מקדש דוד חלק א סח

לומר כן דאף ביין אמרינן ביבמות קכ"א ע"ב [בנפל לתוך יורה יין דמעידין עליו] דתחילתו מכבה וסופו מבעיר וכתב רש"י ז"ל שם דדרך בקעת שמכבין אותה במים להיות חוזרת ודולקת יותר מבתחילה וצ"ל משום דבשאר הקטרות אי אפשר בענין אחר כי אם בהקטרה אבל ביין כיון דאפשר לספלים צריך ליתן לספלים ולא לאישים שלא יכבה

והנה בעיקר לשמואל דאמר דהמתנדב יין מביא ומזלפו ע"ג האשים יש לחקור אם י"ל דין הקטרה או ניסוך אי נימא דבמתנדב יין גילתה תורה מקרא דאשה ריח ניחוח דצריך להקטירו ולא לנסכו וא"כ י"ל דין הקטרה או דהוי ניסוך רק דהניסוך אינו לספלים כ"א לאישים ונ"מ לענין זר שזילפו דאם י"ל דין הקטרה קי"ל דשיעור הקטרה בכזית אבל אם י"ל דין ניסוך שיעור ניסוך הוא ג' לוגין ופחות אינו כלום וכן לענין העלאה בחוץ אי שיעורו ג' לוגין או כזית כמו שאר הקטרות או אפשר דמשקין בהקטרה שיעורו ברביעית דרביעית במשקין ככזית באוכלין [ובענין ניסוך המים בחוץ למ"ד אין שיעור למים יש לחקור אם ניסך כל שהוא בחוץ אי חייב או אפשר דבחוץ צריך שיעור אע"ג דבפנים א"צ שיעור וכמו למ"ד יש הקטרה פחות מכזית מ"מ בחוץ בעי שיעור כזית דאותו כתיב וצריך שיעור כמ"ש בתוס' ואי נימא דבחוץ צריכים המים שיעור יש לחקור שיעורן בכמה] וכן לענין אין מערבין חלבים בחלבים דאמרינן במנחות פ"ט ע"ב דזה דוקא במילי דהקטרה אבל נסכים מותר לערב אי המתנדב יין דדינו לאישים אם ג"כ מותר לערב זה בזה ועוד נ"מ אי צריך כ"ש דבניסוך אמרינן בתוספתא דאם ניסך בכלי חול פסול ובהקטרה אמרינן במנחות כ"ו דהקטר חלבים ואברים כשר בין ביד בין בכלי ולר"ש אף קומץ ולבונה כן וכן איכא נפקותא אם י"ל דין הקטרה אז צריכה להיות על מערכה גדולה דוקא וא"כ אסור לזלפו קודם תמיד של שחר ולאחר תמיד של בין הערבים משום עשה דהשלמה אבל אם י"ל רק דין ניסוך וצריך רק לזלפו ע"ג האישים אז אפשר דא"צ מערכה כהקטרה וליכא בזה ג"כ עשה דהשלמה וכן דין שלא יהא דבר קודם תמיד של שחר דזה דוקא בדבר הנקטר על מערכה גדולה כמ"ש רש"י ז"ל יומא ל"ג ע"ב (והנה בפסחים נ"ח ע"ב אמר רבה בר עולא הכי קתני כסידרו בחול דעלמא כך סידרו בשבת דעלמא דברי ר"י רע"א כסדרו בערב פסח דעלמא כך סידרו בשבת דעלמא ופרכינן לר"ע ניעבדה לתמיד בשש ומחצה קסבר מוספין קודמין לבזיכין מוספין בשש ובזיכין בשבע ועביד ליה לתמיד בשבע ומחצה ויש לי לעיין בזה למה צריך להקריב הבזיכין דוקא קודם תמיד של בין הערבים הא אין הבזיכין נקטרים על המערכה גדולה רק על מערכה שניה של קטורת ואפשר דאע"ג דזה דלא יהא דבר קודם לתמיד של שחר הוא דוקא על מערכה גדולה כמ"ש רש"י ז"ל אבל זה שלא יהא דבר לאחר תמיד של בין הערבים הוא בכל המערכות וצ"ע בזה]

ב) ובמתנדב שמן אמר שמואל בזבחים שם דקומצו ושיריו נאכלים (ומייתינן התם ראיה מהא דאמר ר"ש אם ראית שמן שמתחלק בעזרה כו' שאין מתנדבין שמן מכלל דאי מתנדבין קומצו ושיריו נאכלין ודחינן לה התם וקשה אמאי לא מייתינן ראיה מההיא דזבחים ע"ו בספק מצורע דר"ש אומר למחר מביא אשמו ולוגו עמו ומתנה הלוג בנדבה וקומצו ומקטיר הקומץ ואח"כ נותן מתן שבע ומותרים השיריים באכילה ממ"נ ע"ש ואי מתנדב שמן כלו לאישים א"כ ליכא תקנה כלל להתיר השיריים ושמא לא איכפת לן בזה שלא יהו שירי הלוג נאכלים והש"ס התם דמהדר שיהו שירי הלוג נאכלין ס"ל כשמואל]

והנה אי צריך להקריש השמן קודם קמיצה יש להוכיח מדברי התוס' מנחות ע"ד ע"ב דא"צ להקריש שכתבו שם ד"ה קומצו אבל יין צלול הוא ואי אפשר לקומצו עכ"ל ומוכח בשמן דאינו מקריש דאי מקריש א"כ גם ביין אפשר להקריש כדאמרינן בסוכה י"ב ואימא יין קרוש כו'

וכן מזבחים ע"ו יש להוכיח דא"צ להקריש השמן קודם קמיצה דאמרינן שם גבי למחר מביא אשמו ולוגו עמו ומתנה בלוג של נדבה ומקשינין ודלמא לאו מצורע הוא ובעי קמיץ ומשנינן דמקמיץ ודלמא מצורע הוא ובעי למיתן מתן שבע ומשנינן דיהיב והא קא חסר כו' ואי בשעת קמיצה צריך להקריש הלוג א"כ איך ראוי הלוג אח"כ להזאות מצורע הא כמו דדם קרוש פסול לחטאות הפנימיות כדאמרינן במנחות כ"א משום דכתיב וטבל והזה והאי לאו בר טבילה והזאה הוא א"כ ה"נ במצורע בעינן וטבל והזה ואין לומר דאחר שמקריש הלוג חוזר וממחה א"כ הו"ל דחוי כדאמרינן במנחות שם גבי דם אך יש לעיין דאם לא יקריש יכול להיות לפעמים הקומץ פסול דקי"ל אין קומץ פחות מב' זיתים ואין הקטרה פחותה מכזית דאכילת מזבח איתקש לאכילת אדם מקרא דאם האכל יאכל מה אכילת אדם בכזית אף אכילת מזבח בכזית וא"כ לפ"ז במשקין דשיעור אכילת אדם הוא ברביעית אף אכילת מזבח ברביעית א"כ בשמן שיעור הקטרה ברביעית וכיון דרביעית שיעור ביצה ומחצה שהוא ג' זיתים נמצא שיכול להיות שיעור רביעית יותר מקומץ דרק אין קומץ פחות מב' זיתים, א"כ יכול להיות שלא יהיה בקומץ שיעור הקטרה וצ"ל דקמצי כהנים שקומצם מחזיק ג' זיתים אך לפ"ז יש לעיין דכהנים שאין קומצם מחזיק ג' זיתים יהיו פסולים לכל עבודות לפי דאמרינן בירושלמי פ"ב דיומא דכהן שאין ידו מחזקת ב' זיתים פסול לעבודה וכתבו המפרשים ז"ל היינו דפסול לכל עבודות משום דבעינן כהן שיהא ראוי לכל עבודות וכיון דאינו ראוי לקמיצה דאין ידו מחזקת ב' זיתים פסול לכל עבודות (ועיין במל"מ שתמה על הרמב"ם ז"ל שלא הביא דין זה] וא"כ כהן שאין ידו מחזקת ג' זיתים יהא פסול לכל עבודות כיון שאינו ראוי לקמיצת שמן ואפשר כיון שראוי לקמיצה בעולם לא איכפת לן]

והנה הרגמ"ה מנחות ע"ד ע"ב על ההיא דהמתנדב שמן קומצו כו' כתב קומצו יקפנו עכ"ל ולא נתברר לי כוונתו בזה ואפשר שכוונתו שצריך להקפות היינו להקריש השמן תחילה כדי שיהא נוח לקמוץ אך כאשר הוכחתי מדברי הש"ס א"צ להקריש השמן

ובעיקר אי אכילת מזבח במשקין שיעורו ברביעית נראה דתלוי בזה אי הטעם דמשקין שיעורן ברביעית בעלמא הוא משום דבמשקין שיעור אכילה אחר הוא מאוכלין ושיעוריה הוא רביעית וא"כ באכילת מזבח ששיעוריה באכילת אדם הוי ג"כ ברביעית או דלא שאני בין אוכלין למשקין רק הנ"מ הוא בין אכילה לשתיה דאכילה בכזית ושתיה ברביעית וא"כ זה שייך רק באכילת אדם אבל במזבח אף במשקין אכילה היא ולא שתיה וא"כ לעולם שיעורו בכזית והנה מרן הגרע"א בתשו' סי' קנ"ד חקר אי שיעור שתיה הוא רביעית או כ"ש והעלה שם דזה דאמרינן דמשקין שיעורן ברביעית אינו משום דשתיה ברביעית רק משום דשיעור רביעית וכזית שיעור אחד הוא דרביעית משקין כשיקרשו יעמדו על כזית כדאמרינן בשבת] והביא סמך לזה מדברי הר"ן בשם הרא"ה דלענין ביטול בס' הרוטב חשבינן רביעית לכזית], וא"כ לפ"ז במשקין אכילת מזבח ודאי שיעורו ברביעית כיון דבמשקין רביעית הוי כמו כזית דשיעור אחד הוא: