מקדש דוד חלק א פה

ובמנחות כ"ו ע"א אמרינן דהקטר חלבים ואברים ועצים שהעלן בין ביד בין בכלי בין בימין בין בשמאל כשר ופי' רש"י ז"ל דהאי עצים עצי המערכה ומוכח דסידור המערכה אינו טעון ימין וכתבו התוס' שם ד"ה הקטר דהאי רישא אתיא אפילו לרבנן דהוי כמו הולכת אברים לכבש דלא בעי ימין ע"ש וע"כ דסידור מערכה כיון דאינה מעכבת כפרה כשרה בשמאל [ואע"ג דסידור מערכה מעכבת הקרבן כדאמרינן בירושלמי יומא פ"ב דאם סידר הקומץ על מערכת הלילה פסול מ"מ כיון דלא הוי עבודה בגוף הקרבן עצמו לא חשיב עבודה המעכבת כפרה] מיהו מגרסת התוס' שם. נראה דלא גרסי ברישא עצים כלל מיהו בתלמודא דידן וכן בתוספתא ג"כ גרסינן עצים ובירושלמי פ"ב דיומא הלכה א' אמרינן בתרומת הדשן דאם תרם בשמאל דר"י ור' יהודה ברבי דקומץ שהקטירו בשמאל ומוכח דתרומת הדשן לענין שמאל דינה כמו עבודות המעכבות כפרה וכמו הקטרת הקומץ והנה בדישון מזבח הפנימי אמרינן בתמיד ספ"ג שהיה חופן ונותן לתוך הטני וחפנה היא בב' ידיו ואי בעינן דוקא ימין א"כ פסול בב' ידיו כדאמרינן בתוספתא פ"ק דזבחים דקיבל בב' ידיו פסול דבעינן ימין וכן פסק הרמב"ם ז"ל מיהו לפמ"ש התוס' יומא נ"ט ע"ב דדישון מזבח הפנימי א"צ בגדי כהונה י"ל דהיינו טעמא נמי דלא בעי ימין דלאו עבודה גמורה היא

והנה דין ימין איתא בין ביד בין ברגל כמ"ש רש"י ז"ל בבכורות מ"ה ע"ב על הא דאמרינן שם דאיטר בין ביד בין ברגל פסול וז"ל איטר ביד פסול דכתיב וטבל אצבעו כ"מ שנאמר אצבע ובהן אינו אלא ימין ואיטר דרגל נמי לעמוד לשרת כתיב כדרך שאר עמידה דעיקרו בימין עכ"ל והנה עמ"ש רש"י ז"ל דטעם דאיטר ביד פסול משום דבעינן ימין יש לעיין הא איכא עבודות שאינן טעונות ימין כגון הולכת אברים לכבש וכן הקטרת אברים וא"כ בהנך ליתחרשרי איטר ובגמרא משמע דפסול לכל עבודות ועוד מדכתב רש"י ז"ל משום דכל היכא דכתיב אצבע אינו אלא ימין זה לר"ש דבעי אצבע אבל לרבנן כיון דכתיב כהונה אע"ג דלא כתיב אצבע בעי ימין כדאמרינן בזבחים כ"ד ע"ב ולר"ש כל עבודות חוץ מקמיצה והזאה כשרות בשמאל א"כ לר"ש בכל עבודות יהיה איטר כשר

ונראה לתרץ לפמ"ש הירושלמי יומא פ"ב הלכה א' למ"ד אין קומץ פחות מב' זיתים אלא מעתה כהן שאין ידו מחזקת ב' זיתים פסול לעבודה היינו שפסול לכל עבודות כמ"ש המפרשים ז"ל (ועיין במל"מ שעמד על הרמב"ם ז"ל על שהשמיט דין זה דמי שאין ידו מחזקת ב' זיתים דפסול לכל עבודות כיון שאינו ראוי לעבודת קמיצה דכל שאינו ראוי לעבודה אחת אינו כשר לכל עבודות וא"כ ה"נ באיטר כיון דאינו ראוי לקמיצה והזאה דלית ליה ימין פסול מטעם זה לכל עבודות ודוק

וזה שכתב רש"י ז"ל דבעינן ג"כ עמידה בימין נראה דאין זה דין ימין ממש רק כל שאין עיקר עמידתו בימין אין עמידתו כעמידת שאר בנ"א וממילא אין דרך שירות בכך וראיה לזה מהא דאמרינן בזבחים כ"ד רגלו אחת על האבן ורגלו אחת על הרצפה רואין אילו ינטל האבן ויכול לעמוד על רגלו אחת ועבד עבודתו כשרה ולא מחלקינן בין עומד על הרצפה ברגלו הימנית או ברגל שמאל וא"כ נהי דתנטל הכלי יכול לעמוד על רגלו אחת הא עמידתו על הרצפה ברגל שמאל ומוכח דעמידה ברגל שמאל אינו פוסל רק בעומד בב' רגליו והוא איטר גרע טפי שדרך בנ"א כשעומדים על ב' רגליהם עיקר עמידתן בימין נמצא שאין עמידתו כשאר בנ"א ובתוספתא מנחות פ"א אמרינן דיושב פסול משום דכתיב לעמוד ואם עומד ע"ג לבנה פסול משום דכתיב ככל אחיו הלוים ונראה דהתוספתא פליג אתלמודא דידן דאמרינן דעומד ע"ג כלים פסול משום חציצה והתם אמרינן משום דאינו ככל אחיו הלוים היינו שאין עמידתו כשאר בנ"א והנה התוס' זבחים ק"י ע"א ד"ה מין במינו אינו חוצץ הקשו מעומד ע"ג רגל חברו פסול ותי' דהתם משום דאין דרך שרות בכך וכתב שם הגרע"א בגליונו עיין יומא נ"ח ע"א היינו דאמרינן שם דהטעם הוא משום חציצה ושאני רגל חברו דלא מצי מבטל ליה והנה דברי התוס' עולין עפ"י התוספתא הנ"ל דהפסול הוא משום דאין דרך שירות בכך

וביוה"כ דנוטל המחתה בימינו והכף בשמאלו דשמאל אי"ל הכשירא ביוה"כ מקשינן בגמרא שם יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא ומתרצינן דזו כבדה וזו קלה כו' ע"ש ומוכח מזה דאף במקום שהותר שמאל מדין עבודה מ"מ איכא עוד לימין דין חשיבות וכשנושא ב' דברים צריך לישא החשוב בימין כדמקשינן יציבא בארעא כו' חוץ מהיכא דאחד כבד דצריך לישא את הכבד בימין והנה בהולכת אברים לכבש אמרינן בתמיד פ"ד דהאחד בראש וברגל הראש בימינו והרגל בשמאלו וכתב בפי' הרא"ש ז"ל משום דהולכת אברים לכבש הוי עבודה דלא מעכב כפרה הלכך א"צ ימין אלא מוליך ב' אברים בידיו ונושא אבר החשוב בימין ואחד בשמאל עכ"ל והיינו כההיא דיומא דאף בדבר דא"צ ימין צריך לישא את הדבר החשוב בימין משום חשיבות וביוה"כ בהכנסת כף ומחתה זה דהמחתה בימינו והכף בשמאלו אמרינן תרי טעמי חדא דזו כבדה וזו קלה ועוד זו חמה וזו צוננת ויש לחקור בהוצאת כף ומחתה דאז כבר שניהם צוננים וליכא רק טעם אחד שזו כבדה וזו קלה אם אז ג"כ המחתה בימינו עוד יש לחקור ביוה"כ בקטורת שבהיכל שבשאר ימות השנה אחד מכניס הכף ואחד מכניס את המחתה כדאמרינן בתמיד ביוה"כ כיון דכל עבודות היום אינן כשרות אלא בו אם ג"כ הוא מכניס את שתיהן ואם גם שם המחתה בימינו והכף בשמאלו או אפשר דמעייל הכף ואח"כ המחתה דבקטורת דלפני ולפנים אמרינן בר"פ הוציאו לו לעייל והדר לעייל הבאה אחת אמר רחמנא ולא ב' הבאות אבל בקטורת שבהיכל לא אשכחן זה]

ובמנחות ז' גבי אי קומצין ואי מקדשין הקומץ בכלי המונח ע"ג קרקע אמרינן א"כ הוצרכתה ג' כהנים וכתב רש"י ז"ל הוצרכתה ג' כהנים שנים להגביה שני כלים אחד שיקמוץ ממנו ואחד שנותן לתוכו ושלישי קומץ וכהן אחד אינו יכול להגביה ב' כלים דאין עבודה בשמאל עכ"ל וכ"כ הש"מ שם דאחיזת הכלי צריכה להיות בימין ע"ש והיינו משום כיון דצריך לאחוז הכלי בשעת קמיצה הוי עבודה ומש"ה צריכה להיות בימין והנה ביומא נ"ח גבי נתן מזרק בתוך מזרק אי חוצץ או לא פשטינן מההיא דנתן את המלא בריקן מאי לאו מזרק מלא לתוך מזרק ריקן ופי' רש"י ז"ל שם ז"ל כיון דכתיב ולקח מדם הפר כו' והאי ולקח אחיזת מזרק הוא ע"ש היינו כיון דכתיב ולקח והאי ולקח אחיזת מזרק הוא א"כ צריך לאחוז המזרק ביד ואי מזרק בתוך מזרק חשיב חציצה היה פסול והנה יש לעיין כיון דצריך דוקא לאחוז המזרק ביד בשעה שהוא מזה על מזבח הזהב א"כ הוי עבודה וא"כ צריך ימין וזה אי אפשר שהרי צריך להזות בימין ואפשר כיון דשמאל אי"ל הכשירא ביוה"כ אף לזה כשר שמאל מיהו לא אשכחן הכשר שמאל ביוה"כ אלא להולכת כף ומחתה: