מקדש דוד חלק א פד

ולענין אם מותר להכניס חולין בהלשכות אם יש שם משום חולין בעזרה ולכאורה נראה דליכא כיון דלא קדשי לשום דבר רק לענין אכילה נתרבתו מיהו נראה להביא ראיה דאיכא בלשכות משום חולין בעזרה דאמרינן במנחות מ"ח גבי שחט ב' כבשים על ד' חלות דמושך שתים מהן ומניפן והשאר נאכלות בפדיון אמרוה רבנן כו' הא דלא כרבי דאי כרבי כיון דאמר שחיטה מקדשא דפריק להו היכא אי דפריק להו מאבראי כיון דכתיב בהו לפני ה' איפסיל להו ביוצא אי גוואי הא מעייל חולין בעזרה ע"ש ואמאי לפרקינהו בלשכות הבנויות בחול ופתוחות לקודש דאין נפסלין ביוצא וחולין בעזרה ג"כ לא הוי ולכאורה מוכח דאית בלשכות נמי משום חולין בעזרה

והנה שמעתי מתרצים על קושית העולם בנזיר כ"ט דאמרינן בחטאת העוף הבאה על הספק דאיכא ב' איסורים נבלה וחולין בעזרה ומקשים הא איכא נמי טומאת מקדש דאם אכלי כהנים א"כ נטמא גופם כדין אוכל נבלות עוף הטהור ואיכא טומאת מקדש ושמעתי בשם הגאון ר' ישעיהו זכריה יאלעם זצ"ל לתרץ דיכולים לאכול בלשכות הבנויות בחול ופתוחות לקדש דמשום טומאת מקדש ליכא התם כדאמרינן בזבחים דאין חייבים עליהם משום טומאה

אך באמת לשכות הבנויות בחול ופתוחות לקודש לא היו כלל במקדש ובתוספתא מעשר שני אמרינן דאסור לעשות לשכות כאלה דאמרינן שם לשכות הבנויות בחול ופתוחות לקודש אעפ"י שאין מקיימין כן תוכן קודש ע"ש ומוכח דכל הדין דלשכות הבנויות בחול ופתוחות לקודש הוא רק אם היו עושין לשכות כאלה היה תוכן קודש ובזה אזדא נמי הראיה שהבאתי אי איכא בלשכות משום חולין בעזרה

והנה יש לחקור בדין לשכות הבנויות בחול ופתוחות לקודש לאחר שנפלו מחיצות למ"ד קידשה לע"ל דקי"ל אוכלין ק"ק אעפ"י שאין קלעים מהו אותן לשכות לאכילה כיון דבנויות בחול ורק דינן לאכילה הוא משום דפתוחות לקודש וכיון דנפול מחיצות אינו שייך עוד דפתוחות לקדש כיון דאין להם מחיצות כלל או דילמא כיון דבשעת מחיצות היו פתוחות לקודש והיו קדושות לא בטלה קדושתן אף לאחר דנפול מחיצות: סימן טו עבודת פסולים

בזבחים רפ"ב חשבינן כלהו פסולים דמחלי עבודה והם זר אונן טבול יום מח"כ מחוסר בגדים שלא ריחוץ ידים ערל טמא יושב עומד ע"ג כלים וכן שמאל ע"ש והנה יש לחקור בזה דפסולים מחלי עבודה אי הטעם משום דחשיב כאילו לא נעשית העבודה כלל דאין עבודה כשרה בהם וא"כ הפסול הוא רק משום חסרון העבודה או דעבודת פסולים פוסלת הקרבן עצמו ונ"מ בעבודה שאפשר לתקונה כגון אם מלח זר דאמרינן במנחות כ' דפסול אי אמרינן דרק דלא הוי עבודה יכול הכהן לחזור ולמלוח ואם עבודת פסולים פוסלת גוף הקרבן אי אפשר לתקונה עוד איכא נפקותא אי טעון עיבוד צורה דאי עבודת פסולים פוסלת גוף הקרבן הו"ל פסולו בגופו וישרף מיד ואי רק משום דמחוסר עבודה טעון עיבוד צורה עוד איכא נפקותא אי אכיל מיניה אי עבודת פסולים פוסלת גוף הקרבן לוקה משום כל שבקודש פסול בא הכתוב ליתן ל"ת על אכילתו ואי רק מחוסר עבודה כיון דפסול לא הוי ליכא ל"ת

והנה בזבחים ט"ו ע"א גבי הולכה בזר אי אפשר לתקונה כתב רש"י ז"ל אפשר לתקונה להולכת פסול ולא דמיא לשאר עבודות דאילו שחיטה קבלה וזריקה מאחר שנעשו בפסול אי אפשר לחזור ולעשותן בהכשר וא"ת קבלה נמי יש לתקן כגון שלא קבל הפסול כל הדם ויכול כשר לחזור ולקבל ההיא ודאי כשרה דתנן אם יש דם הנפש יחזור הכשר ויקבל עכ"ל ופליגי שם אמוראי בגמרא הולכה בזר אי אפשר לתקונה והנה למ"ד הולכת זר אפשר לתקונא לכאורה מוכח דעבודת פסולים אינה פוסלת גוף הקרבן דהא אפשר לתקונה אך למ"ד לא אפשר לתקונה אין להוכיח דהטעם משום דס"ל דעבודת פסולים פוסלת גוף הקרבן והטעם דאי אפשר לתקונה הוא רק משום דהולכה הראשונה אי אפשר לבטלה דאם יחזור ויוליכו כהן אין זו תיקון הולכת הזר רק שהיא הולכה רבתי ומקצת הולכה נעשית ע"י זר ובעינן שכל ההולכה תיעשה ע"י כהן וכן משמע לשון הגמרא שם דטעם דאי אפשר לתקונה משום דאזיל בתר הולכה קמייתא אך לפ"ז אף למ"ד דאפשר לתקונה ג"כ אין להוכיח דס"ל דעבודת פסולים אינה פוסלת גוף הקרבן והטעם דכשר הוא משום דאזיל בתר הולכה בתרייתא כדאמרינן שם בהוליכו כהן והחזירו וחזר והוליכו זר דלדברי המכשיר פוסל כיון דאזיל בתר הולכה בתרייתא א"כ בהוליכו זר והחזירו וחזר והוליכו כהן הטעם דכשר הוא משום דהולכה קמייתא לאו הולכה היא כלל כיון דהחזירו ומש"ה אינו פוסל א"כ אין להוכיח משם כלל

ונראה דתלי בב' תירוצי התוס' מנחות י"ח ע"ב ד"ה ור"ש בבלילת זר דפסול לר"ש והקשו הא אין בילה מעכבת וכתבו שם בחד תי' דס"ל לר"ש בילה מעכבת ועוד תי' שם דבלל זר גרע מלא בלל כלל דמיחל עבודה ע"ש וא"כ לתי' ראשון הוי עבודת זר כאילו לא נעשית כלל וכיון דבילה אינה מעכבת א"כ אף בלל זר כשר ולתי' השני עבודת זר גרע מלא נעשית עבודה כלל דפוסל גוף הקרבן

ונראה להביא ראיה מה דאמרינן ביומא כ"ז בזר שסידר את המערכה שפורקה וחוזר כהן וסודרה (וכן בסידור ב' גיזרי עצים אמרינן שם דא"צ לומר הגיע זמן סידור ב' גיזרי עצים משום דאפשר לתקונה] ומוכח דאין העצים נפסלים בסידור זר ואפשר לתקונה מיהו אפשר לומר דעצים שאני דכמו דאינן נפסלים בטומאה מדאורייתא כמ"ש תוס' מנחות כ"א ע"א ד"ה יצאו דרק קדושת דמים להם מדאורייתא ה"נ אין נפסלים בעבודת פסול [מיהו התוס' זבחים נ"ו ד"ה מנין כתבו דעצים נפסלים בלינה מדאורייתא

ב) וכל הפסולים הנזכרים לעיל פסולים לכל עבודות חוץ משמאל דישנן עבודות הכשרות בשמאל כגון הולכת אברים אע"ג דהוי עבודה ובעי כהונה מ"מ בשמאל כשר דאין שמאל פסול רק בעבודות המעכבות כפרה כדאמרינן בזבחים כ"ד ע"ב ועוד אשכחן לשמאל הכשירא ביוה"כ דנטל את המחתה בימינו ואת הכף בשמאלו

והנה יש לחקור בעבודות שאינן שייכות לכפרה כלל כגון דישון המנורה והמזבחות וסידור מערכה אי כשר בשמאל כיון דלא שייכא לכפרה הו"ל כמו הולכת אברים לכבש והקטרת אברים אע"ג דעבודות גמורות הן לכ"ד כשרות בשמאל או הכשר שמאל הוא רק באברים דסוף עבודת הקרבן היא וכיון שאינה מעכבת הכפרה של הקרבן כשר בשמאל אבל כל שהיא עבודה בפ"ט אעפ"י שאינה לכפרה ג"כ בעי ימין: