ כיון דבשבת העברה סידר הבזיכין בשבע שזהו הזמן הקבוע לו א"כ בשבת הבאה לא מהני סילוק קודם דבעינן מעל"ע] ויש לחקור אם סילקן מעל השלחן באמצע השבוע לשעה וחזר וסידרו אם זה דצריך משבת לשבת מעל"ע היינו רק שמתחילת סידורו עד סילוקו בשבת הבאה יהיו ז' ימים מעל"ע אבל במה שסילקו באמצע לשעה לא מפסיל או צריך שיניח הלחם על השלחן ז' ימים בלא הפסק

והנה הרמב"ם ז"ל דרך אחרת לו לגמרי בההיא דסידר הלחם בשבת והבזיכין אחר השבת וז"ל הרמב"ם