מקדש דוד חלק א סו

ציבור ורק בקרבנות היחיד איכא פלוגתא אי קרבו במדבר והתוס' זבחים קי"א ע"א ד"ה לדברי הביאו דברי רש"י ז"ל וכתבו ואין יודע מי הזקיקו לכך עכ"ל ונראה לענ"ד לומר דע"כ צ"ל דבקרבנות ציבור היו נסכים במדבר דאי אף לקרבנות ציבור לא היה שם נסכים א"כ לא היה שם שירה כלל דאין אומרים שירה אלא על היין וזה אי אפשר שלא היה שירה במדבר דהא עיקר שירה מה"ת ילפינן בעירוכין י"א מדכתיב משה ידבר כו' יעננו בקול על עסקי קול וכתב רש"י ז"ל שהיה מצווהו לשורר לפי שמשה לוי היה עכ"ל ומוכח שהיה שירה במדבר וכן איכא דמפיק לה התם מדכתיב ובני קהת כו' בכתף ישאו ואין ישאו אלא לשון שירה ומכל זה מוכח שהיה שירה במדבר א"כ ע"כ היו שם נסכים בקרבנות ציבור

ובעיקר מה דמפקינן שירה מה"ת מקרא דמשה ידבר כו' ופי' רש"י ז"ל שהיה מצווהו לשורר מפני שלוי היה יש לעיין הא אמרינן בזבחים ק"ב דמשה כ"ג היה וא"כ איך ילפינן מיניה לשירה בלוים וראיתי להראב"ד ז"ל למס' תמיד פ"א שהקשה כעין זה על הא דמפקינן שם שמירת המקדש בכהנים ולוים מדכתיב והחונים לפני המשכן קדמה כו' משה ואהרן ובניו ומפקינן שמירת הלוים ממשה והקשה הראב"ד ז"ל שם הא משה כהן היה ותי' דמ"מ כיון דלא היה לו דין כהן למראות נגעים כדאמרינן בזבחים שם א"כ היה לו דין לוי ע"ש וא"כ ה"נ י"ל לענין שירה

אך עוד יש לעיין בזה הא במדבר היו הלוים נפסלים בשנים והיינו מבן חמשים שנה ומשה רבנו היה בן פ' שנה כשהוציא את ישראל ממצרים וא"כ איך אמרינן שציוהו לשורר מפני שלוי היה וצ"ל דרק לעבודה בכתף נפסלים הלוים בשנים אבל לא לשירה אך לפ"ז יקשה הא דאמרינן בחולין כ"ד ע"א זה דהלוים נפסלים בשנים דיכול אף בשילה ובית עולמים כן ת"ל לעבוד עבודת עבודה כו' וכתב רש"י ז"ל יכול אף בשילה ובית עולמים שאין עבודת לוים אלא שוערים ומשוררים יהו נפסלים בשנים עכ"ל וקשה איך הוי ס"ד דבשילה ובית עולמים יהיו נפסלים הלוים בשנים להיות משוררים הא אף במדבר לא היו נפסלים בשנים מלהיות משוררים וצ"ע ולולי דברי רש"י ז"ל היה אפשר לומר דלמשוררים פשיטא ליה להש"ס דלא היו נפסלים בשנים דאף במדבר לא נפסלו לזה ורק לשוערים הוי אמינא דיהיו נפסלים בשילה ובית עולמים דבמדבר לא היו שוערים כלל דבמשכן לא היו דלתות והוי אמינא דשוערים בשילה ובית עולמים הוי כמו עבודה בכתף במשכן ויפסלו בשנים ולזה אצטריך קרא דאינם נפסלים ולפ"ז הוי אתי שפיר ג"כ מה דתני התם בברייתא יכול אף בשילה ובית עולמים כן כו' ולא קתני שילה נוב וגבעון ובית עולמים כדקתני באידך דוכתי בש"ס משום דבנוב וגבעון שהיה שם משכן של משה לא היו שם שוערים שלא היו שם דלתות ועל משוררים פשיטא ליה דאין נפסלים בשנים דאף במדבר לא היו נפסלים

מיהו לבד משוררים ושוערים איכא עוד עבודות הלוים במקדש דבעירוכין י"ג ע"ב על הא דאמרינן דאין קטן נכנס לעזרה לעבודה אלא בשעה שהלוים עומדין בשיר כו' כתב רש"י ז"ל אין לוי קטן נכנס לעזרה לשום עבודה כגון לכבד את העזרה ולהגיף את הדלתות אלא בשעה שהלוים עומדים על הדוכן בשיר אז נכנסים לוים קטנים לשורר עמהם עכ"ל ומזה נראה דבעבודת הלוים לבד משירה ולהיות שוערים יש גם כיבוד העזרה וצריך לזה דוקא לוים ובעינן דוקא לוים גדולים ולא קטנים ובבכורות ל' ע"ב על הא דאמרינן שם דלא צריך שיקבל עליו כל דברי לויה כתב רש"י ז"ל דבר' לויה לשורר ולשרת ולהיות שוער עכ"ל ונראה מזה ג"כ דאיכא עבודת לוים לבד משירה ולהיות שוער והיא לשרת לעשות שאר שירות במקדש וא"כ לפ"ז אפילו אי נימא דלשירה היה פשיטא ליה להש"ס דא"צ קרא דאין הלוים נפסלים בשנים מ"מ עדיין אינו מתיישב אמאי לא קתני התם נוב וגבעון נהי דבנוב וגבעון לא היו שוערים שלא היו שם דלתות מ"מ איכא עבודת לוים כגון כיבוד עזרה וא"כ אצטריך נמי קרא דלא מיפסלי בשנים להכי

והנה בעיקר מ"ש רש"י ז"ל דמלבד משוררים ושוערים איכא ג"כ מעבודת לוים לשרת היינו לעשות שירות במקדש כמו כיבוד העזרה וכדומה וצריך דוקא לוים לזה מתיישב הא דאמרינן בעירובין ק"ה ע"א הכל נכנסים להיכל לבנות ולתקן ולהוציא את הטומאה מצוה בכהנים אין שם כהנים נכנסים לוים אין שם לוים כו' ויש לעיין בזה אם אין שם כהנים אמאי נכנסים דוקא לוים דזה דלכתחילה נכנסים כהנים הוא משום דאין זר רשאי לכנוס להיכל שהוא לפנים ממחיצתו אבל אם אין כהנים מ"ש לוים מישראלים דבדין איסור כניסה לא מצינן חילוק בין לוים לישראלים ומחיצה אחת להם לכניסה ולפ"ז אתי שפיר דלהוציא את הטומאה דהיינו שרץ שנמצא במקדש הוא כיבוד העזרה דזה שייך אל עבודת הלוים וזר אסור בהן ומש"ה צריך דוקא לוים [וכן הוא בקרא דמייתינן התם ויבאו הכהנים לפנימה בית ה' לטהר ויוציאו את כל הטומאה אשר מצאו בהיכל ה' לחצר בית ה' ויקבלו הלוים להוציא כו' ואע"ג דמהיכל הוציאו הכהנים ומשום דאין זר יכול לכנוס לשם מ"מ בעזרה היו צריכים הלוים לקבל להוציא דזה שייך אל עבודת הלוים וזר אסור בהם ואף כהן אסור בהם דכהן בעבודת לוי במיתה כדאמרינן בעירוכין י"א ע"ב מיהו בההיכל כיון דלוים אסורים בכניסה שם העבודה שייך לכהנים ולא ללוים וכמו בהגפת דלתות שהוא מעבודת הלוים מיהו דלתות ההיכל שאין הלוים רשאים ליכנס לשם היו הכהנים מגיפים] וכן לבנות ולתקן הם בכלל שירות דצורך המקדש הוא וצריך דוקא לוים ורק אם אין שם לוים נכנסים ישראלים מיהו יש לחקור כיבוד העזרה איזו לוים עושים אותן אם המשוררים או השוערים ואפשר דזו העבודה לא נתחלקה כלל ורשאי כל לוי לעשות אותה

והנה אמרינן בעירוכין י"א ע"ב דרשאים לומר ג"כ שיר של נדבה כדר"ל דאמר אומר שלא על הקרבן ע"ש והנה יש לעיין לפ"ז הא דאמרינן בר"ה ל' ע"ב דנתקלקלו הלוים בשיר שלא באו העדים אלא מן המנחה ולמעלה ולא היו יודעים איזה שיר יאמרו אי של ר"ה או של חול ואיכא למ"ד שאמרו שיר של חול ואיכא למ"ד שלא אמרו שיר כל עיקר וקשה הרי היו יכולים לומר שיר של שניהם ולהתנות שיהא אחד בנדבה דהא אף שיר שאינו של יומו יכולים לומר בנדבה וכדאמרינן בעירוכין שם שהיו אומרים בשעת חורבן הבית בא' בשבת שיר של ד' בשבת בנדבה

מיהו אפשר לומר כיון דשירה טעון כלי שיר אי אפשר בר"ה לומר שיר של נדבה בכלי שיר משום דהוי שבות אך מ"מ תקשה למ"ד עיקר שירה בפה ולדידיה בלא"ה ביו"ט השירה היא בלא כלי שיר כדאמרינן בסוכה נ' ע"ב ואף למ"ד עיקר שירה בכלי ג"כ נראה דלא אתי שפיר דהשירה בכלי הוא שינגנו בכלי שיר ובזה לא שייך לאפלוגי בין שיר של יו"ט לשל חול דזה שייך רק בפה שאומרים אז שירה אחרת וע"ז היו יכולים להתנות וצ"ע [והנה התוס' בר"ה שם הקשו מ"ש דקתני דנתקלקלו הלוים בשיר ולא קתני הקלקול שלא היו יכולים להקריב מוספים ע"ש והנה אי נימא דסתם מתני' דהכא אתיא