מקדש דוד חלק א ח

דוד אך לפ"ז קשה כיון דדוד עשה קלעים וקידש המקום אמאי לא נאסרו אז הבמות כיון דכבר ונתקדשה העזרה והא חזינן לשלמה שהקריב אלף עולות בגבעון

ונראה לומר עפ"י הירושלמי מגילה פ"א הלכה י"ב דאמרינן שם אמר ר"י זה סימן כל זמן שהארון בפנים הבמות אסורות יצא הארון הבמות מותרות ופי' המפרשים ז"ל כגון במשכן בשילה ובית עולמים שהיה שם ארון היו הבמות אסורות ובנוב וגבעון שלא היה ארון היו הבמות מותרות והדר איבעי לן בירושלמי שם ביצא הארון לשעה כגון במעשה דעלי שיצא הארון במלחמה אם הותרו הבמות ע"ש ונראה מזה דהיתר ואיסור הבמות אינו תלוי בקדושת המקום לבד דתלוי גם בארון דהא ביצא הארון לשעה לא בטלה קדושת שילה בשביל זה ומ"מ בעינן למימר דהותרו הבמות לאותה שעה דמה שהארון בפנים זהו אוסר הבמות וזה דבבית שני לא היה הארון ומ"מ היו הבמות אסורות נראה הטעם משום דירושלים אין אחריה היתר במות וכיון דהיה שם הארון בבית ראשון ונאסרו הבמות משום קדושת ירושלים שוב אין להם היתר דהא אפילו למ"ד לא קידשה לע"ל ובטלה קדושת המקום לגמרי ומ"מ כתבו התוס' בזבחים דלא הותרו הבמות דירושלים אין אחריה היתר במות א"כ לא עדיף מה שיצא הארון משבטלה קדושת המקום לגמרי אך בשילה דיש אחריה היתר במות ואינו מועיל מה שכבר נאסרו הבמות א"כ רק כל זמן שהארון בפנים הבמות אסורות דהארון הוא שאוסר הבמות א"כ לפ"ז כיון דשלמה העלה הארון כדמוכחי קראי וכדאמרינן שאמר שלמה שאו שערים ראשיכם] אע"ג דדוד קידש העזרה עדיין לא נאסרו הבמות

ולולי דברי התוס' זבחים כ"ד הייתי אומר דדוד לא קידש אלא קדושת פה עפ"י נביא ואורים ותומים אבל קידוש בשירי מנחה שהוא חינוך העזרה לא עשה כלל דמנ"ל דצריכים להיות כאחת ובכ"ש יכול לעשות קדושת פה עתה ולחנכם לאחר זמן ובירושלמי סנהדרין ילפינן כל דיני הקידוש מדוד מלך זה דוד גד זה נביא כו' אבל ב' תודות ילפינן שם מנחמיה (דאם עשה דוד קידוש גמור א"כ קשיין דברי הירושלמי אהדדי דאמרינן שם דבימי עזרא הקריבו התודות בעזרה משום דס"ל דקידשה לע"ל אלא בימי שלמה איך הקריבו ואמרינן בשתי תודות הבאות מנוב וגבעון ואי דוד קידש העזרה קידוש גמור אמאי לא היה אפשר להקריב התודות לקדש העיר בהעזרה] ולפ"ז לא עשה דוד בנין כלל דזה דאמרינן דצריך קידוש בשעת בנין הוא קידוש של שירי מנחה דזה דצריך קידוש בשעת בנין ילפינן לה מדכתיב ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן וימשחם כו' וכמ"ש רש"י ז"ל בשבועות ט"ו ע"ב ורק קידוש של החינוך שהוא במקום משיחה בעינן בשעת בנין ובזה אתי שפיר מה שלא נאסרו הבמות אחר קידוש דוד וגם אתי שפיר מ"ש התוס' בשבועות דאין לומר שמקדשין במנחת העומר דבחג היה הקידוש בימי שלמה דהקידוש בשירי מנחה היה בימי שלמה לאחר שנגמר הבנין

ונראה דלזה כיון רש"י ז"ל בזבחים כ"ד ע"א שכתב דדוד קידש רצפה בשתי תודות ובשיר של פגעים והתוס' שם ד"ה הואיל הקשו על רש"י ז"ל הרי העזרה מתקדשת בשירי מנחה ע"ש ונראה דס"ל לרש"י ז"ל דלקדש העזרה בעינן תרתי ב' תודות ושירי מנחה דס"ל כהר"ח והר"י מיגאש דב' תודות הם במקום המלואים שהיו בימי משה ולפ"ז לא רק הלחמי תודה מקדשין ע"י התהלוכות סביב לחומה כי אם גם הקרבת התודות עצמן שהם המלואים ובקידוש העזרה אין מקיפין את החומה בלחמי תודה כ"א בשירי מנחה מה ירושלים בדבר הנאכל בה אף העזרה בדבר הנאכל בה אבל התודות עצמן שהם במקום מלואים צריכים אף לקדש העזרה שהרי עיקר המלואים שהיו בימי משה היו לקדש המשכן רק מניה ילפינן גם לקדושת העיר וזה הקידוש של ב' תודות וכן בשיר של פגעים עשה דוד דשיר של פגעים ג"כ ילפינן ממשה כמ"ש רש"י ז"ל בשבועות שם דזה השיר אמר משה כשעשה המשכן וכל מה שעשה משה אינו שייך אל קידוש החינוך דקדושת החינוך לא היה בימי משה דחינוך הוא רק לדורות ובימי משה היתה משיחה תחת קדושת החינוך אבל בשירי מנחה לא היה אפשר לדוד לקדש לפי שלא היה הבית בנוי ותהלוכות בשירי מנחה בעינן בשעת גמר הבנין ועוד לבד זה לא היה אפשר לדוד לקדש מקום העזרה בשירי מנחה דאכילת שירי מנחה היא המקדשת את העזרה כמ"ש הר"י מיגאש וכיון דהמזבח לא בנה דוד כ"א שלמה כדמוכח קראי וכדאמרינן בזבחים ס' ע"א א"כ אי אפשר היה לאכול שם שירי מנחה כשאין מזבח כדאמרינן בזבחים שם דמזבח שנפגם אין אוכלין בגינו שירי מנחה]

ג) ועצם הבנין צורתו ומדותיו הכל מבואר במס' מדות אך יש לחקור איזו דברים מעכבים בבית הבחירה ואיזו הם רק למצוה והנה זה נלמד ממ"ש הרמב"ם ז"ל פ"א מהל' בית הבחירה הלכה ה' דהדברים שהם עיקר בבנין הבית הוא ק"ק והיכל ואולם ועזרה ע"ש ומדכתב שהם עיקר משמע שמעכבין דאי אין מעכבין מה הם עיקר יותר מאחריני אבל שאר הבנינים כגון הלשכות נראה מדבריו שאינן עיקר ונראה דהרמב"ם ז"ל למד זה ממה דאמרינן דליכא למימר דס"ל דמה שהיה במשכן שבמדבר מעכב דהא אולם לא היה במדבר ועיין מנחת חינוך מצוה צ"ה] בע"ז מ"ג דלא יעשה אדם בית תבנית היכל אכסדרה תבנית אולם חצר כנגד עזרה ולא קתני לשכה תבנית לשכה ומוכח דרק אלו דחשיב התם הם עיקר בבנין בית הבחירה ונקראים שמשים דאסור לעשות כמותן אבל שאר בנינים אין מעכבין ומש"ה מותר לעשות כמותן דאינן בכלל שמשים

ומדלא קתני התם דלא יעשה חצר כנגד הר הבית יש ג"כ ללמוד דהר הבית אינו מעכב בבנין בית הבחירה או אפשר דאינו שייך לבית הבחירה כלל כיון שהוא מחנה לויה דאפשר דרק מחנה שכינה היא בית ה' אבל מחנה לויה היא מחנה של הדיוט אע"ג דיש בה דינים לענין שילוח זבין דהא אף מחנה ישראל יש בה דינים לשילוח מצורעים אך לבית ה' אינו שייך כלל אך מסוכה נ"א גבי גזוזטרא שהקיפו את עזרת נשים דמקשינן הא מוסיף אבנין וכתיב הכל בכתב כו' מוכח דעזרת נשים היא בכלל בית הבחירה ושייך בה איסור להוסיף אבנין ואע"ג דעזרת נשים היא מחנה לויה ובביכורים פ"א מ"ט אמרינן דבכורים חייב באחריותן עד שיבואו להר הבית שנאמר ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה' אלקיך מלמד שחייב באחריותן עד שיבואו להר הבית ע"ש ומוכח דאף הר הבית חשיב בכלל בית ה' ומשהביאם להר הבית אף שלא הביאם לעזרה נפטר מאחריותן לפי שכבר הביא לבית ה' [ומזה דאסור לכנוס להר הבית במקלו אין ראיה די"ל דכיון שהוא קרוב למקדש הוי זלזול למקדש עצמו וכמו דלא יקל אדם ראשו כנגד שער המזרח אפילו עומד חוץ למקדש] והטעם דמותר לעשות חצר כנגד הר הבית י"ל משום דאינו מעכב או אף אם נאמר במעכב מ"מ בכלל שמשים לא הוי דרק מה שבמחנה שכינה קרואים שמשים

והנה בבנין ההיכל והעזרה עצמן מה מעכב יש ללמוד