מקדש דוד חלק א פט

והנה אם קומץ נפסל בשקעה"ח ראיתי להת"י יומא כ"ט ע"א ד"ה ומנחה שחקר בזה וטרח להביא ראיות דדין קומץ כדין דם דנפסל בשקעה"ח וק"ל טובא הא גמרא מפורשת היא במנחות כ' ע"ב דקומץ נפסל בשקעה"ח כמו דם ע"ש וצע"ג עוד כתב שם הת"י דהקומץ אינו נפסל בשקעה"ח רק אחר קידוש כלי והיינו זה דאמרינן במעילה דהקומץ והלבונה כו' קדשו בכלי הוכשר וליפסל בטבול יום ובמח"כ ובלינה ואע"ג דכבר המנחה נפסלת בלינה משקידש כל המנחה בכלי האי לינה שקעה"ח הוא דנפסל לאחר שמקדש הקומץ בכלי ע"ש והנה יש לחקור בלבונה הבאה עם המנחה מאימתי נפסלת בשקעה"ח דגם הלבונה נפסלת בשקעה"ח כדקתני במתני' הקומץ והלבונה כו' ומוקמינן דהאי לינה שקעה"ח דלבונה הוא מתיר כמו הקומץ וכיון דבלבונה ליכא לא קמיצה ולא מתן כלי יש לחקור מאימתי הוכשרה ליפסל בשקעה"ח וצ"ל דמיד כשמקדש הלבונה עם המנחה בכלי נפסלת בשקעה"ח דכיון דבריר קומץ דידה י"ל תכף דין מתיר דנפסל בשקעה"ח ולבונה הבאה בבזיכין דיש לה קמיצה ואין לה קידוש כלי כמ"ש רש"י ז"ל מנחות ז' ע"ב יש ג"כ לחקור אימתי נפסלין בשקעה"ח אם י"ל דין קומץ רק לאחר סילוק בזיכין שהוא הקמיצה שלהם או כיון דליכא בהו קידוש קומץ בכלי אין חילוק בהם בין קודם סילוק לאחר סילוק וכיון דבריר קומץ דידהו תכף נפסלין בשקעה"ח משסילק הלחם אע"ג דלא סילק הבזיכין

והנה בדם יש לחקור אם קודם קבלה נפסל בשקעה"ח או דוקא לאחר קבלה כיון דקבלת הדם הוא במקום קידוש קומץ וכיון דחזינן בקומץ דאינו נפסל בשקעה"ח רק לאחר קידוש אפשר דה"נ בדם דאינו נפסל אלא לאחר קבלה עוד יש לחקור בדם אשם מצורע אותו הדם שמקבלין לבהונות דאשם מצורע ב' כהנים מקבלין את דמו אחד ביד ואחד בכלי זה שמקבל ביד מקבל לבהונות אם אותו הדם נפסל בשקעה"ח כיון דאותו הדם אינו מתיר דאינו ניתן על המזבח אפשר דאינו נפסל בשקעה"ח ואפשר עוד לומר דאף בלינה אינו נפסל כיון דאין מהדם לא אכילת אדם ולא אכילת מזבח דרש"י ז"ל כתב בזבחים מ"ד דמתן בהונות אינו חשיב צורך גבוה כלל א"כ הוי כפרים הנשרפים דבעינן למימר בזבחים ק"ד ע"ב דאין לינה מועלת בהן כיון דאין בהם. לא אכילת אדם ולא אכילת מזבח

והנה ראיתי בס' צפנת פענח בקונטרס אחרון לחתנו הגאון שליט"א שחקר בדין דם דנפסל בשקעה"ח אי מועלת הלנה בראשו של מזבח היינו אם נתנו בראשו של מזבח קודם שקעה"ח אם נפסל שם והאריך שם בזה ולכאורה יש להביא קצת ראיה מהא דאמרינן בזבחים כ"ה ע"ב מקרא דזכר תמים בן שנה יהיה שצריך להיות בן שנה אף בשעת זריקה ומקשינן ומי איכא מידי דבשעת שחיטה בן שנה ובשעת זריקה בן שתים אמר רבא זאת אומרת שעות פוסלות בקדשים ע"ש ומאי קושיא מי איכא מידי כו' דודאי משכחת לה דבשעת שחיטה בן שנה ובשעת זריקה בן שתים כגון שלן הדם בראשו של מזבח וזורק למחר והוי אז בן שתים ואפשר דרבא דאמר זאת אומרת שעות פוסלות בקדשים לטעמיה אזיל דס"ל דלינה מועלת בראשו של מזבח ואפשר דגם המקשה הקשה רק למ"ד לינה מועלת בראשו של מזבח ומיהו בפשוטו נראה דלא מהני בדם הלנה בראשו של מזבח וכמו שבעל קונטרס אחרון נוטה לומר] דזה דדם נפסל בשקעה"ח פסול אחר הוא ואין זה פסול לינה ולפ"ז נראה לומר דאם אכל קומץ שנפסל בשקעה"ח אינו חייב עליו משום נותר ובזה יתורץ מה שהקשו התוס' נדה על הא דאמרינן לן בדם כשר שכן לן באימורים כשר לן באימורים כשר שכן לן בבשר כשר היינו בקדשים קלים שנאכלים לב' ימים והקשו למה ליה למילף מבשר נילף דם שנפסל בשקעה"ח דלא ירד מאימורים דאין נפסלים בשקעה"ח וכיון דאחר שקעה"ח לא ירד א"כ גם אם לן בעמוד השחר לא ירד דאין חילוק תדע דהא לן ב' לילות לא ירד אע"ג דאין כיוצא בו כשר בבשר אך כיון דלן לילה אחת לא ירד משום דכשר באימורים א"כ ה"נ ב' לילות דאין חילוק ע"ש ולפ"ז אתי שפיר דודאי בקדשי קדשים אין חילוק בין עמוד השחר לב' ימים דכיון דנפסלו בעמוד השחר ונעשו נותר אין ב' ימים מועלת בהם כלום וכיון דלאחר עמוד השחר לא ירדו א"כ ה"ה לאחר ב' ימים אבל בדם אע"ג דאם נפסל בשקעה"ח לא ירד משום דאי"ל הכשירא באימורים דלית בהו פסול דשקעה"ח מ"מ לאחר עמוד השחר היה דינו שירד אי לית ליה הכשירא במקום אחר דבעמוד השחר איתוסף בהדם פסול אחר כמו בכל קדשי קדשים שנעשים נותר בעמוד השחר וזה פסול אחר ומשום זה הפסול היה הדין שירד ומש"ה אצטריך לטעם דלן בבשר כשר דאף פסול של עמוד השחר י"ל הכשירא במקום אחר היינו בבשר קדשים קלים

ג) והנה בעמוד השחר נפסלים כל הקדשים חוץ מבשר שלמים בכור ומעשר ורק במי כיור איבעי לן בזבחים כ' אי מפסלי בלינה כיון דאין לינה מועלת בקידוש ידים ורגלים ועצים אי נפסלים בלינה מדברי התוס' זבחים נ"ו ע"א ד"ה מנין מוכח להדיא דנפסלים שכתבו דליכא למימר דאצטריך קרא לדם שנפסל בלינה דהוי אמינא דלא מפסיל בלינה משום דאין חייבים על דם משום פגול ונותר דהא עצים ולבונה לר"ש ג"כ אין חייבים עליהם משום נותר ומיפסלי בלינה היכא דקדשו בכלי ע"ש הרי כתבו להדיא דעצים לאחר שקדשן בכלי נפסלו בלינה והיינו לאחר ששיפן לגזירין שזה קידוש כלי שלהם כמ"ש התוס' מנחות ק"א ע"א ד"ה אע"ג ובזבחים ל"ד ע"א ד"ה שקדש והנה יש לעיין ע"ז מההיא דיומא ספ"ב דשקלינן וטרינן בסידור ב' גזרי עצים אי הוי עבודת יום או עבודת לילה ודייקינן ממתני' דא"ל הממונה צאו וראו אם הגיע זמן שחיטה ואילו זמן סידור ב' גזרי עצים לא קתני אלמא דכשר אף בלילה ודחינן משום דאית להו תקנתא היינו דאם עדיין לילה יכול לפורקן ולחזור לסודרן ביום כמ"ש רש"י ז"ל וקשה אמאי י"ל תקנה דהא כיון שסדרן בלילה דסבור שהוא יום, א"כ ע"כ כבר היו משופין וא"כ איך יכול אח"כ לחזור ולסודרן ביום הא נפסלו בעמוד השחר וצ"ל דס"ל התם דאין לינה מועלת בראשו של מזבח וצ"ע

וראיתי להקרן אורה שהקשה על קושית תוס' זבחים מ"ג שהקשו אמאי לא קתני התם במתני' ג"כ עצים דאין חייבים עליהם משום פגול והקשה ע"ז הקרן אורה אטו שייך נותר בעצי המערכה וכיון דנותר ליכא מחשבת נותר ג"כ ליכא ע"ש ותמהני שהרי התוס' נ"ו ע"א כתבו להדיא דעצים נפסלים בלינה ורק לר"ש אין חייבים על עצים משום נותר משום דהוו דברים שאינם נאכלים

ובעיקר מה שהביא התוס' ראיה דאף היכא דליכא חיוב משום נותר מ"מ מפסיל בלינה מעצים ולבונה לר"ש דאין חייבים משום נותר ומ"מ מיפסלי בלינה יש לעיין מאי ראיה מזה דהא לר"ש הטעם דליכא בעצים ולבונה חיוב משום נותר הוא משום דהוו דברים שאינם נאכלים א"כ הפטור לדידיה הוא משום דליכא אכילה דדברים שאין נאכלים לאו שמיה אכילה ולרבנן אצטריך קרא לרבויי דברים שאין נאכלים לחיובא א"כ לפסול שפיר מפסיל בלינה אבל בדם זה דבדם ליכא חיוב נותר